יותר ממיליון בני אדם מתים מדי שנה ממחלת המלריה, אך למרות ממדיה ההרסניים של המחלה, עולם הרפואה טרם מצא חיסון יעיל נגד המחלה, הפוגעת בעיקר בילדים מתחת לגיל 5 ובנשים בהריון. כעת, חוקרים מהאוניברסיטה העברית פענחו לראשונה כיצד הזן המסוכן שביתושים מצליח להתחמק מעיניה הבוחנות של המערכת החיסונית, ובכך נסללת הדרך לפיתוח תרופה למחלה הזיהומית הקשה.

המחלה נגרמת על ידי זנים שונים של טפיל ה-Plasmodium המועבר לבני אדם על ידי יתושי האנופלס. אחד הזנים של הטפיל גורם ליותר מ-90% ממקרי המוות המשויכים למחלת המלריה. ייחודו של זן זה טמון ביכולתו המתוחכמת להערים על המערכת החיסונית. כאשר הטפיל חודר למערכת הדם הוא מתרבה בתוך כדוריות הדם האדומות ומשנע חלבונים שלו אל פני שטח הכדוריות ההופכות להיות דביקות, נצמדות לדופן כלי הדם, חוסמות אותם ופוגעות בגוף האדם באופן הרסני.

המערכת החיסונית המזהה את החלבונים בתור "גורם זר", מגיבה בפיתוח נוגדנים כנגדם וכך נלחמת במחלה. אולם הזן המדובר פיתח מערכת גנטית מתוחכמת המאפשרת לו להערים על המערכת החיסונית - הוא חושף בפני המערכת החיסונית רק גרסה אחת של החלבון המקודד על ידי גן אחד מתוך 60 הגנים שברשותו. ובשעה שהמערכת החיסונית נלחמת נגד אותו חלבון, הטפיל מחליף לגרסה אחרת של החלבון שאינה מזוהה על ידי מערכת החיסון.



במחקר שנערך על ידי ד"ר רון דזיקובסקי ותלמידת המחקר עינבר אברהם ממרכז קובין לחקר מחלות מדבקות וטרופיות באוניברסיטה העברית, הצליחו לראשונה להבין את המנגנון הגנטי המאפשר לטפיל לבטא בפני המערכת החיסונית רק חלבון אחד ולהסתיר את החלבונים האחרים. החוקרים מצאו רצף ד.נ.א ייחודי המצוי ב-60 הגנים המקודדים לחלבון של הטפיל והראו כי יכולת הטפיל להשתיק 59 גנים, ולבטא רק גן אחד תלויה ברצף זה. מכאן עולה כי באמצעות שיבוש רצף הד.נ.א של החלבון יהיה אפשר למנוע מהטפיל להסתיר מפני המערכת החיסונית את מרבית הגנים ה"אלימים" שלו.

לדברי ד"ר דזיקובסקי, "תוצאות המחקר פריצת דרך בהבנת מנגנוני האלימות של הטפיל ועשויות להוביל לפיתוח שיטות חדשות שיכריחו את הטפיל לבטא את מגוון הגנים השלם, ובכך לחשוף אותם למערכת החיסונית, שתוכל לזהות אותם לפעול נגדם. הטפיל המתוחכם הזה יודע להחליף מסיכות ובכך להסתיר את כוונותיו ויכולותיו האמיתיות, אך הגילוי שלנו עתיד למנוע ממנו להמשיך במשחק מסוכן זה".