[קונה] מיקוד/סיכום וירטואלי מסודר לבגרות בהיסטוריה

[MeToRaF]

לא ממש בא לי לשלם 80 ש"ח לגנבים שמוכרים ספרי מיקוד בהיסטוריה
ככה שאני מוכן לשלם די הרבה בשביל סיכום באינטרנט או חוברת מיקוד פרוצה לבגרות שתהיה השנה בהיסטוריה(שאלון א')

פתוח להצעות מחיר

[Tiger]

אני לא ידוע כמה לקחת ממך אתה תחליט כמה אתה רוצה לתת אבל תן יפה בכל מקרה קח
התקופה הראשונה: יחידת מבוא
1. תהליכי שינוי באירופה ובעולם היהודי עד מלחמת העולם הראשונה.
א. השינויים המרכזיים בתחומים:
מדע- התמורות
*חשמל- זרם החשמל הביא להתפתחות התעשייה ושיפר את תנאי המחייה של כל אדם.
* רפואה- לואי פסטר פיתח חיסונים ותרופות נגד מחלות וזיהומים שונים.
* מתמטיקה וכימיה- גולו תרכובות כימיות חדשות שאפשרו ייצור ושימוש בחומרים כמו: חומרי צבע ובניין.

השפעת המדע:
*דמוגרפיה- הרפואה הביאה לירידה בתמותה ולעלייה בתוחלת החיים, בין השנים 1850-1914 גדלה אוכלוסיית אירופה מ-300 מליון ל- 500 מיליון נפש.
*כלכלה- אנשים מוצאים מקומות עבודה, במקומות שבהם התעשייה הייתה איטית נוצרה אבטלה ואנשים הגרו לאמריקה.
פותחו תעשיות המזון, המכונית, מסילות ברזל ועוד.
*חברה- נוצרו תורות חדשות כמו תורת הדרוויניזם- תורתו של דרווין.
*דת- מתחיל תהליך של חילון, מתפתחות תפיסות חדשות העומדות במבחן ההיגיון, מעמד הדת הקהילה נחלש.
*תרבות- התפתחות בתחום השירה, האומנות, הצגות חדשות.
*חינוך- מעמד המדינה מתחזק לעומת מעמד הכנסייה, דבר שגרם לשינוי בתוכנית הלימודים, הכנסייה אינה יכולה להחליט לבדה על החומר הנלמד.
*פוליטיקה- מתפתחות תורות חדשות, הטפה לגזענות ולאנטישמיות.
בגרמניה מפלגות החזיקו בעמדות אנטישמיות וניסו להשפיע על ציבור הבוחרים.

תחבורה- התמורות
* מכונית- המכונית הראשונה הומצאה ב 1879, עם הזמן נוצרו האוטובוסים ומשאיות החלו להעביר סחורות ממקום למקום.
*רשת כבישים- עם המצאת המכונית היה צורך בפיתוח של רשת כבישים, ההגעה במהרה אפשרה את התפתחות המסחר.
*רכבת- התפתחה הרכבת התחתית בלונדון ופריז, דבר שאפשר לחבר את לונדון ופריז עם השכונות המרוחקות.
*תחבורה אווירית- הומצא הכדור הפורח שכונה "ספינת אוויר".
ב-1903 הומצא המטוס הראשון ע"י האחים רייט.

השפעת התחבורה-
*דמוגרפיה- ניידות בני האדם ממקום למקום הביאה להתפתחות ההגירה במימדים גדולים. נוצרו ריכוזי אוכלוסיה במקומות כמו" מע' אירופה וארה"ב.
*כלכלה- התפתחות התחבורה הביאה להתפתחות המסחר הפנימי והבינלאומי, נתיבי המסחר היו זמינים וקצרים יותר, סחורה הגיעה בטריות ובמהירות.
*חברה- משפחות התפצלו בשל התגברות אחר מקומות עבודה.
עם זאת התחבורה אפשרה קיומם של קשרים עם המשפחות המפוזרות.
לוח בזמנים של התחבורה הפך להיות מסודר וקבוע.
*דת- הכומר בכנסיה כבר לא נתפס כאיש הכל יכול, אנשים מעיזים לצאת נגד הדת והכנסייה. מצד אחד התחבורה מאפשרת להגיע למקומות מרוחקים ולרכוש השכלה ומצד שני אנשים יכלו להגיע לכנסיות ולחזק את דתם.
*תרבות- התפתחות התחבורה אפשרה הצפה מהירה של עיתונים וכתבי עת. המאמרים אפשרו לאנשים להתעדכן בהמצאות חדשות שנוצרו, למשל כשמעמד הפועלים באירופה התחזק, החלו הפגנות נגד השלטון, הציבור מצטרף למחאה, והתוצאה השלטון מתקן את הזכויות הסוציאליות של הפועלים.
תורות כמו תורה הגזע מגיעות לכל מקום ומביאות לעליית האנטישמיות.
*חינוך- התחבורה חייבה את הציבור בחוק חינוך חובה שהביא לעלייה בהשכלה.
*פוליטיקה- התפתחות התחבורה הגבירה את מרוץ החימוש, נשק וציוד צבאי עבר בקלות ממדינה למדינה.
תופעת האימפריאליזם מתפתחת, כלומר מדינות משתלטות על אזורים שלמים מעבר לים וליבשות.

תקשורת- התמורות
*טלגרף- הומצא ע"י סמואל מורס 1884, מורס פיתח טבלת צופן מיוחדת ובה סמלים שונים, כל סמל ייצג את אחת מהאותיות ע"י מספר פעימות.
הטלגרף הראשון הונח בארה"ב ועד מהרה נמתחו קווי הטלגרף לאורך אלפי קילומטרים בארה"ב ובאירופה.
*מכשירי הצפנה- מכשירים שעוסקים בהעברת מידע חסוי , המכשירים שמשו את הצבא.
*טלפון- פותח והומצא ע"י אלכסנדר בל 1876. בעיתונים הופיעו כתבות שהועברו באמצעות הטלפון ומידע רב הגיע במהירות לציבור.
*העיתונות-התפתחות הטלגרף, הטלפון והרחבת ההשכלה הביאה לתפוצה של עיתונים וזה הביא את הציבור להיות מעורב יותר.

השפעת התקשורת
*דמוגרפיה- אמצעי התקשורת אפשרו להזעיק עזרה רפואית בזמן אמת, דבר שהביא להצלת חיים וירידה בתמותה. מעמד הפועלים מתחזק- התקשורת מספרת את מצוקתם והפרסום מביא להפגנות נגד השלטון והפועלים משיגים שורה של תיקונים חברתיים, פנסיה חופשות מלחה ועוד' ובכך מצבם החברתי והכלכלי משתפר.
*כלכלה- אמצעי התקשורת שמשו לקבלת מידע על מקומות עבודה והייתה להם תרומה חשובה למאבק תנועות הפועלים ולשיפור תנאי עבודתה.
*דת- התפתחות התקשורת הביאה לירידת כוחה של הכנסייה, ישנם המפיצים תורות השכלה שונות שמגיעות באמצעות התקשורת לציבור. אנשים נחשפים לתיאוריות חדשות המביאות אותם לדרכי מחשה חדשות על מהות האל והאמונה ולכן תופעות החילון מתחזקת.
*תרבות- אמצעי התקשורת סייעו להפיץ יסודות תרבותיים כמו מאמרים ספרותיים, יצירות מוסיקליות,תיאטרון ועוד.. זוהי תרבות שהולכת ומתפתחת.
* חינוך- באמצעות כלי התקשורת הועברו מסרים כמו סובלנות, חינוך לאומנות, זכויות הפועלים. הציבור מודע לחשיבות החינוך, קרוא וכתוב, ידיעת תחומי הפסיכולוגיה, הפילוסופיה והמדעים.
*פוליטיקה- כלי התקשורת סייעו להעברת תעמולה פוליטית אך גם להעברת ביקורת על השלטון, על המחדלים והשחיתות ולהפך.
האדם הפשוט הפך למעורב ויודע מה קורה בפוליטיקה הרחוקה.





