סימן שלז - מלאכת חורש

א. החופר
גומא בשדה, חייב משום חורש, ושיעורו בכל שהוא, שראוי לזרוע בחפירה זו גרעין של
דלעת. [ילקוט יוסף שבת כרך ה עמוד נ].
ב. היתה לו גבשושית בשדה ונטלה, חייב
משום חורש. [ילקוט יוסף שבת כרך ה עמוד נג].
ג. המנכש בעיקרי האילנות,
והמקרסם עשבים, או המזרד את השריגים כדי ליפות את הקרקע, הרי זה תולדת חורש,
ומשיעשה כל שהוא חייב. [ילקוט יוסף שבת כרך ה עמוד נג].
ד. החופר גומא ואינו
צריך אלא לעפרה, פטור אבל אסור. ויש אומרים דאיסורו מן התורה, מלאו דלא תעשה כל
מלאכה. והעיקר כדברי האומרים שאיסורו מדרבנן. [ילקו''י שבת ה עמ' נג].


"יותר מששמרו ישראל את השבת, שמרה השבת את
ישראל"