גבריאל "באטיגול" באטיסטוטה
גבריאל עומאר באטיסטוטה, נולד ב-1 בפברואר 1969 בריקונקיואסטה,בסנטה פה, ארגנטינה.
בצעירותו גבי דווקא התעניין יותר בכדורסל מאשר בכדורגל בשל גובהו, אך לאחר זכייתה של ארגנטינה באליפות העולם במונדיאל 1978 שבה הוא התרשם מהיכולות של מאריו קאמפס החליט גבי להקדיש את חייו לכדורגל. גבי החל לשחק עם חבריו כדורגל ברחובות ומועדון קטן "אלגריה", לאחר מכן הצטרף לקבוצת הנערים של "פלאטנס". לאחר מכן הוא נבחר לקבוצת המחוז שלו ריקוניואסטה אשר שיחקה מול "ניואלס אולד ביוז" מרוסאריו, במשחק הוא כבש שתי שערים שמשכו את צומת לב הקבוצה (ניואלס אולד בויז) אשר סגרה איתו מיד בשנת 1988.
הוא הצטרף לנבחרת הבוגרת של "ניואלס אולד בויז" אשר מאמנה היה מארסלו בייאלסה (שלאחר מכן הפך למאמן הנבחרת הלאומית של ארגנטינה).
הדברים לא הלכו לו חלק שם בשנתו הראשונה, ולכן הוא הושאל לקבוצה קטנה יותר בשם "דפורטיבו איטליאנו" מבואנוס איירס, איתה הוא השתתף ב"גביע קארניבאלה" באיטליה שם הוא סיים ככובש המצטיין עם 3 שערים.
באמצע שנת 1989 באטיסטוטה קפץ לאחד המועדונים הגדולים ביותר בארגנטינה, "ריבר פלייט". שם הוא גם התקשה בתחילה ולא הצליח למצוא את מקומו בקבוצה.
בשנת 1991 הגיע לקבוצה אוסקר טאבארז אשר האמין ביכולות של גבי ותמך בו כל הדרך עד לזכייה באליפות המקומית ובתואר הכובש המצטיין.
כמו כן בשנת 1991 נבחר גבי להצטרף לנבחרת הלאומית ב"קופה אמריקה" אשר התקיים בצ'ילה, אשר גם שם הוא זכה בגביע וגם בתואר הכובש המצטיין עם 6 שערים.
ב"קופה אמריקה" גילו אותו בפיורנטינה והוא חתם שם מייד. למרות 13 גולים של באטיסטוטה הקבוצה ירדה לserie B. אך לאחר שנתיים הם חזרו לseria A עם 16 גולים של גבי ותחת הדרכתו של קלאודיו ריניירי. בשנת 1993 גבי שיחק ב"קופה אמריקה" השני שלו שהתקיים באקוודור שם ארגנטינה שוב זכתה.
בשנת 1994 המונדיאל בארה"ב הייתה אכזבה לאחר פתיחה מצוינת ארגנטינה הפסידה לרומניה ברבע הגמר, ופרשיית הסמים של דייגו מארדונה.
כאשר חזר לפיורנטינה הראה גבי שדבק בו הכינוי "באטיגול" את הכדורגל הכי טוב שלו כאשר הבקיע 26 גולים בעונת 1994-1995 ושבר את שיאו של אזיו פסאקוטי בן ה-30 שנה כאשר כבש בכל 11 המשחקים הראשונים של העונה. בשנת 1995-1996 פיורנטינה זכתה בגביע האיטלקי ובסופר קאפ האיטלקי.
במוקדמות המונדיאל של 1998 גבי ישב על הספסל ברוב המשחקים אך במונדיאל עצמו קיבל את ההזדמנות וכבש 5 שערים עד רבע הגמר בו הודחה ארגנטינה ע"י הולנד (2:1).
בעונת 1999-2000 שוב ניסה באטיסטוטה לזכות באליפות עם פיורנטינה אך הצליח רק להשיג כרטיס לליגת האלופות.
באטיסטוטה אשר התאכזב מכך שלא הצליח לזכות באליפות הליגה האיטלקית החליט לשפר את סיכויו ועבר לרומא בשנת 2000 בהעברה ששברה שיאים באותה תקופה (30 מיליון דולר).
למרות פציעה שגרמה לו לא לשחק במספר משחקים הוא הבקיע באותה עונה 20 שערים שעזרו לו להגשים את חלומו ולזכות באליפות הליגה ( הראשונה של רומא מאז 1983).
גבי תיכנן לפרוש לאחר מונדיאל 2002 וקיווה לעשות זאת ביחד עם גביע, אחר לאחר הופעות עלובות של ארגנטינה ב"בית המוות" של התחרות ארגנטינה לא עלתה מהשלב המוקדם ופרש מהנבחרת.
בחזרה באיטליה גבי התקשה למצוא עצמו ברומא ולאחר מכן הושאל לאינטר שם גם לא צלח במיוחד ולא השאיר רושם, את הקריירה שלו סיים גבי ב"אל ערבי" שבקאטר.
במרץ 2005 פרש גבי לאחר מספר פציעות שמנעו ממנו להמשיך ולשחק בעונתו האחרונה.
הישגיו:
אליפות איטליה עם רומא בעונת 2000-2001.
סופר-קאפ איטלקי עם רומא בעונת 2000-2001.
שחקן העונה של ארגנטינה 1998.
גביע איטלקי עם פיורנטינה בעונת 1995-1996.
אליפות הליגה השנייה באיטלליה עם פיורנטינה בעונת 1993-1994.
הכובש המצטיין, 26 גולים, עם פיורנטינה בעונת 1993-1994.
קופה אמריקה עם ארגנטינה 1991 ועוד אחד ב1993.
הכובש המצטיין בקופה אמריקה,6 גולים, עם ארגנטינה בשנת 1991.
במדי רומא נראה מצוין כמו תמיד.
במדי הנבחרת הלאומית.
בתקופות היפות שלו בפיורנטינה.
במדי רומא, שם הגשים את חלומו וזכה באליפות איטליה.
עם מארדונה במונדיאל 94', אכזבה לאחר הפסד ברבע הגמר.
בפרסומת לשמפו...או שלא.
עם מארדונה מודל 2005.
בשיא כושרו מול ארסנל.
באטיסטוטה מראה קצת רגשות לאחר האכזבה במונדיאל האחרון שלו ב2002.
באטיסטוטה בתחנתו האחרונה בקאטר מסובב ערבים.
מבחינתי באטיסטוטה היה החלוץ האולטימטיבי, שחקן שאהב את המשחק והראה איך חלוץ צריך להיות.
אחד המושלמים של עולם הכדורגל וגם כוסון לא קטן, סובב הרבה בחורות איטלקיות בזמנו (היה נשוי כבר מגיל צעיר).
אני זוכר שאמרו עליו פעם ש:"ממצב אחד הוא היה יכול להכניס שתי גולים" וזה אומר הרבה על השחקן הנדיר הזה.
אין הרבה כאלה וחבל.
[האשכול הזה נעשה מתוך שיעמום טוטאלי אז לפחות ניצלתי את הזמן לעשות משהו לפורום]
ציטוט ההודעה
נכתב במקור על ידי Sheva