תיעוש- התמורות
*מפעלי ענק- מתפתחים מפעלי ענק בענפיי תעשייה שונים בברזל ובבטון.
נוצרים קרטלים תעשייתיים- התאגדות של מפעלים המתמזגים במטרה לחסל מפעלים קטנים ולמנוע תחרות.
*תעשיית הבניין- מתפתחת הטכניקה של עיבוד ברזל ובטון, עם המצאת החשמל אפשר היה לבנות בניינים גבוהים עם מעליות. ב-1889 נבנה מגדל אייפה כ- 300 מטר.
*תעשיית המכוניות- המכונית הראשונה נבנתה בארה"ב והונעה בנפט, הנרי פורד הקים את "חברת המכוניות פורד".
*התעשייה הכבדה- פותחו כלי נשק כמו הטנק, הצוללת, מכונת הירייה, המטוס ועוד..
מלחמת העולם הראשונה נתפסה כמלחמה יוצאת דופן בשימוש בכלי נשק.

השפעת התיעוש-
*דמוגרפיה- תהליך העיור צבר תאוצה, כפרים רבים התרוקנו, תהליך זה גרם לירידה בעבודת החקלאות.
*כלכה- המפעלים התעשייתיים והמשק החקלאי עבר מייצור של צריכה משפחתית לייצור המוני. בעלי העסקים נשענים על הבנק כגורם מסייע ומכאן מתעצם כוחם שלח הבנקים.הערים הפכו למרכזי צריכה של כסף, ביגוד, מזון ובנייה.
פורץ ויכוח עד כמה צריכה המדינה להתערב בחיי הכלכלה כי זה צעד לא דמוקרטי.
*חברה- מתפתחת שכבה חדשה על בלע ההון- הבורגנים שהם יזמים בתעשייה, במסחר ובבנקאות. באנגליה פורצות הפגנות אלימות נגד בעלי ההון, ההפגנות דורשות שיפור בתנאי העבודה של הפועלים. והתוצאה, הפועלים מקימים לעצמם ארגונים שייצגו אותם מול השלטון וידאגו לזכויותיהם.

*דת- רכישת השכלה, חשיפה לרעיונות חדשים, תורות חדשות, כל זה גורם לתהליך של חילון.
הגורמים לתהליך החילון:
- התרחבות ההשכלה.
- התקדמות בתחום המדע.
- אימוץ ערכים חדשים, כמו עליונות המדינה.
- מתרחבת השפעתם של אנשי רוח כמו קארל מרקס שעסק ברעיונות צדק ושוויון.
*תרבות- ככל שמעמד הפועלים הצליח לשפר את שכרו ואת העסקתו נוצרו שעות פנאי, הוקמו אולמות תיאטרון, אופרה וקונצרטים. העיתון הפך למוצר נצרך, תופעת העישון התפתחה ובחג המודל התפתחה מסורה של סנטה קלאוס וקניית מתנות.
*חינוך- עם התיעוש, השיפור בחיי התושבים והתפתחות התחבורה מתחילות ממשלות אירופה להדגיש תקציבים להקמת מערכת חינוך ציבורית שבה יוכל ללמוד כל אזרח.
התפתחות החינוך מביאה להתבססות הדמוקרטיה, מעורבות בחיים הפוליטיים והחברתיים, כל זה מביא לתביעות, תיקונים ושינויים חברתיים.
*פוליטיקה- מתרחב תהליך של הדמוקרטיזציה, מאבק הפועלים בבעלי ההמון הלך והתגבר, הגברים זוכים באפשרות להשתתף בבחירות בשלטון.
הרחבת תהליך הדמוקרטיה:
שלב א'- חלק מצומצם של בעלי בחירה.
שלב ב'- הכנסייה חלשה, עליית ההשכלה והתחזקות מעמד הפועלים.
שלב ג'- התפתחות התנועה הליברלית, עליית הבורגנות והתחזקות הפועלים.
להתחזקות הדמוקרטיה.כל זה מביא






ב.השפעת השינויים שהתרחשו באירופה על החברה היהודית בתחומים:
1. דמוגרפיה- בין 1880- 1914 גדל מספר היהודים כמעט פי 2 והגיע ל-13 מיליון.
הסיבות לגידול העצום:
- שיפור במצב התברואה.
- התפתחות הרפואה שהביאה לעלייה בתוחלת החיים וירידה בתמותה.
- תהליך העיור- היהודים מחפשים שוויון זכויות ורבים עוברים לגור בערי מסחר ותעשייה. היהודים הגרו מאירופה לארה"ב מפני שתנאי החיים שם היו טובים יותר.
- לצד הגידול הדמוגרפי ישנה מגמה של ירידה בריבוי הטבעי בגלל שימוש באמצעי מניעה, חילוניות ועוד, כל זה נובע מהחשיפה לחיים המודרניים.
2. כלכלה- בעבר חיו היהודים בתוך הקהילה היהודית, בתקופה החדשה החלו להשתלב במקצועות פרנסה חדשים ולא יהודיים.
השינויים בכלכלה היהודית:
- השתלבות במסחר המודרני- יהודים שעסקו ברוכלות בעיירה עברו למסחר מודרני, החלו לפתוח בתי מסחר גדולים.
- השתלבות בתעשייה- היהודים השתלבו בתעשייה בערים הגדולות.
- היהודים הורשו ללמוד במוסדות להשכלה גבוהה, בעבר כניסתם נמנעה, הם רכשו השכלה כעורי דין, רואי חשבון, רופאים ועוד.
המסחר נשאר הענף המוביל אך הוא שינה את אופיו ממסחר זעיר למסחר מודרני.
- הבנקאות, יהודים רבים הגיעו לעמדות בכירות בבנקים כמו רוטשילד.
מתוך 650 בנקים 550 היו בידי היהודים.
3.מעמד משפטי וחוקי- לראשונה ניתנה אמנסיפציה ליהודי צרפת בשנת 1972, התהליך הביא להשוואת הזכויות הפוליטיות והמשפטיות של היהודים, לביטול ההגבלות שהיו בחוק כמו איסור על מגורים במרכז העיר או הגבלה של מס' היהודים באוניברסיטה.
- אמנסיפציה- שחרור של קבוצה חברתית מתלות משפטית, השוואת זכויותיהם הפוליטיות והחברתיות, משמעות האמנסיפציה לגביי היהודים הייתה ביטול כל החוקים והתקנות שהפלו אותם לרעה והכרה בהם כאזרחים לכל דבר.
היהודים מגיבים לשוויון בשני תחומים:
*השתלבות- אימוץ מאפיינים תרבותיים של החברה הסובבת כמו שפה, שמות, לבוש ועוד.. אך בלי להתנתק מהחברה היהודית.
*התבוללות- השתלבות בחברה תוך התנתקות מהחברה היהודית אך לא המרת דת, ההתבוללות החזקה הביאה לנישואי תערובת ולהטמעות בחברה הלא יהודית.
4. שינויים במעמד הקהילה היהודית- תהליכי האמנסיפציה והמודרניזציה הביאו לירידה במעמדה של הקהילה. בעבר נזקק היהודי לשירותי הקהילה, כמו שחיטה כשרה, תפילה בציבור, נישואין ועוד..
עם מתן האמנסיפציה משתלבים היהודים בחברה והקהילה נחלשת, היא מאבדת את סמכות השיפוט שלה, העונש בו השתמשה הפך לחסר משמעות. רוב היהודים ללא הבדל במעמדם או עיסוקם שמרו על קשר עם בתי הכנסת.
תוצאות האמנסיפציה:
שילוב- השתלבות של היהודים בחברה הלא יהודית, שילוב במוסדות השלטון, בכלכלה, בצבא ומנהל, תעסוקה בתרבות ובאומנות.
דחייה- התעוררות האנטישמיות עם הצלחתם בכלכלה, המטרה הייתה למנוע את השתלבות היהודים.
ביטויי הדחייה: מפלגות אנטישמיות, עיתונות ספרות ואגדות אנטישמיים, אפליה שאינה מעודנת בחוק, עלילות דם ופגיעות פיזיות.
5. חינוך ותרבות-תהליך ההשתלבות הביא לחילון. היו יהודים שהקימו תנועה רפורמית ששאפה להתאים את הדת היהודית למציאות החדשה, מצד שני בעקבות ההשכלה שרכשו היהודים הם החלו לחפש דרכים להעשיר את התרות היהודית.
בתקופה הזאת היהודים מושפעים מהכנסיות והחגיגות שבהם, וכך הוכנס עוגב לבית הכנסת והם טופחו בויטראז'ים.

