שאלה על היצירה אנטיגונה?

[IdaN.RoX]

זה לא בידיוק על אנטיגונה אבל זה מתקשר


1.מהן תכונותיו של הגיבור הטראגי? הדגם על פי שתי הדמויות הטראגיות

[יעל]

מהו הגיבור הטראגי ומהם תכונותיו. מי הגיבור הטראגי באנטיגונה?


הגיבור הטראגי מרכזי בטרגדיה, הוא הנושא העיקרי בה. הגיבור הוא מעין תחנת כוח לבעיות העיקריות בעלילה או המחזה, וכמה נקודות חשובות עלולות להתבהר ע"י עיון בטבעו ובתפקידו.
הגיבור הטראגי הוא יציג במיוחד, הוא מייצג את המין האנושי כולו, נציגה של כל האנושות בגילום איזה אספקט יסודי קבוע של טבע האדם. הגיבור מתמודד עם סיצואציה יציגה שלו שבה הוא משתמש בכלים מוכרים ליצור האנושי – שהם היצרים האנושים היסודיים וכוח התבונה האנושי, הוא בא להראות ולהוכיח כי בסבלו ובידיעתו יש מן המשותף לו ולשאר אחיו, בני–האדם, במידה שיש לעשותם כנותני דוגמא, מופתיים ומאלפים. אך בניגוד לנכתב הנ"ל כדי שהגיבור הטראגי יהיה יציג במיוחד עליו להיות יציג במובן אחר: אסור לו להיות אדם ממוצע – אדם רגיל, בינוני, חסר ייחוד. הדבר שהוא מייצגו, קצה גבולה של האפשרות הגנוזה, שאינו ניתנה להשגה לאדם רגיל, ולא אמצעיתה או ממוצע שלה. הגיבור הטרגי מייצג את החוויה האנושית בהיבטיה הקיצוניים ביותר, הסבל והידיעה הקשים והטראומטיים ביותר ולא ברמתם הממוצעת, האחידה ועם זאת הגיבור הטראגי מייצג את האנושות כולה בהיותו שונה יותר מן האנושות הרגילה. הוא יוצא דופן, בלתי רגיל – נבדל מן האדם הפשוט, הבדל ברור ומובהק, אשר מרכיביו הם היסודות לחויותיו.

ניסוחו שלנורתרופ לגבי הגיבור הטרגי הוא אחד הקולעים ביותר: "הגיבורים הטרגיים הם נקודת השיא בגופם האנושי עד כדי כך שהם, כמדומה, נעשים כליאי אנרגיה החשמלית סביבם, שהרי העצים הגבוהים עלולים יותר להיפגע בברק מאשר אגודת עשבים…מחשבותיו אינן מחשבותינו כשם שמעשיו אינם מעשינו…" – כלומר מה שנורתרופ אמר בניסוחו הוא שהגיבור הטרגי הוא מרכז העלילה וכל האירועים סובבים סביבו. הוא דימה את הגיבור לעץ גבוה שיש לו יותר סיכוי להיפגע מהאירועים המתרחשים מאשר לעשבים – לדמויות המשניות. הוא אינו רגיל וממוצע במחשבותיו ובמעשיו. הדמויות המשניות שבכל תמונה מעניינות אך ורק בה במידה שהן חשות כל אחת בסיטואציה שלה – תחושה מעומעמת, קלושה, המספיקה לצורך הסיטואציה ותו לא, הכמעט אינטלגנטית ולעומתם הגיבור הטרגי חש תחושה אינטנסיבית וחריפה, תחושת השלמה שבה הוא מודע ואחראי במידה רבה. הגיבורים מפיקים את המרב ממה שקורה להם ובכך נותנים לנו הצופים לחוש בדרך החזקה ביותר את המאורעות. הדמויות המשניות, פשוטי העם, האנשים הרגילים עוזרים לנו להמרצת המקרים הקורים. כך מוצאת לה הייצוגיות האידיאלית של הגיבור הטרגי מקום ושם בייחודו המובהק – ייחוד של אופי, רוח, נפש, וכדומה. התכונות המרכיבות את מכלול ייחודו של גיבור מסוים עשויות להיות רבות ושונות כאוות נפשו של המחזאי, ואף עשויות להיות תכונות אחדות שאינן, בד"כ, קושרים אותן לגיבור הטראגי.

התכונות הבולטות של הגיבור הטראגי:

1. קסם אישי– לא במשמעות של ימינו אלא ככאריזמה של אישיות אשר מושכת אותנו להבנת הדמות ההרואית ושייכת בעיקר לגיבור ולאו דווקא לטראגי. קסם כאריזימתי הוא כאילו הקרינה החיצונית של דמות השופעת באנרגיית חיים וזהו מקורה לכשרונה וחנה. מתבטא בהנאה ספונטנית מחברת אנשים, בסקרנות ערה לעולם, בחריפות תגובתה וקליטתה לגבי המתרחש סביבה, בעליצות ובחוש הומור אשר מעצים את ייחודו המעמיק, ייחודה של הרוח והנפש.

2. מידה רבה של עוצמת אישיות– אינו חייבת להיות תכונה מובהקת בטרגדיה.

3. אומץ לב ואצילות– עוז הנפש של הדמות. העוז היינו כוח התאווה וההגיון, אך שני דברים אלו מנוגדים זה לזה מפני שהתאווה זהו הדחף, היצר שאינו נשלט על ידינו בעוד שההגיון משמש לנו כמקור חוכמתנו. היבט נוסף לאומץ הוא היכולת לעמוד ולהתייצב, ללא התחמקות או השתמטות, מפני הכאב ואימה שבחיי האדם עד סופו, עד אשר מרגישים את הכאב במלוא כוחו, בשלמותו ולאחר התמודדות איתו להתפייס איתו במובן מסוים. לשם יכולת סבילה זו באותה מידה בלתי מסויגת, מרבית חושף עצמו הגיבור.

4. הטראגי כליל וללא סייג לנטל הכבד של העולם הבלתי מובן. ענינו של הגיבור הטראגי הוא לסבול ותו לא, לסבול עד גבול יכולתו של בן-אנוש.

5. חרון– הכוח להתגרות ולגרום לסערת רגשות, הגבה של רתחנות ונחרצות.



הגיבורים מאנטיגונה:

הגיבורים הטרגיים הם קראון ואנטיגונה. הם חווים ועוברים את כל האלמנטים של הטרגדיה.

[IdaN.RoX]

וואי תודה
את גדולה