או בעברית לא פרחית:
איזה ערב תענוג!!
כמו שהבטחתי לפני שבועיים וחודש, אני בחופשה קצרה עד יום שני בערב, והכל בשביל להינות כבכל שנה מסופשבוע האולסטאר שהוא חג קדוש בשבילי.
אני חייב לציין שאני צופה באירועים האלה כבר הרבה שנים והלילה היו אחד הטובים שראיתי.
Radio Shack Shooting Stars
את הערב התחילו עם תחרות ה"3 על 3" המשולבת משחקן NBA שחקנית WNBA ושחקן עבר גדול מהNBA, כשהיו ארבע קבוצות: סן אנטוניו, יוסטון, לייקרס ופיניקס, כאשר כל קבוצה מנסה את מזלה משש נקודות קליעה על המגרש כולל הזריקה הסופית מחצי מגרש, הספרס עם שלושה שחקנים שידועים באיכויות הקליעה שלהם (פארקר, קר וווקר) גנבו את ההצגה כשביצעו את כל התהליך ב25.1 שניות, שזהו זמן מדהים לכל הדעות, בעיקר בזכות הקליעה מהזריקה הראשונה של פארקר ממחצית המגרש.
את המקום השני לקחו הLA ים כם קובי ליסה לזלי ומג'יק שהראה כמה שהגיל עושה את שלו, שסיימו את הכל רק אחרי 40+- שניות..
במקום השלישי הגיעה יוסטון עם מקגריידי שריל סוופס וקלייד דרקסלר המדהים, ואחרונים הגיעו פיניקס עם שון מריון דן מארלי וקלי מילר.
התחרות הייתה חביבה במיוחד בעיקר בזכות הזריקות המאתגרות מהחצי.
PlayStation Skills Challenge
תחרות הכישורים האישיים של האולסטאר שכבר מתקיימת כמה שנים ברציפות ומוכיחה עצמה כמאתגרת כל פעם מחדש, בהשתתפות ארבעה שחקנים מעולים: סטיב נאש (הזוכה משנה שעברה), לברון ג'יימס, כריס פול ודווין וויד.
על כל אחד מהמשתתפים לעבור מסלול קצר שכולל צעד וחצי, סללום, מסירת חזה ראשונה, bounce pass זריקה מחצי מרחק עוד מסירת חזה וסללום עם סיומת בצד השני של המגרש בסל.
בשנה שעברה סטיב נאש הציב רף גבוה מאוד כשעשה את כל המסלול ב25.4 שניות, אליו לא התקרב בכלל היום בתחרות כאשר איכזב מאוד עם החטאות מחצי מרחק שהרסו לו את ההשתתפות.
לאחר סיבוב ראשון חלש של כל המשתתפים עלו לברון ג'יימס ווויד לגבר, שם לברון השיג תוצאה סבירה של 33.7 שניות, אבל דווין וויד שעלה אחריו עקף אותו והשיג תוצאה מעולה של 26.1 שניות למסלול.
התחרות הייתה חזקה מאוד לדעתי, והיא משהו שצריך להמשיך לשנים הבאות.
Foot Locker Three Poing Shootout
אולי התחרות המכאזבת של הערב, שבה בטוח שלא ראינו את המיטב של כל אחד ממשתתפיה.
התחרו השנה שישה שחקנים: ריי אלן, גילברט ארינס (שתפס את מקומו של ראג'ה בל שלא הגיע מסיבות אישיות), צ'ונסי בילאפס, דירק נוביצקי וקוונטין ריצ'רדסון.
הסיבוב הראשון היה חלש לכולם חוץ מריי אלן שהראה סיבוב סביר עם 19 נקודות עם רצף של 9 קליעות רצופות, שממנו עלו לגבר אלן, נוביצקי וארינס.
בגמר זה כבר היה סיפור אחר, ארינס עלה ראשון ונתן רק 16 נק', שאותי אישית זה מאכזב לאחר שבשנים קודמות 16 לא היה נחשב למספיק לגמר, נוביצקי עלה אחריו ועם רצפים לא רעים סיים עם 18 נק'.
