אני הולך בדרך ישרה,אבל הכול לאט לאט מתעקם
אני חי בעיר של חום,אבל בתוכי רגש קור,רגש של נוקם.
אני משקם,לעצמי כוחות,בשביל לעבור את המחר
אני על הנשמה שלי יש סריטות,הלב שלי בתיוג "נמכר".
לא זוכר תרגעים השמחים שלי מהילדות,כי לא היו
אני לא רוצה לשקוע בחלומות,כי עם לא קרו.
,תקוות שלא יהיו,עיינים דומעות על עיינים שנסגרו
מלחמות על אהבות שמביאות אכזבות ותקוות שנשברו.
מילות שעוברת מעיפרון לתוך מחברת מביאות מסר
אני חי משנת 1993 עם כל הכאב עד שנת 2010.
אין שום קשר למחאה,אני לא כותב בשביל להתפרסם
אני חי בתוך הדף,עם עיפרון עושה קסמים,פאקינג קוסם.
חותם על חוזה של לחיות לשמוח לבכות ואז למות
כל אחד זה משהו אחר אני זה איש שחי מת עם בדידות.
מאבד את השפיות.פותח ת'עיינים אבל רואה עדיין שחור
אני כמו שחקן מונופול,צעד אחד קדימה ו10 צעדים לאחור.


הרגל קבוע
הגוף פגוע
הלב פצוע
הרגל קבועX2

חורט את הימים שלי על הקיר,סופר את כל הרגעים
חי בתוך סופה של קושי,סופה שמזכירה לי זמנים רעים.
מסתפק רק בקשיים,כי זה מה שגורם לי לקום ולא ליפול
אני רוצה להכויח שאני לא צריך אף אחד שאני לבד יכול.
"כי אם ארצה אין זו אגדה"זה סתם משפט שנותן תקווה
אני איש יחסית רגוע..אבל כבר מזמן נפרצה לי השלווה.
אין מחילה לאנשים רעים,יש כרטיס כניסה לחוטאים
אני יודע שככה זה העולם,יש אולי צדיק אחד ומיליון טועים.
בוהים בעולם לא מוכר,כי מפחיד לחיות בתוך העולם הזה
אני הולך לישון בלילה,מתחיל לחלום סיוט שוב להיות הוזה.
זה הרגל כזה,אותו סבב חיים אין באמת משהו מיוחד
אני מרגיש בתוך שטח קרב עם מגן וחבר שבכלל לא חד.
אני יכול לנסות לפצוע אבל לא לפגוע,כי אין בתוכי סטן
עם הייתי יכול הייתי קובע עם ה' משא או ומתן.
שיתן לי כוח שיעזור לי לברוח תקשיים לשכוח,לשמוח
אני רוצה לעלות ללב השמיים ואת כל הנשמה שלי לצרוח.

[IMG]http://images.***.co.il/newdesign/misc/progress.gif[/IMG]