לפני חצי שנה, פלוס מינוס אני וחברה שלי נפרדנו.
המשכתי לאהוב אותה.. אבל לה זה כנראה עבר.
אני עדיין כל כך אוהב אותה.. אף פעם לא פגשתי מישהי כמוה.. שהייתי מוכן לתת לה כל כך הרבה.. הייתי איתה יותר משנה.. היא היתה שגרת חיים.. תמיד אליה..
בחצי שנה הזאת תמיד אמרו לי להמשיך ול"עבור" על אחרות..
ככה עשיתי.
אבל כמה שלא הייתי עם אחרות, שום כלום, לא הרגשתי כלום..
מהדברים האלה, שחוזרים הביתה ואז חושבים "סעמק למה עשיתי את זה? מה זה נתן לי? אני יותר גבר עכשיו?"..
עכשיו מה אני רוצה לעזאזל.. גם אני המשכתי.. גם היא ממשיכה..
אבל כל כך כואב לי.. פשוט חוסר תפקוד מלא.
לא מאמין שזה קורה לי שוב..
למה לעזאזל אחרי שחשבתי שכבר הפסקתי לחשוב עליה..
זה חוזר לי בבום לתוך הפנים.
גררר.



ציטוט ההודעה
תהרוג אותה.
![שליחת הודעה דרך ICQ אל Adidi =]](images/misc/im_icq.gif)