אבל האכזבה הגדוטלה באה מריי אלן שפשוט קרס בגמר וקלע רק 15 נק' עם סיומת גרועה מאוד בשתי העמדות האחרונות.
נוביצקי לקח את התואר לראשונה בשבילו ולראשונה בשביל שחקן דאלאס אי פעם, לאחר שהציג יכולת סבירה.
דעתי היא שהתחרות לא הייתה ברמה מספיק גבוהה ומהיכרת של שנים קודמות עם כל המשתפפים אני יודע שהם מסוגלים להרבה יותר, אפילו שחלקם (ארינס ובילאפס לדוגמא) בכלל לא משחררים מהירים אלא יותר קלעים במהלך משחק....
ולאירוע החשוב ביותר הערב:
Sprite Rising Stars Slam Dunk Contest
בהחלט היה שווה להישאר ער עד עכשיו משמונה בבוקר ביום שבת לאחר לילה של חוסר שינה מטורף אבל זה כר נושא אחר...
התחרות הציגה ארבעה מתמודדים שעל הנייר נחשבים לעילית שבמנתרי הליגה.
השתתפו נאקים ווריק מממפיס, אנדרה איגודלה מהסיקסרס, נייט רובינסון מהניקס והזוכה משנה שעברה ג'וש סמית מההוקס.
ווריק היה ראשון וביצע דאנק יפה לכל הדעות שהראה ריצה מצד ימין של המגרש עם ניתור בסביבות הבקבוק לשתי ידיים אחורי מרשים שנתן לו מספר נק' סביר להמשך התחרות.
אחריו עלה אנדרקה איגודלה שלא הרשים (לפחות אותי) עם דאנק סביר של הקפצה עצמית לחצי ווינדמיל ממרכז הבקבוק.
כאן התחיל לדעתי הערב:
נייט רובינסון, המתנשא לגובה של 175 ס"מ, ושוקל גם לא מעט כם גוף חזק מאוד לגודל שלו, הוכיח לכולם שלהיות גמד זה לא סתם גימיק, עם דאנק יפה מאוד של הקפצה עצמית ל360 מעלות והטבעה עם שתי ידיים.
אחרון עלה ג'וש סמית שאיכזה לאורך כל התחרות ואפילו שכחתי מה שהוא ניסה לעשות מרוב ביזיון שהלך שם.
בהטבעה השניה נעזרים המתמודדים בחבר לקבוצה, או כל אחד שהם חפצים בו למעשה...
ווריק הביא חבר מהקבוצה שיש קרוב לסל, ומסר לו את הכדורגל להטבעת ריחוף עם יד אחת, שהייתה מרשימה בעיקר בזכות השהייה הממושכת באוויר שהוא ביצע, אבל מספר הנקודות שהוא קיבל כבר התריע על זה שהוא לשלב הגמר כבר לא יגיע.
אחריו על אנדרה איגודלה שהבטיח להפתיע עם דאנק מרשים משל עצמו ועלה על כל הציפיות שהיו ממנו, נעזר בחברו לקבוצה AI שמסר לו את הכדור דרך הצד האחורי של הקרש איגודלה שרץ מאחורי הבייס ליין תפס את הכדור, התחמק מלנגוח בקרש והטביע את הכדור עם שתי דיים באחורית באחד הדאנקים היפים ביותר שראיתי בחיים שלי, ריוף מדהים!!!! של הפורוורד הנהדר הזה שכבר הוכיח את עצמו אתמול במשחק הרוקיז עם יכולות ריחוף, אבל עלה על כל דימיון עם ההטבעה הזאת....
לאחר הרמת הרף נאלץ גם רובינסון הננס להביא את הטוב שבו, וכאות מחווה (וחנפנות) לספאד ווב (זוכה תחרות ההטבעות של 1986), הביא את הגופייה הישנה של ספאד וביקש ממנו לעמוד קרוב לסל ולמסור לו את הכדור.
כמובן שהכל היה מתואם מראש אבל עדיין היה יפה, ווב הסכים ומסר לרובינסון מסירה מעולה דרך הריצפה לניתור מדהים של נייט אל מעל ווב לדאנק יד אחת מדהים, שעוד יותר הקפיץ את הקהל, אותי בבית, ואת אמא שלי שחשבה שקרה לי משהו.
