גרסת ההרחבה 
world of Warcraft: The Burning Crusade
זה פה! ויש לי את זה עוד לפני רוב החברים בגילדה שלי! בזכות חנות מדיה-גיים, אני מחזיק בידי את ה-Burning Crusade, חבילת ההרחבה של !World of Warcraft וזאת עוד לפני שבכלל מותר להתקין את זה ע"פ ההנחיות של Blizzard!
שמי אלון, ואני מכור ל-WoW. אני משחק כבר שנה וחצי, מנהל את מחלקת ה-Rogues בגילדה מובילה בצד ה-Horde של השרת שלי. ראיתי כמעט הכול במשחק הזה, השגתי ציוד שהרבה חולמים עליו, ועם זאת לא השתעממתי. למרות זאת, כבר זמן רב חבריי ואני ממתינים לחבילת ההרחבה של המשחק המצליח ביותר בעולם. והנה הגענו לרגע הזה!
לא יכול לישון
השעה היא 2 בלילה, ואני מתקין את ה-Burning Crusade. את החשבון שלי כבר שדרגתי לחשבון Burning Crusade על ידי תוכנה קטנה על הדיסק הראשון, וכל מה שנותר כדי לקבל מנה חדשה של תוכן זה להתקין את ארבעת הדיסקים שבקופסה. בזמן ההתקנה אני מתבונן בציורים היפיפיים שעל העטיפה, וחושב לעצמי: אחחחח, אלה ב-Blizzard יודעים להשקיע.
עוברים 15 דקות, וההתקנה הסתיימה! קדימה אל ה-Outlands! אך מספר עדכונים (מהירים) מעכבים אותי, ואני נאלץ לאתחל את המשחק פעמיים.
כששלב ההתקנה מאחוריי, אני מתחבר לשרת שלי בהצלחה, מעלה את הדמות שלי, וטס לעבר ה-Dark Portal, שיוביל אותי אל עבר ה-Outlands, עולמם העתיק של האורקים, עולם שנשבר לרסיסים בעקבות כוחו ההרסני של ה-Burning Legion, עוד בזמן Warcraft II.
מעבר לשער
כאשר עברתי את ה-Dark Portal, עמד מולי ה-Pit Lord האימתני הזכור מ-Warcraft III. בליזארד דאגה לכך שאוכל להיכנס ישר לענייניים, ואחרי מספר משימות קצרות אני כבר נמצא בעיירה הראשונה שמעבר ל-Dark Portal. כבר כאן ההתרגשות בעיצומה. אני פותח את הגבלת הכישרונות מ-300 ל-375, מספר המשימות נראה אינסופי, וכל השחקנים שמסביבי מתרגשים כמוני.
אני לוקח את ה-Raptor שלי לסיבוב ומגלה את העולם החדש שמסביבי. הגרפיקה, או יותר נכון העיצובים האמנותיים, מרתקים אותי. השמיים מלאים בכוכבים, חלקי אדמה מרחפים בחלל, ומפלצות מזנים שעוד לא נראו מסתובבות חופשי ומאיימות להרוג כל עובר דרך.
אחרי הסיבוב באזור ההתחלתי בשם Hellfire Peninsula אני מגיע לביצה בשם Zangarmarsh, ושם אני נדהם אפילו יותרץ הכול נצבע בצללים של כחול, במקום עצים יש פטריות ענק יפיפיות, וביניהן ישנם יצורים מוזרים וזוהרים.
הרגשה חדשה-ישנה
אופי המשחק השתנה. מבחינתי הוא חזר לשורשי המשחק. בשנה האחרונה, רוב השחקנים היו מסתובבים בעיר הבירה שלהם, יוצאים ל-Raids של 40 איש, או אוספים מצרכים. כעת חזרנו לטיפוס במעלה השלבים. ביום שלאחר יציאת ההרחבה, מרבית השרת היה באותו איזור, ונהייה צפוף. לפתע צצים שחקנים מכובדים מגילדות אחרות שלא הכרתי מקודם. בכל פינה באזורים החדשים ניתן להיתקל בחברים מהגילדה או מהעבר הרחוק.
השינוי הזה, בו העולם חזר להיות פעיל מאוד מעצימה את תחושת ה-MMORPG שאני כה אוהב, אך יש לזה מחיר. הצפיפות הגבוהה במקום אחד מקשה לבצע את המשימה שבאתי לבצע, ויש תחרות מי הורג את המפלצת שהרגע הופיעה. אומנם בליזארד דאגה לכך שיהיו המון מפלצות וזמן החזרה שלהן קצר מאוד, אך זה עדיין לא צורת המשחק אותה הייתי רוצה לשחק, כאשר אני מתחרה בשחקנים אחרים על "מי נוגע ראשון במפלצת".
בנוסף, השרת עצמו אותת סימני מצוקה טכניים מספר פעמים, וזה בא לידי ביטוי ב-Lag לא נעים (שגרם למותי), ואפילו בניתוקים וקריסה אחת של השרת. אך מהניסיון, למדתי לחיות עם הקשיים הטכניים של בליזארד.
אתגרים ומשחקים
ב-Outlands מחכים אתגרים חדשים, וזה בא לידי ביטוי במספר הפעמים שנהרגתי. בליזארד דאגה לגישור הפער בציוד בין שחקני Casual לבין שחקני Hardcore, וכל שחקן ימצא את עצמו מחליף את הציוד שלו בציוד אימתני וחזק מכל מה שהיה ניתן להשיג עד לפני חבילת ההרחבה. לשם הפרופורציה - הציוד שלי, שלקח כשנה לאספו, כבר לא הכי טוב בגילדה.
לאחר שההתלהבות הראשונית דעכה, החלטנו בגילדה לנסות כמה מהמבוכים החדשים, ולכן נכנסנו אל Hellfire Ramparts, מבוך המלא באורקים אדומי עור. שם גילינו כי מולנו עומד אתגר לא פשוט, ולמרות שהציוד שלנו טוב, אסור לנו לזלזל באתגר שלפנינו. הרגנו מספר בוסים, ומצאנו ציוד המוגדר כ-Rare שיותר טוב מה-Epic שהיה לנו עד עכשיו. וזה רק ביום הראשון שאחרי ההשקה.
בנוסף נפתח מגרש משחקים חדש, שמו Eye of the Storm. האווירה בו מדהימה והוא נמצא בחלל. כל צד יכול לשלוט על 4 מגדלים, ובמרכז המפה עומד הדגל אותו ניתן לגנוב למגדל אשר בשליטת קבוצת השחקן.
אני כבר מצפה להקים קבוצת גלדיאטורים בגודל של שניים, שלושה או חמישה שחקנים. בקרב קצרצר של פחות משתי דקות, או שניצחנו, או שנהרגנו.
השורה התחתונה
הדרך ארוכה, והסוף אינו נראה באופק. לדברי בליזארד, חבילת ההרחבה תספק לשחקנים כשנה של תוכן. אך בליזארד גם טענו כי זמן הטיפוס משלב 60 ל-70 יצרך כמו שהזמן מ-0 ל-60 צרך, אך כעובדה, שחקן צרפתי הגיע ל-70 תוך 28 שעות. מה שבטוח שבזמן הקרוב לא יהיה משעמם, לפחות לא עבורי.
בקרוב נראה לי
ציטוט ההודעה