ג.תהליכי שילוב ודחייה של היהודים וביטוייהם.
תהליכי שילוב- במדינות אירופה ניתנת אמנסיפציה ליהודים במאה ה-19. היהודים השתלבו בחיים האזרחיים, המוסדות להשכלה גבוהה ובתרבות ארצם. רק היהודים החרדים התנגדו לאמנסיפציה משום שחששו שההשתלבות היהודית תביא להתרחקות מן המסורת.
- העיור- היהודים עוברים לגור בערים הגדולות, בעיקר בהרי הבירה, התוצאות היו השתלבות כלכלית והשתלבות בחיים הפוליטיים.
-פוליטיקה- עשרות יהודים נבחרו לפרלמנט ושמשו כשרים בממשלות.
אדולף כרמייה- יהודי צרפתי מתבולל אך נאמן לקהילה היהודית, ב-1842 הוא נבחר לפרלמנט הצרפתי והתמנה לשר המשפטים של צרפת, הוא דאג ליהודים בעולם ולזכויותיהם שנפגעו בארצות הרחוקות.
כהיותו שר משפטים הוא מעניק לכל יהודי אלג'יריה אזרחות צרפתית-"צו כרמייה".
- כלכלה- רבים מהיהודים התעשרו בעיקר בתחומי הבנקאות והמסחר.
משפחת רוטשילד הקימה בצרפת רשת גדולה של בנקרות ששלטה במסילות ברזל, נפט ומכרות בכל אירופה, הם נבחרו לפרלמנט, מלאו תפקידים בפיתוח הכלכלה, האומנות ומפעלי צדקה.
משפחת רוטשילד סייעה כלכלית לבריטניה וסייעה לתנועה הציונית.

תהליכי דחייה- היהודים אומנם החלו להשתלב בכלכלת אירופה אך האנטישמיות כלפיהם לא פחתה, העלו טענות כאילו היהודים מנסים להשתלט על הכוח הכלכלי והתוכנית שלהם היא שליטה פוליטית עולמית. האנטישמיות משנה את פניה, משתמשים פחות בסיבות דתיות והסיבה לדחיית היהודים היא סיבה כלכלית והצלחת היהודים.
- צבא- פרשת דרייפוס, אלפרד דרייפוס היה בן למשפחה יהודית עשירה, התגייס לצבא הצרפתי בגיל צעיר. הסיבה למשפט דרייפוס היא העובדה שדרייפוס הואשם בריגול לטובת גרמניה וזה מכיוון שנמצא מסמך בכתב ידו שנכתב לגרמניה וסיפר מהלכים צרפתיים.
תהליך המשפט:
1. ברחובות היו קריאות: "יהודי בוגד", "מוות ליהודים".
2. משפט דרייפוס, הוא הורשע ל4 שנים והוגלה לאי השדים, החרב שלו נשברה בפומבי ודרגותיו הוסרו לו.
3.התגלה שהמסמכים מזויפים.
4. משפט חוזר לדרייפוס, הוא שוחרר ודרגותיו הוחזרו לו.
- חברה וכלכלה- הפרוטוקולים של זקני ציון, סדרה של פרוטוקולים שהתפרסמה במזרה אירופה ובפרוטוקולים יש תיאור של 24 פגישות של "זקני ציון" המייצגים את ההנהגה היהודית.
בפרוטוקולים רשום על תוכנית יהודית להשתלט על העולם, השיטה תהיה השתלטות קדם על הכלכלה ואז על שאר מוסדות המדינה.
מאוחר יותר נעשה מחקר שבו התגלה כי הפרוטוקולים הם למעשה מישיבה של נפוליון ה-3 כשהמשתתפים העלו בשיחות את רצונם להשתלט על העולם.






2. התנועה הציונית
ב.העמדות המשותפות לכל הציונים וחילוקי הדעות בניהם בנוגע לתפקיד המרכזי של התנועה הציונית ולגבי הערכים למימוש יעדיה.
* המשותף לכל המצטרפים ולכל התומכים בתנועה הציונית:
1.היהודים הם עם- לאום.
2.שלילת הגלות:כל חברי התנועה הציונית האמינו כי הגולה אינה יכולה לשמש בית לעם היהודי, וזאת בגלל הסכנה הקיומית מן האנטישמיות.
3.כל חברי התנועה החזיקו בגישה שדחייתו של העם היהודי תתרחש רק במולדתו ההיסטורית, רק הצבת ארץ ישראל כמטרה תמריץ את כולם לעלייה והתיישבות.
4. כדי להשיג את מטרות התנועה יש לפעול באופן עצמאי לגיוס כספים, רכישת קרקעות, פעילות דיפלומטית, עלייה להתיישבות ובנוסף לקבל סיוע ממעצמות העולם שהאינטרס שלהן זה לפתור את בעיית האנטישמיות בארצותיהן.(כל חברי הקונגרס חתומים על תוכנית באזל).
*חילוקי הדעות:
כל המצטרפים והתומכים בתנועה הציונית אינם מסכימים על:

ציונות מדינית ציונות מעשית ציונות סינטטית ציונות רוחנית ציונות דתית ציונות סוציאליסטית.
תפקידה העיקרי של התנועה הציונית לפתור בעיה קיומית. לפתור בעיה קיומית. לפתור בעיה קיומית. שמירה על הזהות היהודית. שמירה על הזהות היהודית-דתית. הגשמת אידיאולוגיה חברתית כלכלית.
דרכים למימוש היעדים הקמת מדינת יהודים. לשם כך יש לפעול להשגת הסכמתן של מדינות העולם. הקמת מדינת יהודים. לשם כך יש להרבות בפעולות מעשיות בא"י: עלייה\ התיישבות. הקמת מדינת יהודים. לשם כך יש לשלב בין פעולות פוליטיות לבין דרכים מעשיות של עלייה\התיישבות הקמת מרכז יהודי בא"י שיקרין על הגולה. הקמת מדינה יהודית. הקמת מדינת יהודים- סוציאלית.

ד. דפוסי פעילות ציונית בא"י.
ב-1882 לאחר סופות הנגב הקשות בדרום רוסיה מגיעים יהודים לא"י, עלייה זו נקראת עלייה ראשונה, הוקמו כ-27 מושבות. עלייה שנייה מגיעה ב-1904 לאחר מותר של הרצל.
בשנים אלה מבחינים בשלוש צורות התיישבות בולטות:
1. מושבה- המושבות לא היו אחידות, היו שתי צורות התיישבות:
*מושבות מטעים: ענפי הגידול הבולטים היו גפנים, שקדים ופרי הדר עיקר התוצרת הייתה לצריכה עצמית.
*מושבות פלחה(חקלאות)- מגדלים בעיקר תבואה ומעט בע"ח רוב התוצרת מיועדת לצורכי פנים, רוב העבודה נעשית ע"י חקלאים.
המושבה התבססה על בעלות פרטית של הקרקר, על האדמה יש בית מגורים משפחתי וענפי חקלאות שונים.
במושבות שמרו על אופי דתי, עזרה הדדית, בחירת ועד, חלקם התארגנו בארגונים משותפים.
המושבות ברובם נתמכו ע"י חובבי ציון והברון רוטשילד.
מחסור בכספים במושבות- היישוב פונה לחובבי ציון בבקשת עזרה אך גם להם אין כסף ולכם פונים חובבי ציון לברון רוטשילד בבקשה לסייע ליישוב החדש בא"י.
2. הקבוצה- בימי העלייה השנייה עולה הרעיון של התיישבות שיתופית, הרעיון שהתיישבות שיתופית ללא מנהל ועובדים יכולה להיות רווחית. המתיישבים מקבלים אדמת לאום.
הקבוצה הראשונה קמה ב-1909 בדגניה.
הרעיון של התיישבות שיתופית אין רכוש פרטי, הקבוצה מתנגדת לניצול הזולת.
עקרונות הקבוצה:
*הקרקע היא קרקע לאומית משום שיש לה התנגדות לצבירת רכוש.
* עבודה עצמית שתהיה עבודה עברית ללא פועלים שכירים.
* שיתוף ושוויון- כל המתיישבים ינהלו אורח חיים משותף בעבודה, בתקציבים הכספיים, רעיון השוויון בין החברים היה רעיון מרכזי.
3. העיר- מרכז ההתיישבות היהודית היה ביפו, תנאי החיים שם היו קשים, צפיפות אוכלוסין, היחסים עם הערבים לא היו

זה שלוש חלקים זה ארוך מדיי.

