פרשת עקב - המזוזה והלימוד שניתן ללמוד ממנה
פרשת עקב- רבי כפיר ברוך מבורך דדון
נאמר בפרשתינו "וכתבתם על מזוזות ביתך ובשעריך", המזוזה מרמזת על ההנהגות שעל היהודי לנהוג בביתו.
המזוזה כידוע נכתבת רק על עור בהמה חי'ה ועוף טהורים, לרמז שצריך להזהר בכשרות המאכלים, עוד נפסק להלכה שאין לכתוב על עור דג אפילו הוא טהור משום שמרובה זוהמתו, ללמדנו שצריך הבית להיות נקי הן ברוחניות, נקיון המעשים, והן בגשמיות, נקיון הבית.
המזוזה נכתבת בקנה, ובגמרא בתענית (כ: ) דרש רבי אלעזר בן רבי שמעון לעולם יהא האדם רך כקנה ואל יהא קשה כארז ולפיכך זכה קנה ליטול הימנה קולמוס לכתוב בו ספר תורה תפילין ומזוזות, וללמדנו שאדם יהי'ה רך בביתו עם אנשי ביתו, וינהג עמהם בסבלנות ואורך רוח.
שם ה' נכתב בתוך המזוזה, וגם מבחוץ כותבים שם שדי, לרמז שגם בבית וגם מחוץ לבית יזהר בקיום תורה ומצוות ויקיים "שיויתי ה' לנגדי תמיד".
המזוזה מונחת ומוצנעת כיסוי בתוך כיסוי, לרמז על הצניעות שיש לנהוג בבית.
המזוזות הם המשקופים, ונקראים כן משום שכולם עוברים ושבים וזזים לידם, לרמז שאדם תמיד צריך לזכור יום המיתה וכולנו עוברים את העולם הזה, אך הדבר הקבוע שנשאר לאדם הם התורה והמצוות, ולכן קובעים את המזוזה על המשקוף של פתח הבית, ופתח כל חדר, לזכור שהכל עובר וזז והקבוע בעולם הזה הם לא הבית והממון אלא תורה ומצוות.
וידועה מחלוקתם של הרמב"ם ור"ת כיצד מניחים את המזוזה, ונהגו להניחה בשיפוע כדי לעשות פשרה ביניהם, ללמדנו שיש לעשות פשרה וויתור בבית כדי להשכין את השלום (בשם ארי'ה ליוין זצ"ל), גם הנוהגים להניח את המזוזה ישר כדעת הרמב"ם יש לרמז בזה על היושר שיש לנהוג בבית בכל דבר ובפרט בדיני ממונות וזהירות מגזל.
ה' יזכנו שיהיו ביתנו מלאים כל טוב ויהיו משכן לשכינה ויהיו כל מעשינו לשם שמים !
מעיינה של תורה
"שמע ישראל“ - ובהמשך הדברים הזכיר משה לישראל חטא העגל, מה ראה לומר להן כאן שמע ישראל ומה עניין שמיעה לכאן? רבנן אמרי: משל למה הדבר דומה למלך שקידש מטרוניתא בשתי מרגליות, איבדה אחת, אמר לה המלך: איבדת אחת - שמרי לפחות את השנייה, כך הוא הנמשל: קידש הקב“ה את ישראל בנעשה ונשמע, שאמרו לפניו במתן תורה: ”כל אשר דבר ה‘ ”נעשה ונשמע“ - נעשה - בפועל, ונשמע - בתלמוד, והקב“ה העניקם עבור זה ב‘ תכשיטים וקידשם, כמ“ש בגמרא (שבת פה) ”דרש ר‘ סימא: בשעה שהקדימו ישראל ”נעשה ”לנשמע“ - באו ששים ריבוא מלאכי שרת, ולכל אחד מישראל קשרו לו שני כתרים מזיו שכינה (רש“י) אחד כנגד ”נעשה“ ואחד כנגד ”נשמע“, וכיון שחטאו ישראל - בעגל - ירדו מאה ועשרים ריבוא מלאכי חבלה ופרקום וכ“ו. איבדו את נעשה בשעה שעשו את העגל ולא שמרו על הבטחתם לעשות בפועל רצון ה‘, אמר להם משה: איבדתם נעשה שימרו נשמע, אתם צריכים לפחות מהיום, כשתכנסו לארץ, לשמוע בקול ה‘, הוי אומר, זהו שאמר להם משה: שמע ישראל - מהיום שמעו בקול ה‘. (מדרש רבא)
"אדם הראשון נברא בערב שבת כדי שייכנס למצוות מיד"
ציטוט ההודעה
