שלוש שנים אחרי שיצא לקונסולת האקס-בוקס, מגיע משחק הפעולה Halo 2 גם
למחשב הביתי. לא קשה להבין איך המשחק הזה הפך בזמנו ללהיט – הוא מלא בשלבים מהנים ובקרבות מאתגרים – אך האם יצליח לעמוד במבחן הזמן? קראו את הביקורת המלאה.

גם אם אינכם מחובבי זא'נר משחקי הפעולה, אין לי ספק כי שמעתם לא אחת את השם 'Halo'. סדרת משחקי הפעולה של מיקרוסופט היא אחת המותגים החזקים ביותר בעולם הבידור האלקטרוני, הצלחה יוצאת דופן שהפכה מילה נרדפת עבור המושג 'משחקי מחשב' עבור אמריקאים רבים.

הכותר הראשון בסדרה, שראה אור בשנת 2001, שכנע את בעלי האקס-בוקס של מיקרוסופט כי השקעתם בקונסולה השתלמה. Halo הציג בפניהם עלילה מעניינת, ויותר מכך - משחקיות מהירה ומהנה. הכותר השני בסדרה, שפותח אף הוא עבור האקס-בוקס, הוסיף לחוויה מצב משחק מרובה-משתתפים מצוין, והתעלה על קודמו בכל תחום אפשרי.



חודשיים לפני צאתו של הכותר הבא בסדרה לקונסולת האקס-בוקס 360, מגיע סוף-סוף Halo 2 גם למחשב האישי. במיקרוסופט לא ממש התאמצו לפצות אותנו על האיחור, ואפילו הפכו את המשחק לבלעדי עבור מערכת ההפעלה Windows Vista. בעלי מערכות ישנות יותר, כדוגמת Windows XP, יאלצו להסתבך עם טלאים בלתי-רשמיים בעליל, על מנת שיוכלו להתקין בהצלחה את Halo 2 על המחשב שלהם.

עושים היסטוריה

משחקי Halo לדורותיהם עוקבים אחר עלילותיו של המאסטר צ'יף (Master Chief), לוחם אמיץ המקדיש את חייו למלחמת חורמה בחייזרים המאיימים על גורלו של המין האנושי. בסוף הכותר הראשון הצליח הצ'יף לסכל את תוכניתם הזדונית של ה-Covenant, גזע חייזרים מרושע, והשמיד נשק אימתני שאיים להשמיד את הגלקסיה כולה. בתחילת Halo 2 אנו מגלים כי החייזרים לא וויתרו על מזימתם, ובצעד מפתיע פלשו לכדור הארץ, תוך שהם מצוידים בגרסה חדשה של הנשק משמיד-הגלקסיות.
העלילה של Halo 2 לא מתמקדת רק במאסטר צ'יף, אלא גם בחייזרים ובמאבקי הכוח בין פלגיהם השונים. זה אולי נשמע מקורי, אך לרוע המזל - כמו במשחקי פעולה רבים אחרים - נדחקה העלילה כאן למקום שולי למדי במשחק, ומה שמתחיל כסיפור מרתק ומסובך, מסתיים בסוף מעצבן שאיננו סוגר את כל הקצוות. הקמפיין של Halo 2 איננו ארוך במיוחד, ותוכלו לסיים אותו תוך לא יותר מ-10 שעות משחק על רמת הקושי הבינונית.

הרבה חסרונות, מעט יתרונות

כאשר אנו משווים אותו למשחקי הפעולה האחרים שהגיעו לחנויות במהלך השנה האחרונה, רווי Halo 2 בחסרונות בולטים, רובם עקב היותו משחק בן 3 שנים. אחרי יצירות מרהיבות כדוגמת F.E.A.R ו-Half Life 2, קשה להתרגל מחדש לסביבות חסרות הפירוט, ולמודלים המכוערים של הדמויות. בכל זאת, המשחק דווקא תומך ברזולוציות גבוהות, ובטכנולוגיית Anti Aliasing (טכניקת החלקה של משטחים) שגורמת לו להיראות חד וברור מהמקור האקס-בוקסי.