[Tiger]

טובים, כך מחליטה קבוצת יהודים לצאת מיפו.

ב-1906 יוצאים 60 חברים ובונים שכונה חדשה מחוץ ליפו שנקראת "אחוזת בית", עיר מסודרת, רחובות רחבים ותנאי תברואה משופרים, עם הזמן שמה הפך להיות תל אביב.
ארתור רופין- נציגו של המשרד הארצישראלי, מסייע לאנשים בהלוואות באמצעות הקרן הקיימת.
ראש הממשלה היה מאיר דיזנגוף.
בהמשך מתפתחות שכונות יהודיות בחיפה ובירושלים, האוכלוסייה היהודית בשלושת הערים האלה הלכה וגדלה.


אישיים וארגונים מסייעים:
1. הברון רוטשילד- הישוב היהודי נקלע לקשיים כלכליים ולכם הוא פונה לחובבי ציון בבקשת עזרה וחובבי ציון פונים לרוטשילד ומבקשים שיסייע למושבות בארץ. הברון מסכים לסייע בשיקום המושבות ולוקח אותן תחת חסותו ומציל אותן מהתמוטטות כלכלית.
מהו הברון? הוא נדבן בעל חזון לאומי, אדם שהאמין בתחיית העם היהודי בארצו, הוא ראה בעזרתו סיוע לבעיית היהודים, אך הוא היה אדון קשה מאוד, דרש שיצייתו לו ולא גילה סובלנות.
הסיוע שהגיש למושבות: תמיכה כספית, רכישת קרקעות, הצבת פקידים שינהלו את ענייני המושבה. הוא הביא אגרונומים- מומחים לחקלאות ונתן זרעים ושתילים למתיישבים.
בנה יקבים ומפעלי תעשייה וסייע בייבוש ביצות. הסיוע למושבות היה בפיקוח פקידים אפוטרופוסים- בעלי אחריות. לכל מושבה מונה פקיד ראשי ואיתם נשלחו אנשי מקצוע כמו: רופאים, גננות, מורים וכו'.
* הפקידים- יהודים צרפתיים חסרי חזון לאומי מתבוללים, חיו חיי מותרות, התנשאו בבוז מעל האיכרים. הם הערימו קשיים, הם חילקו קצבה חודשית בהתאם למספר הנפשות במשפחה, כך הפכו המתיישבים לתלותיים, חסרי עצמאות וחסרי מוטיבציה.
התוצאה מרידות נגד הפקידים בראשל"צ ובזיכרון.
ארתור רופין- ארתור מונה ע"י ההסתדרות הציונית לעמוד בראש המשרד הארצישראלי שביפו(ימי עלייה שנייה). המשדר הארצישראלי הרחיב התיישבות חדשות, הוא קרב בין הציונות לבין ההתיישבות המעשית בארץ. משך הון פרטי לטובת היישוב, היה נציגה של ההסתדרות הציונית ביישוב היהודי.
פעולותיו למען המתיישבים:
1. רכישת אדמות בעזרת קק"ל והחברה להשכרת היישוב.
2. דאג לפיתוח צורות התיישבות כמו הקבוצה.
3. עצמאות למתיישבים, מאפשר להם לתכנן מושבות.
4. מציע פתרונות לבעיות הפועלים.
5. דואג להכשרת המיישבים לקראת עלייתם לקרקע.
6. המשרד ורופין דאגו לבדיקת הקרקע לשם התאמת גידולים.
7. סייע רבות לפיתוח העיר ת"א.
מפעל ההתיישבות בגליל מתפתח בסיועו של הדק' רופין הוא לא נותן כספים אלא נתן הלוואות למתיישבים שהם היו צריכים להחזיר.

ארגון מסייע: המשרד הארצישראלי:
המטרה לקדם את העבודה המעשית בא"י, בראש המשרד עמד ארתור רופין אשר הבין את חשיבות ההתיישבות ותמך באנשי העלייה השנייה.
גישתו: גישה מדעית, שיטתו: יש לרכוש אדמות, לייסד חוות חקלאיות בהן יעבדו הפועלים כשכירים, בשלב הבא ימכרו את האדמות לאיכרים והם ינהלו את המשק.
האדמות נקנו ע"י קק"ל, המשק יהיה מעורב הוא לא יתבסס על גידול אחד והענקת עזרה כספית כהלוואה ולא כמענק. כך קמו חוות כינרת והקבוצה דגניה.

הקמת מסגרות פוליטיות:
אנשי עלייה שנייה הרגישו צורך להקמת מפלגות בגלל:
א. הם באו ממזרח אירופה שם היו שייכים למפלגות שונות.
ב. מצבם הכלכלי הקשה של הפועלים.
ג. תחושת הבדידות לאור היחס המתנכר מצד אנשי עליה ראשונה.
* פועלי ציון- דגלה ברעיון הסוציאליזם- צדק ושוויון חברתי והטיפה למלחמת מעמדות שתתרחש בכל העולם כשהפועלים היו בשלטון.
*הפועל הצעיר- הדגישה את הארצישראלית ואת הרצון להתנתק מהשפעות זרות. הם החזיקו ברעיון העבודה כערך עליון, לימוד עבודת אדמה ועבודה עברית במושבות.
הפועל הצעיר טען שמלחמת המעמדות אינה חשובה לתחייתו של העם היהודי.
חשיבות המפלגות:
א. המפלגות החדירו ליישוב את הפוליטיקה, מהן יצמחו אחר כך המפלגות הגדולות כמו מפא"י- מפלגת פועלי ארץ ישראל שתקרא אחר כך המערך או העבודה.
ב. המפלגות דאגו למעמד הפועלים בארץ, הן דאגו לדיור, עבודה ועזרה הדדית לפועלים.
גם המפלגות יתרמו לחיזוק השמורה העברית במושבות, ראשי המפלגות היו גם אנשי ארגון השומר.
הקמת מסגרות חינוכיות ותרבותיות בא"י: בימי עלייה ראשונה.
נפתחו גני ילדים במושבות, אליעזר בן יהודה פועל להחייאת השפה עברית, ב-1903 הוקמה הסתדרות המורים, הוקמו הגימנסיות העבריות ביפו ובירושלים, עיתונות עברית, סופרים עבריים.
מתוך 10 בתי ספר בישוב רק שישה למדו בעברית, שאר בתי הספר היו בפיקוח חברת "עזרה"- גרמנית וחברת "כוח"- צרפתית, שתיהן לא היו ציוניות ובקשו להפיץ את תרבותם.
"ריב השפות"- בין אגודת "עזרה" לבין "כוח" לבין נציגים ביישוב כשכל גוף מעוניין כי הלימודית יתנהלו בשפתו.
בגימנסיה פורצת שביתה של מורים ותלמידים אשר עוברים למוסדות אחרים, היו שהקימו את ביה"ס הריאלי בחיפה ובית המדרש למורים בירושלים משום שרצו ללמד וללמוד בשפה העברית.
בסוף סוכם ששפת ההוראה תהיה עברית והמקצועות הטכנולוגיים יהיו בגרמנית.
חשיפות "ריב השפות":
1. פיתוח וכיבוש השפה העברית.
2. הקמת רשת מוסדות עבריים כשפת ההוראה היא עברית.







