
נכתב במקור על ידי
BIKER STYLE new
למרות כל מה שנאמר פה (והכל נכון)
עדיין יש בפורום הזה יותר אמת מאשר בפורומים נוסח F X P (לאו דווקא פורום של כובעים אלא בכלל) ובין כל הטרולים יש פה עצות זהב
תמיד מלמדים אותך ש"יאהבו אותך איך שאתה" ושאתה צריך "לקוות לטוב" ושאתה "לא צריך להשתנות בשביל אף אחד"...כל הבולשיט ההיפי הזה של אופטימיסטים הקיצוניים שחיים בחלום ורוד, אותם אופטימיסטים שאומרים ש"הילד שלהם הכי מוכשר ומיוחד" ובסוף אותו הילד הופך לזונת מערכת שלא גומרת תחודש. איפה ה"מיוחד" הזה? איפה הכשרון? אם הוא כזה מוכשר, למה המציאות שלו נראית ככה?
אנשים בעולם הזה לא הבינו שאין תקווה ואין אהבה ואין "מיוחד ומוכשר", ומי שמחפש תקווה מגיע לשכונת התקווה. תקווה היא מילה של אנשים פסיביים, מהרגע שאתה מתחיל לקוות למשהו זה אומר מראש שלא ילך לך כלום ואתה נידון לכשלון.
ביום שאתה מוותר ומאבד את כל התקווה אתה מתחיל לממש תפוטנציאל שלך.
במקומות כמו וול סטריט (שמשקף את העולם האמיתי בתכלס), לאף אחד לא אכפת כמה אמא אמרה לך שאתה "מוכשר" או כמה תארים קקמייקה יש לך. אם אתה יודע לעשות כסף, שאפו. אם לא, תצטרף לפסולת האנושית שקוראת לעצמה "THE 99%" , אותה הפסולת שמקווה שהממשלה תדאג לה, מקווה שאם הם יפגינו אז מישו יתן להם משו, כל מה שיש להם זאת תקווה חסרת תועלת שהמציאות תעלים אותה עם הימים.
כי אחרי הכל, בעולם שבו יש מציליחים, חייב להיות גם נכשלים. בלי זה, העולם לא יוכל להתקיים והמערכת הכלכלית תיפול. והקטע הצבוע שכולם רוצים להצליח, אבל אף אחד לא רוצה להכשל ולא רוצה להיות בתחתית. כל אחד רוצה להיות חופשי פיננסית, אבל כולם שוכחים שגם אדם חופשי פיננסית לפני כמה שנים היה עובד בשכר מינימום ומקלל את העולם הזה כל יום שהוא חי. לא יכולים להיות מצליחים בלי כאלה שנפלו. לא יכול להיות עולם רק של ווינרים ותותחים, זה לא ריאלי.
מי שלימד אותי לסחור אמר לי "תשמיד את המילה "תקווה" מהלקסיקון שלך, ברגע שאתה מתחיל "לקוות" שילך לך, אתה נידון לכשלון". זה היה משפט שנחרט לי במוח.
THERE IS NO LOVE, ONLY PASSION
THERE IS NO HOPE, ONLY REALITY
THERE IS NO RIGHT AND WRONG, ONLY HARSH FACTS
THERE IS NO FAMILY NOR FRIENDS, ONLY POTENTIAL BACKSTABBERS
THERE IS NO ONE TO STAND FOR YOU BUT YOURSELF