פריקה

[משתמש אנונימי]

הכל התחיל לפני שנה(מהחופש הגדול)..
קצת רקע: הייתי בנאדם מצחיק,מהאלו עם הירידות החזקות..היה לי סבבה בחיים...
אז ככה:

בגלל שהייתה מלחמה לא יצאתי עם חברים שלי הרבה..אז ככה הייתי כמעט חודש בבית ולא דיברתי עם אפחד מהחברים שלי..חברים שלי יצאו בחופש אבל אני תמיד הייתי בבית..

כשהלימודים התחילו,נעשתי שקט כזה.. לא יצאתי בימי שישי...לא כלום...כלום לא עניין אותי.

נהפכתי לבנאדם מופנם..נהפכתי לזה שאם כמה אנשים לא בבצפר אז אין לו מה לעשות בהפסקה..חבר שלי אמר לי:מה קרה לך?פעם היית מצחיק ועכשיו אתה השתנית וזה..ואני אמרתי לו:מה אני יעשה..-שום דבר לא עניין אותי..
ככה כל השנה..הייתי בבית ולא עשיתי כלום..

אחרי כמה זמן הגיע ל"ג בעומר אז אמרו לי: בוא צא איתנו בל"ג..ואני כזה:סבבה..לאיפה הולכים?(כאילו אני מתעניין)בסוף לא יצאתי איתם אז אחרי כמה ימים סתם ישבנו(בבצפר כמובן..) אז איזה אחד אמר לי..(תמיד ירדנו אחד על השני וזה..היינו יושבים בכיתה וכולם היו עושים מעגל מסביבנו והיינו מתחילים להשפיל אחד ת'שני..הוא היה חבר שלי אבל עכשיו אני לא מדר עם אף אחד) : למה לא יצאת איתנו בל"ג בעומר? אין לך חברים אז גם אם קוראים לך אתה לא בא? ובאותו רגע רציתי לזיין לו את הצורה אבל ידעתי שזה נכון אז לא אמרתי כלום...הוא בעצם זה שפתח לי ת'עיניים...וגיליתי שאני בנאדם מסכן חסר חברים(וידידות...). בערך מאותו רגע התחלתי לשנוא את החיים שלי עוד יותר...אני כבר מגיע למצב של בכי בגלל שאני שונא את הבנאדם שנעשיתי...


עכשיו כבר עבר חודש מאז התחיל החופש הגדול ואני כמובן בבית...כל החופש המזדיין הזה אני בבית..אני לא יודע לאיפה אני יכול להמשיך... אני אומר לעצמי שיש עוד חודש ואז יבוא הבצפר אבל מה אני יעשה בבצפר???ישב ליד החבר'ה ויסתום כל הזמן?

סעמק איזה חיים חרא עשיתי סיבוב של 180 מעלות.. ואני שונא את החיים המזדיינים האלו..(אני בן 16 ד"א)

[Red Devils]

אחי זה חשוב לך וזה חשוב לכולם.
אני חושב שתכריח את עצמך לצאת..תצא בכל מחיר
זה יחזיר אותך למסגרת..

[Asaf]

הייי בנאדם קח ת'חיים באיזי
קודם כל חופש עכשיו, הכי קל לתקשר עם החבר'ה מחדש.
אתה בנאדם שהיה חברמן! לא שוכחים בנאדם כמוך במהירות.
אתה תוכל להביא קאמבק רציני

תצא, תדבר, תבלה, תעשה חיים, אל תביייש
לא מאבדים את האופי תוך שנה

[IntraFire]

כדי שתתחיל לצאת איתם מחדש דבר איתם ותראה איך זה מתגלגל ...