הקמת מסגרות ביטחוניות:
"ארגון השומר": הארגון הצבאי הוקם ע"י אנשי עלייה שנייה אלכסנדר זייד ובן צבי.
עקרון ההגנה העצמית היה ערך בסיסי בדרך לקבלת זכויות על א"י, לא מספיק לכבוש קרקע ולהשיג עבודה יש גם להגן עליהם, חלק בלתי נפרד מן המהפכה הציונית.
רעיון הארגון אין שמירה ללא עבודה ואין עבודה ללא שמירה. הארגון אימץ את הסיסמא "בדם ובאש יהודה נפלה, בדם ובאש יהודה תקום". השומר קיבל בהדרגה את השמירה על מושבות הגליל, יותר מאוחר התפשטה השמירה על השומרון ויהודה תוך מאבקים עם הבדואים.
השמור ערך עם המושבות הסכמים על פיהן מושבה שמבקשת שמירה מתחייבת להעסיק את השומרים בעבודה ביישוב, כך הושגו שני מטרות:1. שמירה עברית 2. עבודה עברית.
השומר שם לו מטרה להחדיר ביישוב את רוח ההנהגה העצמית, חברי השומר היו לוחמים אמיצים שהכירו את מנהגי הערבים.
התפתחות כוח המגן של היישוב:
בר גיורא השומר ההגנה, אצ"ל ולח"י צה"ל.


3.מלחמת העולם הראשונה:
א.מאפייני המלחמה והצדדים הנלחמים.
מדינות המרכז: גרמניה, אוסטרו הונגריה, בולגריה, האימפ' העות'מאנית.
מדינות ההסכמה: רוסיה, אנגליה, צרפת וארה"ב.
מלחמת העולם הראשונה היא מלחמה קשה שנלחמה כ-4 שנים 1914-1918.
למלחמה היו חזיתות רבות, כל מדינה גייסה את מירב המשאבים להשגת ניצחון, הוכנסו טכנולוגיות חדשות, נשק חדש, צוללות, טנק ולהביור.
מאפייני המלחמה:
*מלחמת טוטאלית: מלחמה שבה מגייסות כל המדינות את כל משאביהן האנושיים, הכלכליים והפסיכולוגיים למען ניצחון או הישרדות. טוטאליות של המלחמה מתבטאת ב:
א. המלחמה השתוללה במשך 4 שנים, כל מי ששרד את השנים הללו הפך לאדם אחר.
המלחמה דרשה גיוס חובה כללי של האוכלוסייה ושיתקה את המדינה בכל התחומים.
ב. גיוס חובה כליי- הטוטאליות מתבטאת בגיוס המוני של נשים וגברים, הגברים בחזית והנשים במפעלים בעורף. כדי להגיע להכרעה היה צורך בגיוס ילדים ונשים.
ג. פרישת חזיתות מהמדינות המעורבות- המזה:ת הפך לשדה קרב נוסף בין טורקיה ובריטניה. ברחבי העולם התנהלו קרבות ימיים.
ד. מס' האבדות והנפגעים היה ללא תקדים, כ- 9 מליון הרוגים, מעל 21 מליון פצועים ו-7 מליון שבויים ונעדרים.
כ-60% מכלל המגויסים נפגעו, דור שלם אבד במלחמה ורבים לא חזרו להיות כפי שבעבר.
ה. כלכלה- רוב המדינות הנהיגו כלכלת מלחמה שפירושה הכוונת המשק לצורכי מלחמה. המטרה הייתה שכלכת המדינה תסייע להשגת הניצחון.

*מלחמת חפירות: לאחר הקרב על המארן התייצבה החזית במערה כשהצדדים מחופרים זה מול זה לאורך 760 ק"מ. החפירות מוגנו במוקשים ובגדרות טייל, תותחים ומכונות ירייה.
החיילים ישבו בחפירות שנים, מידי פעם נעשו ניסיונות לכבוש את חפירות האויב, אך ללא הצלחה ממשית.
היתרון הוא לצד המתגונן והמתקיפים שלמו מחיר גבוה מאוד אך ללא שינו של ממש בחזית.

*לוחמה פסיכולוגית: שני הצדדים השתמשו בלוחמה פסיכולוגית נגד האויב במטרה לשבור את יכולת העמידה שלו, הופצו שמועות ופורסמו ידיעות בעיתון שמטרתן להרים את המורל של התושבים והחיילים אך לפגוע בחיל האויב.
ב.היישוב היהודי בא"י ישראל והתנועה הציונית בתקופת המלחמה.
התורכים רודפים את היישוב היהודי בא"י:
תורכיה הצטרפה למלחמת העולם הראשונה לצד מדינות המרכז.
עם פרוץ המלחמה השתנה המצב בין לילה. העובדה שהיהודים ממדינה ההסכמה שהו בארץ הביאה לשינוי יחס השלטון התורכי כלפיהם, כספי התמיכה בישוב הישן שנשלחו מהגולה הופסקו ונותקו קשרי היבוא הייצוא. באיזה מחנה לתמוך. זהו קושי שנובע מהמלחמה.
מה הביא להרעת מצבו של היישוב? הגזרות:
1. תורכיה על גיוס כללי ורוב היהודים נקראו להצטרף לצבא התורכי. (קושי תורכי).
2. הצבא הטורקי גייס לצורכי המלחמה מן היישוב היהודי סוסים, בהמות משא ועגלות, בארץ הוקם ה"ועד להקלת המשבר" לחלוקת מזון שבראשו עמד ארתור רופין.(קושי תורכי).
3. התורכים ביטלו את הקפיטולציות ובכך נשללה מן היהודים ההגנה החשובה של הקונסולים.
זכויות השיפוט בידי ארץ המוצא של האדם.
4.כ-40,000 יהודי רוסיה שחיו בארץ הפכו לאויבים בעיני התורכים שפתחו ברדיפות נגדם. (קושי תורכי)
5. פירוק הנשק מהמושבות ואיסור על פעילותו של ארגון "השומר". (קושי תורכי)
6. בפסח 1917 גורשו כל יהודי יפו ותל אביב. הסיבה- היהודים מסייעים בידי האנגלים המתקרבים לאץ.(קושי תורכי).
7. עקב ביטול הקפיטולציות התבקשו היהודים לאמץ אזרחות עות'מאנית שפירושה גיוס לצבא התורכי. מי שסרב לדרשה גויס למצרים.(קושי תורכי).
8. בשנת 1915 פרצו מגיפות של מלחות קשות כמו טיפוס, בהרות ואבעבועות שפגעו קשות ביהודי ירושלים וצפת .(קושי שנובע מהתקופה).

עמדות התנועה הציונית בתקופת המלחמה:
במלחמת העולם הראשונה נלחמו זה בזה שני מחנות גדולים, בשני המנות היו חיילים יהודיים.
בעיה: באיזו מדיניות לנקוט במהלך המלחמה?
התנועה הציונית מחליטה על עמדה ניטרלית- לא להיות לטובת אף אחד, התנועה הציונית מעבירה את משרדי התנועה לדנמרק שהייתה ניטרלית כדי שלא יאשימו אותם בבגידה משו שהיהודים מפוזרים בשני המחנות, אין להמר על מחנה מנצח, שכן אם יפסיד יפגע הדבר בסיכוי להגיע להישגים מדיניים עבור היהודים.
הישוב היהודי בא"י היה ניטרלי, שתי הפעולות של היישוב היהודי מוכיחות כי הוא נוקט עמדה לטובת מדינות ההסכמה:
1. הגדודים העבריים- נלחמו במסגרת הצבא הבריטי, היישוב ערך גיוס של צעירים לגדודים.
ישנם 4 גדודים: גדוד נהגי הפרדות, גדודי קלעי המלך 38\39\40.
הגדודים עסקו בהעברת ציוד לצבא הבריטי ורק בחזית גליפולי סייעו בלחימה.
2. ניל"י- נצח ישראל לא ישקר.
רשת ריגול יהודית אשר התארגנה בארץ ישראל ע"י האגרונום אהרון אהרונסון ואבשלום פיינברג כדי לסייע למאמץ המלחמתי הבריטי באספקת מידע על הכוחות התורכיים והגרמניים בארץ ישראל. הסיבה העיקרית להתנגדות לפעילותה של ניל"י הייתה הפחד מפני פעולות תגמול מצד התורכים נגד היישוב היהודי במידה שחברי הרשת ייתפסו.
הרשת התגלתה לקראת סוף 1917, שניים מחבירה נעמן בלקינד ויוסף לישנסקי נתלו ע"י התורכים בדמשק. שרה אהרונסון התאבדה לאחר שסבלה עינויים מידי התורכים.
עצמותיו של פיינברג נמצאו לאחר מלחמת ששת הימים ברפיח והובאו לקבורה בהר הרצל בירושלים.



