פריקה
תמיד, מכיתה א', שבאו תלמידים חדשים לכיתה
תמיד הייתי מתחבר אליהם ראשון
אני זוכר בכיתה ב' הגיע ילד לכיתה, למרות שהמורה אמרה לו לשתב ליד ילד מהכיתה בהפסקות הלכתי איתו דיברתי איתו הסברתי לו דברים.
בכיתה ד' הגיעו שלושה ילדים לכיתה דיברתי איתם עם כולם הייתי חבר שלהם.
בחיים לא האמנתי שאני אהיה הילד החדש הזה שלא מכיר אף אחד.
אבל זה הגיע ההורים החליטו לעבור הסתדרתי כמובן מיד .
עכשיו עברו כמה שנים ואני מתגעגע אני לא מאמין שעזבתי הכל לטובת משהו אחר לא פחות טוב.
עם חלקם אני עוד נפגש, מדבר, בקשר. אבל עם חלק- גדול אני לא - וזה משהו שמציק ויושב לי .
סתם רציתי לספר
ציטוט ההודעה