ג'וש סמית כבר כשל בניסיון הראשון שלו לבצע משהו מדהים וסיים עם הטבעה לא חשובה שכבר היה ידוע מראש שלא יעלה לגמר...
את הגמר התחיל רובינסון עם ניסיון מדהים משלו, כשניסה למסור לעצמו מאיזור השלשה דרך הקרש ולהעביר בין הרגליים להטבעה, לאחר שכשל במספר ניסיונות ניסה להטביע בין הרגליים "רגיל" ורק לאחר כחמישה ניסיונות הצליח השחקן להטביע, ולמרות השהייה המדהימה שלו באוויר הוא קיבל על הדאנק רק 44 נקודות.
איגודלה שעלה אחריו התחיל עם דאנק מדהים כאשר מסר לעצמו דרך הקרש ובמהלך הקפיצה העביר את הכדור מסביב לגב והטביע עם יד אחת, כאשר הוא משלב טכניקה גבוהה מאוד ריחוף מדהים ודימיון מפותח... על הדאנק הזה הוא קיבל 50 נק' שפתחו פער משמעותי על רובינסון.
רובינסון לא נשאר חייב ועלה עם רעיון משלו כאשר קפץ מעל אחד מחבריו שישב ובטביע עם יד אחת, הטבעה זיכתה אותו ב50 נק' בעיקר בגלל השהייה הפשוט מדהימה באוויר.
איגודלה נסה לצאת בחלק עם דאנק לא מדהים כדי לקחת את התחרות אבל לא בצורה הכי יפה שיש, כאשר הטביע בין הרגליים בריצה על הבייס ליין עם יד שמאל, שכבר ראינו מספר פעמים בתחרויות קודמות... על זה הוא קיבל 44 נק' בתיאום של השופטים כדי לגרום להטבעה נוספת של כל שחקן...
רובינסון עלה ראשון וניסה הטבעה מטורפת ומונפצת כשאשר ניסה להעביר את הכדור בין הרגליים לזרוק לקרש, וכל זה מחצי מגרש, לתפוס את הכדור ולהטביע, מה שמצריך גם דיוק, גם טכניקה וגם זריזות שלא תיאמן, לאחר הרבה מאוד ניסיונות כושלים ניסה רעיון אחר והתקרב קצת עד לקו השלוש, משם ניתר העביר פעמיים בין הרגליים מסר לקרש והטביע עם יד אחת כדי לתת לו 47 נק' ולאפשר לאיגודלה לנצח בלי הרבה קושי.
אבל איגודלה שכנראה זלזל מדי הטביע דאנק מרשם מהבייס ליין אבל לא מרשים מספיק וקיבל עליו 46 נק' שלא הספיקו, ונתנו את הגביע לגמד מניו יורק, שכמובן הודה לספאד ווב על תרומתו לאחד הדאנקים היפים בהיסטוריה של התחרות.
אז זהו, אני כותב את זה עכשיו בעייפות מטורפת אז אם יש משהו לא בסדר במה שכתבתי תתחשבו קצתישנתי בערך 5 שעות מאז שחזרתי בשישי בבוקר אחרי לילה של 4 שעות. אז זה שאני ער זה בכלל טוב.
אני חייב לציין עוד משהו, כרגיל נהניתי להקשיב לצוות הפרשנים של TNT שכל פעם מצליח להצחיק והמציא עוד ירידות על קני סמית', בעיקר בזכות צ'ארלס בארקלי המלך!
אז תנו להם כבוד, ואני מקווה שהסופשבוע הנהדר הזה ימשיך גם היום בערב במשחק החשוב מכולם, כשכוכבי המערב פוגשים את כוכבי המזרח למשחק שאמור להיות מרתק וצמוד שם ביוסטון הרחוקה.
אז לילה טוב לכם, או בוקר טוב
חן.



ישנתי בערך 5 שעות מאז שחזרתי בשישי בבוקר אחרי לילה של 4 שעות. אז זה שאני ער זה בכלל טוב.
ציטוט ההודעה