פרק שני:ארצות האסלאם והיהודים בהן בין שתי מלחמות עולם.
שתי מעצמות משתתפות במרוץ הקולוניאליסטי, בריטניה וצרפת.
בעבר ניהלו היהודים חיים יהודיים בקהילות שלהם בשכונות נפרדות, חיו ע"פ חוקי הדת היהודית וניהלו את מוסדות הקהילה.
לאחר כניסתן של צרפת ובריטניה עוברים היהודים שינויים בכל תחומי החיים.
צרפת שולטת על מרוקו, טוניס, אלג'יריה, במזה"ת: סוריה ולבנון.
בריטניה שולטת על עדן, במזה"ת: עיראק, מצרים, ירדן וא"י.

1.המדינות הקולוניאליות ודברי שליטתן בארצות צפון אפריקה ובארצות המזרח התיכון.
דרכי שליטתה של צרפת- הקולוניאליזם הצרפתי היה מעוניין במעורבות ישירה בחיי האוכ' המקומית ובניסיון להשריש את התרבות הצרפתית בקרב החברה המקומית, בהן בתי הספר הצרפתיים ומוסדות תרבות צרפתיים כשהמטרה להרחיב את ההשפעה הצרפתית ולהפוך את המתיישבים לנאמנים לצרפת.
השיטה של הצרפתיים היא התערבות עמורה ויסודית.
המעורבות הצרפתית מתבטאת בכמה אופנים:
א. אוכלוסיה צרפתית נשלחת להתיישב במקום.
ב. המעורבות התבטאה בהקמת בתי ספר, השפה והמטבע.

דרכי שליטתה של בריטניה-הבריטים נמנעו ממעורבות ישירה , המגמה הייתה לתת לאוכ' לנהל את המקום תוך שמירה על האינטרסים הכלכליים והצבאיים שלה, שאיפה להוביל את המקום לעצמאות מתוקף המנדט שקיבלה מחבר הלאומים.
בריטניה מקיימת דו שיח עם התנועות הלאומיות במקום תוך שמירת האינטרסים הבריטים, כך התפתחו 3 דרכים של שליטה בריטית במזה"ת:
1. הבריטים מסתמכים על משפחת המלוכה במקום (ירדן, עיראק)
2. עצמאות למדינה נשלטת תוך שמירת האינטרסים של הבריטים (מצרים,עיראק)
3. שיטת המנדט- כל צד התפתח באופן עצמאי היהודים והערבים, ובריטניה התחייבה להוביל את א"י לעצמאות.

2. התמורות בחיי היהודים בארצות צפון אפריקה בתחומים:
-דמוגרפיה- הקהילה היהודית בארצות האסלאם מונה כ- 800 אלף יהודים.
הקיבוץ הגדול ביותר היה במרוקו, האוכ' היהודית בארצות האסלאם הולכת וגדלה.
השינויים:
1.גידול במספר היהודים- בין שתי מלחמות העולם היה גידול במספר היהודים בארצות האסלאם, שזה תוצאה של שיפור התנאים התברואתיים, ירידה בשיעור התמותה, שיפור ביחסה של האוכלוסייה הכללית ליהודים והגברת הביטחון האישי כלפי היהודים וכמובן שיפור המצב הכלכלי של היהודים.
לדוגמא: באלג'יריה שנת 1920- 73 אלף יהודים, 1940- 120 אלף יהודים.
2. הגירה פנימית באזורי הכפרים אל מרכזי הערים הגדולות- תופעה זאת היא חלק מתהליכי המודרניזציה והיא תוצאת של האפשרויות הכלכליות שנפתחו בפני היהודים.
לפני הקול' גרו היהודים בכפרים, בקהילות סגורות, לאחר הקול' הם מחפשים מקומות פרנסה חדשים, עוברים לערים מרכזיות, רוכשים השכלה וכל זה מתאפשר בעקבות היחס החיובי מצד המדינות הקול'.
3.בתוך הערים מעבר מרובעים מסורתיים לרובעים חדשים- רובע מסורתי: שכונה יהודית נפרדת. עם השיפור ביחסים במעמד של היהודים, שיפור בתנאים הכלכליים והמודרניזציה עוזבים היהודים את השכונות היהודיות ועוברים לגור ברובעים החדים, זו הייתה דרך לשיפור חייהם.

הסיבות לשינויים:
* מודרניזציה שמגיעה עם השלטון הקול', חידושים טכנולוגיים המביאים לשיפור בתנאי התברואה.
* ירידה בשיעור התמותה.
* שיפור במצב הכלכלי ושיפור ביחס האוכלוסייה הלא יהודית אל היהודים.

-כלכלה- הקול' האירופאי הביא עימו תמורות חשובות בפעילות הכלכלית בארצות האסלאם, התמורות:
1. מעבר מעיסוקים מסורתיים למקצועות חדשים- בעבר בקהילה עסקו היהודים במקצועות יהודים, עתה הם עוברים לערים הגדולות והם משתלבים בתפקידים כמו פקידים, רפואה , עורכי דין, רוקחים ואדריכלים.
אם בעבר הם עסקו במסחר זעיר היום הם עוברים למסחר בינלאומי: בנקאות ועיתונות. השליטים בארצות האסלאם העריכו אותם,קרבו אותם אליהם והגנו עליהם.
2. עלייה בעבודה שכירה- אם בעבר עבדו היהודים בתוך הקהילה היהודית בתפקידים שונים הרי שעתה הם עוברים לערים ומחפשים מקצועות פרנסה חדשים. היהודים הופכים להיות שכירים בענפי תעשייה שונים.
3. יציאתן של נשים לעבודה- יהודי צפון אפריקה מנהלים אורח חיים שמרני, הנשים עסקו בעיקר בעבודות הבית ובגידול הילדים, השינויים עם חדירת הקול' והמודרניזציה הביאו ליציאתן של נשים לעבודה.
(חביבה מסיקה- זמרת מפורסמת בתוניס שהייתה מקובלת גם על היהודים וגם על המוסלמים הופיעה בפני קהל רב והצליחה).

עוד חלק כבר מגיע

[Tiger]

זהו זה החלק האחרון תעביר כמה שאתה חושב להעביר אלב לא קצת מדי.
אם זה לא טוב אז אל תעביר.
התוצאות:
*פערים חברתיים בחברה היהודית- בין יהודים שעזבו את הקהילה והצליחו בכלכלה לבין אלו שנשארו מאחור במסגרת הקהילה והתפרנסו מעבודות יהודיות מסורתיות.
*קיטוב בין יהודים למוסלמים- בשל השתלבותם של היהודים בתפקידים במוסדות השלטון הקול' היהודים מצליחים בכלכלה והמוסלמים נשארו מאחור ולכן נוצר קיטוב- פער.
דוגמא:
עיראק, משפחת ששון, צאצאיה פזורים מהמזרח הרחוק ועד לונדון, בניה עוסקים במסחר, כספים, סופרים, אנשי צבא ומדינאים. זוהי משפחה נדבנית שנקרא "הרוטשילדים של המזרח", הם קיבלו תוארי אצולה בריטים, נכנסו לפרלמנט ולממשלה.


-משפטי וחוקי-
בעבר- בארצות האסלאם יחסי יהודים מוסלמים די טובים, אך היהודים מופלים לרעה במעמדם המשפטי והחוקי.
ע"פ האסלאם מעמד היהודים הוא דמי- בן חסות וזה נגזר מן הקוראן, לכן ישנן גזרות כנגד היהודים שנחשבים לכופרים:
*היהודי חויב בתשלום מיסים- מס גולגולת ע"פ מס' הנפשות במשפחה והשלטון מתחייב להגן על היהודים.
*איסור לגעת בנשים מוסלמיות.
*איסור לבנות בית כנסת גבוה יותר מהמסגדים.
*איסור לרכב על חמור שמסמל מעמד חברתי.
*איסור לגור בערים מרכזיות.

עם כניסת הקול' יש תמורות במעמדם המשפטי של היהודים בארצות האסלאם, בריטניה וצרפת גורמות לשינויים ב- 4 דרכים:
1. מתן אזרחות צרפתית מלאה- באלג'יריה ניתנה ע"פ החוק אזרחות צרפתית מלאה לכל היהודים, היה זה בזכות המאמצים הבלתי פוסקים יהודי צרפת אשר פעלו רבות בקרב הממשל הצרפתי למתן זכויות ליהודי אלג'יריה ברוח המהפכה הצרפתית, בצרפת קיבלו היהודים אמנסיפציה ב-1789 וכך הם הפכו לאזרחים שווי זכויות,
ב- 1790 חל מהפך בחיי היהודים, בתוקף צו כרמייה ניתנה לכל יהודי אלג'יריה אזרחות צרפתית, התוצאה הפרת האיזון שהיה בין מוסלמים למוסלמים, מעמדם של היהודים הלך והשתפר, המוסלמים לא זכו לאזרחות צרפתית ואילו מעמד הדמי של היהודים בוטל.
2. השוואה למעמד המשפטי של המוסלמים-
*מצרים, בחוקה של 1923 הושווה מעמדם של היהודים לזה של התושבים המקומיים, מעמד הדמי בוטל וכל הגזרות וההשפלות שהיו בחוק בוטלו. הקהילה היהודית נהנתה מאוטונומיה דתית.
*עיראק,יהודי עיראק נהנו ממידה מרובה של חופש, דת ומצפון. מבחינה חוקית חל שינוי במעמדם של היהודים ע"פ חוקת 1924 המעמד של היהודים הושווה למעמד המוסלמים ובוטל מעמד הדמי, הגזרות וההשפלות.
הבריטים בעיראק הביאו לשיפור במעמדם של היהודים, היהודים השתתפו בכל מוסדות בממשל, בפרלמנט העיראקי היו 5 חברים יהודיים ושר אוצר יהודי ממשפחת ששון.
3. אזרחות רק לחלק מן היהודים- בתוניסיה נמנעו הצרפתיים מלתת ליהודים אזרחות צרפתית, היה חשש שכל רפורמה כלפי היהודים תיצור אנטישמיות ולכן העדיפו הצרפתים לשמור על המצב הקיים, ורק ב-1914 הצליחו היהודים לשכנע את הצרפתים לתת אזרחות רק לחלק מהיהודים ונקבעו בחוק 3 קריטריונים שצריך להיות ליהודי על מנת לקהל אזרחות צרפתית:
*3 שנות שירות צבאי בצבא הצרפתי.
*3 שנות שירות המנהל הציבורי בצרפת
*הצטיינות בפעילות למען צרפת.
כך קיבלו 12% מן היהודים אזרחות צרפתית.
4. אין שינוי- במרוקו, לא חל כל שינוי במעמדם החוקי והמשפטי של היהודים. השלטון הצרפתי הפעיל פיקוח על האוטונומיה הדתית של הקהילה היהודית, כך שהקהילה יכלה לשפוט רק בדיונים אישיים- רק במקרה של גירושים, אירוסים וכו'.
בתימן, בריטניה שלטה אך ורק בעדן, היהודים הוגדרו כבני חסותדמים, הם סבלו מגזירות כמו חובת התאסלמות של יתומים יהודים.

-חינוך- בתחום החינוך הוא הקמת בתי ספר של כי"ח וזוהי תוצאה של תהליך התמערבות ומודרניזציה שעברו היהודים, כמו כן קיימה חברת כי"ח פעילות רחבה בתחום המשפטי להבטחת זכויות היהודים במדינות השונות. בית הספר הראשון אליאנס הוקם במרוקו, בתי הספר האלה תרמו ליצירת שכבה משכילה של יהודים ולהשתלבותם בארצות המזה"ת ובחברה הסובבת.
רוב היהודים לא זכו לשוויון זכויות אך הם נשארו כקבוצה אתנית נפרדת וחברת כי"ח עשתה הכל כדי לשפר את מצבם המשפטי, הכלכלי והחברתי.
רשת כי"ח הביאה לתמורות רבות בתחומי החינוך:
1. אפשרויות הלימוד היו מגוונות- לא רק מקצועות יהדות אלא גיאוגרפיה, צרפתית ומדעים וזה אפשר ליהודים לרכוש השכלה כללית.
2.איכות המורים- המורים היו צרפתים שהוכשרו ללמד מקצוע מסוים, בקהילה לא הקפידו על הכשרת המורים.
3.אמצעי הלימוד ותנאי הלימוד היו טובים יותר- לכי"ח היו משאבים כספיים לבנות כיתות לימוד ולכן הלימוד היה באווירה טובה יותר.
דוגמא: הרב גואטה.
הרב גואטה רצה מאוד שכי"ח תקים בתי ספר בעיר שלו בתוניס, הרב גואטה התנגד לדגש על הצרפתיות במערכת הלימודים, הרב גואטה יוצא לעימות עם מנהל בית הספר של כי"ח, היה זה עימות בין שמרנות למודרניזציה אך הרב גואטה נכשל והוקמו בתי ספר של כי"ח בתוניס.

-תרבות- ההתמערבות השפיעה על אורח חיי יהודים בעיקר על הצעירים כשהחלו להתלבש בסגנון מערבי, דיברו בצרפתית, קראו יצירות צרפתיות.
השינוי התבטא בתיקונים שמכניסה הקהילה למשל: במרוקו, גיל המינימום לנישואים היה 12 והוא הועלה ל-14.
עם הזמן התרחקו היהודים מהשפה הערבית ומהתרבות הערבית, דבר שהביא לניתוק מן החברה המוסלמית.
דוגמא: ניסים סרוסי:
גדל בתוניס בבית יהודי מסורתי, אביו ציפה שהוא יהיה חזן בבית הכנסת, אך הילד גדל והחל להיות מושפע מכל מה שעובר על הצעירים במקום.התרבות שלו הייתה מושפעת מתרבויות שונות, הוא מספר שלצד התפילה בעברית הוא היה שומע שירים בצרפתית ושזהותו הייתה מאוד מבולבלת, אביו מאוד כעס כשגילה שבנו מושפע מתהליכי בקול', המודרניזציה וההתמערבות.
ניסים סרוסי התרחק מהדת והפך לנער חילוני, איש מהעולם הגדול.


-מעמד הקהילה-עד כניסת הקול' הקהילה היהודית הייתה חזקה ונהנתה מאוטונומיה בתחום הדת והתרבות, מצב זה השתנה עם בו הקולוניאליזם, המודרניזציה הביאה לירידה במעמד הקהילה.
התמורות:
1.צמצום האוטונומיה- באלג'יריה הקימו הצרפתים קונסטיטוריות, שאלו מועצות דתיות, תחליף לקהילה. תפקידן לארגן את חיי הדת אך גם לדאוג להפצת התרבות הצרפתית.
פקידי הקונסטיטורה היו אנשים צרפתיים חילוניים שדאו לשרת את האינטרסים של צרפת. התוצאה פגיעה המעמד הקהילה, עם הזמן השתלטו היהודים על תפקידי הקונסטיטורות והפכו למנהיגים.
2. תהליכים דמוקרטיים- החלו להתקיים תהליכם דמוקרטיים, תהליכים של בחירות.
בתוניסיה הוקמה מועצת קהילה יהודית שחבריה נבחרו אחת ל-4 שנים בבחירות כלליות, ככה התפשטה שיטת הבחירות הדמוקרטיות במוסדות הקהילה.
3. שיתוף היהודים במוסדות ניהול המדינה- סיפוח של מוסדות חינוך, בריאות וסעד מן הקהילה למדינה כשהמטרה להיות מעורבים בחיי הקהילה כך שהמדינה השלטת גם תשקיע וגם תשפיע בתחומי החינוך והסעד.

התוצאות:
*הקהילה כבר לא יכולה לכפות את דעתה על חבריה, עונש החרם ירד.
*הקשר בין האדם היהודי לבין הקהילה הלך ונחלש כי היהודים השתלבו במוסדות המדינה והתרחקו מהקהילה.
*נוצרו פערים בין היהודים המשכילים למסורתיים.


3.הפעילות הציונית- הגורמים ודרכי פעילותה.
הגורמים המשפיעים על התעוררות ציונית:
1.השלטון המקומי ויחסו לציונות-
בארצות שבהן הציונות הייתה אסורה לא יכלו היהודים לארגן תנועה ציונית, לשמור על קשר עם התנועה הציונית העולמית ולהוציא עיתונים.
בארצות שבהן הציונות הייתה מותרת פעלו בגלוי, ייסדו אגודות ציוניות ושמרו על קשר עם התנועה הציונית העולמית, לדוגמא: באלג'יריה ובתוניסיה התקיימה תנועה ציונית חוקית שפעלה להגירת היהודים מארצות אלה לא"י.
לעומת זאת בעיראק ובתימן הייתה התנועה הציונית אסרה על פעילות ציונית.
2. חברת הרוב הסובבת- ב1920 לא ידוע על התנגדות ציונית ובשנות ה-30 לאחר התפתחות הסכסוך בארץ והתעוררות האנטישמיות בארצות האסלאם התנגדו המוסלמים לכל פעילות ציונית.
3. הקהילה היהודית ויחסה לציונות-ראשי הקהילות שיתפו פעולה עם השלטונות במטרה לדכא את התנועה הציונית משום שהציונות נתנה חיזוק למודרניזציה ורבני הקהילה ראו בכך סכנה למסורת היהודית.
ישנן 3 קבוצות שמתנגדות לפעילות הציונית
א. אלה שהיו פעילים בתנועות קומוניסטיות סוציאליסטיות, עבורם מעמד הפועלים, והשוויון החברתי הם החשובים ביותר.
ב. המתבוללים שאימצו את התרבות המערבית והתרחקו מהקהילה, הפעילות הציונית לא העסיקה אותם כי מצבם היה טוב.
ג. רבנים שמרנים ששמרו בקנאות על ערכי הדת היהודית וראו בפעילות הציונית, פעילות מודרנית ומאיימת: תנועות נוער, מפגשים, הרצאות.
מעט רבים תמכו באופן בולט בתנועה הציונית, ישנן קהילות שיש געגוע לציון.

4.יחסה של התנועה הציונית ליהודי ארצות האסלאם-עד מלחמת העולם השנייה התנועה הציונית לא הכינה חומרי הסברה בשפות שהיו מובנות ליהודי האסלאם, מרכזי המפלגות הפוליטיות לא פעלו להקמת סניפים בארצות האסלאם.

דרכי פעילות ציונית:
בתקופה שבין 2 מלחמות עולם שינתה הפעילות הציונית את אופן פעילותה והתרחבה, הופעת אגודות ציוניות, תנועות נוער, מפלגות פוליטיות ועוד.
דרכי הפעילות הציונית:
א.הקמת ארגונים ואגודות נוער- בתנועות הנוער עסקו בלימודי ארץ ישראל, דמויות בהיסטוריה הציונית, למדו בעברית, ספורט ופעילות בטבע, נערות הגיעו לעמדות בכירות בהנהגה דבר שהקהילה היהודית השמרנית לא אהבה.
בתנועות הנוער עסקו בהכשרת מנהיגים שילמדו את הנוער בארצות האסלאם.
ב. מפלגות פוליטיות ציוניות- בין שתי מלחמות עולם פעלו מפלגות פוליטיות ציוניות, עיקר הפעילות היה של התנועה הרוויזיוניסטית במצרים ובתוניסיה.
דוגמא: מפא"י מפגלת פועלי ארץ ישראל.
ג. העיתונות- בארצות בהן הייתה מותרת פעילות ציונית הייתה העיתונות גלויה וברורה, הציונים העבירו מסר גלוי ליהודים לעסוק בשפה העברית ובהתארגנות לעלייה.
בארצות בהן הפעילות הייתה אסורה מצאו היהודים דרכים עוקפות לפרסום רעיונות ציונים בקרב היהודים, לעיתים התפרסמו עיתונים במחתרת כמו במרוקו- "העתיד המאויר".
ד. היחס לשפה העברית-לימוד השפה העברית כשפת יומיום היה צד חשוב בפעילות הציונית, העברית חדרה באמצעות בתי הספר של כי"ח ובאמצעות מורים לעברית שנשלחו מהתנועה הציונית העולמית.
ה. עלייה לא"י-כל עוד היחסים עם המוסלמים היו טובים אין עליה משמעותית מארצות האסלאם, רק לקראת שנות ה-30 כשהאנטישמיות מתגברת גובר זרם העולים מארצות האסלאם.
בשנות ה-20 יש עלייה מאוד קטנה מתימן, עיראק, טורקיה ומצרים, עם התגברות האנטישמיות העלייה מתחזקת.






4. התמורות ביחס החברה הקול' והחברה המוסלמית אל היהודים בשנות ה-30, הסיבות לתמורות וביטויי התמורות.
את היחסים בין מוסלמים ויהודים עד 1930 אפשר לתאר כיחסי שכנות טובים, אומנם היהודי הוגדר כדמי, בן חסות עם גזרות משפילות.
בשנות ה-30 ישנה החמרה במצבם של היהודים בארצות האסלאם:
* רעיונות אנטישמיים שמגיעים עם המדינות הקול'- היטלר עשה הכל כדי ליצור תסיסה במושבות שהיו תחת שליטת צרפת ובריטניה, הוא החדיר תעמולה אנטישמית באמצעות עיתונים לתוך תנועות נוער שהזדהו עם התורה הנאצית.
בולטת במיוחד הפעילות בעיראק, תעמולה שודרה ברדיו, האנטישמיות הגיע באמצעות מתיישבים ממדינות אירופה.
*הפרעות בא"י, סכסוך הכותל 1929- ב1929 פורצות בא"י פרעות שנקראו סכסוך הכותל.
הסכסוך הפך להיות אידיאולוגי, לאומי ודתי מי שמנהיג את ערביי א"י הוא המופתי חאג' אמין אל חוסייני. ב-1931 התכנס בירושלים הקונגרס הפאן אסלאמי, אחת מהחלטותיו היא להפוך את המאבק ביהודים למאבק של העולם כולו נגד היהדות והציונות.
ככל שהמתח בין יהודים וערבים התגבר כך הוא השפיע על יחסי מוסלמים יהודים בארצות האסלאם. המופתי בירושלים פרסם מאמרי הסתה נגד הציונות, ארגן חרם על סחורות יהודיות, איסוף כספים למען ערביי פלסטין, ימי צום ותפילות.
ארצות שהיו סמוכות לא"י הושפעו מאוד מההסתה נגד היהודים.
בעירק, היו פגיעות פיזיות ביהודים בתוניסיה, מנעו הצרפתים את ביקורו של ז'בוטינסקי
במרוקו, לא אפשרו הצרפתים את הופעתם של עיתונים ציוניים.
1934 מאורעות קונסטנטין- מציינים את הגברת האנטישמיות בארצות האסלאם, יש התפרצות אלימה קשה כנגד היהודים, 30 יהודים נרצחו ונוצר קרע בין יהודים למוסלמים.
מצאתי א זה באתר הסיכומים. בכל מקרה תעביר כמה שבא לך.

[Haviv]

לא יכולת פשוט להביא לו תאתר למה לעשות העתק הדבק לפה

הנה אתר שעוזר לי עם חלק ב הוא מצויין והוא ממוקד מסודר הכל אין בו שאלות אבל יש בו סיכומים קח בחינם
http://www.sikumuna.co.il/wiki/%D7%9...7%94_%D7%90%27

[MeToRaF]

big elf תודה אבל זה לא ממש מסודר ונוח , חוץ מזה שבד"כ אתם אמורים להציע בכמה אתם מוכרים ורק אז אני מחליט , אתה בעצם גורם לזה שאני כבר רואה את החומר שביקשתי בלי לשלם , תלמד להבא. בכל מקרה אני אביא לך 10 נק' על הטרחה

Haviv , תודה רבה

[Tiger]

אם זה לא טוב אתה לא חייב לשלם.
אמרתי אפילו תשלם מה שבא לך ואם לא טוב אל תשלם.

[Haviv]

מטורף בגלל שאני אוהב היסטוריה ויש לי מלחא נקודות ואני לא צריך עוד
בוא אליי לאיסיקיו אם אתה צריך עזרה
338713403