לא רק בגרפיקה התקדמנו בשלוש השנים האחרונות, וגם בסעיפים אחרים נראה Halo 2 מעט פרימיטיבי מול משחקי מחשב מודרניים ממנו. עיצוב השלבים ליניארי מידי, קטעי הפעולה חוזרים על עצמם שוב ושוב, אנו פוגשים כל הזמן באותם סוגים של אויבים, וקרבות הבוסים המעטים אשר פזורים במשחק אינם מאתגרים דיו. הסגנון הזה אולי התאים למשחק פעולה ב-2003, אך כיום אנו רגילים לשלבים פתוחים וגדולים יותר.

כמובן שישנם גם תחומים בהם עמד Halo 2 יפה במבחן הזמן. הקרבות במהלך המשחק, אף שהם חוזרים על עצמם, מהירים ומהנים. האויבים יתחמקו מכם בחוכמה, וידרשו מכם לנוע ולהגיב בזריזות. הממשק הייחודי של המשחק מאפשר להחזיק שני כלי נשק בו-זמנית; בין מבחר סוגי הנשק תמצאו מכונת ירייה, רובה צלפים, משגר טילים, ועוד... התאכזבתי מעט לגלות שכלי הנשק ה'חייזריים' הם לא יותר משכפול של הנשקים העומדים לצד בני האדם (ההבדלים, לרוב, קוסמטיים לחלוטין).

החלקים הטובים ביותר במשחק הוא ללא ספק קטעי הנהיגה. כלי הרכב ב-Halo 2 נעים מג'יפים צבאיים וטנקים, ועד רחפות וחלליות. השליטה בכלי הרכב האלה מדויקת ונוחה, כך שאפשר לזרוע באמצעותם הרס רב מבלי להתאמץ יותר מידי. גם פס-הקול והאפקטים הקוליים של Halo 2 הרשימו אותי: דיבוב הדמויות נהדר, רעשי הסביבה נשמעים מצוין ומכניסים היטב לאווירה.


Windows Vista פוגשת את אקס-בוקס לייב

כצפוי, גרסת המחשב האישי של Halo 2 תומכת בבקר השליטה של קונסולת האקס-בוקס 360, אותו תוכלו למצוא ברוב חנויות המחשבים. במהלך הקמפיין לשחקן-יחיד העדפתי לשלוט במאסטר-צ'יף באמצעות בקר השליטה האינטואיטיבי, ולא בעכבר ומקלדת. לעומת זאת, במצב המשחק מרובה-המשתתפים לא תצליחו לשרוד לאורך זמן אם תתעקשו להשתמש בבקר האקס-בוקס: עכבר ומקלדת מעניקים דיוק רב יותר במהלך הקרבות, ושחקנים אחרים לא יהססו להשתמש בדיוק הזה על מנת לצלוף בכם ללא רחמים. עד 16 שחקנים יכולים לשחק בכל אחת מ-23 מפות שונות. ניתן לבחור בין מספר מצבי משחק מוכרים, כדוגמת Deathmatch (כולם נגד כולם), Deathmatch קבוצתי, ו'תפוס את הדגל'. נהניתי מאוד מהקרבות הללו, שהעבירו לי שעות רבות מבלי ששמתי לב לכך בכלל.

Halo 2 הוא אחד ממשחקי המחשב הראשונים שתומכים בשירות 'אקס בוקס לייב' הפופולארי, שהיה עד לא מזמן בלעדי לקונסולה של מיקרוסופט. איך התמיכה הזו מתבטאת? ובכן, בתחילת המשחק תדרשו לפתוח חשבון משתמש ברשת הלייב (אם יש לכם כבר חשבון עבור האקס-בוקס 360 שלכם, תוכלו להשתמש בו). מרגע זה, תוכלו להתחיל לצבור 'הישגים' – אתגרים שהמשחק מציב בפניכם, כמו לדוגמא להרוג חמישה שחקנים במכה אחת, או להרוס רחפת באמצעות רימונים או משגר טילים. ההישגים הללו שווים ניקוד שיתווסף לפרופיל שלכם, ותוכלו להשוויץ בו מול שחקנים אחרים. מה, זה הכל? ובכן, רבים משירותי ה'פרימיום' שמציע שירות האקס-בוקס לייב לבעלי האקס-בוקס 360, הם מסוג הדברים שאנו – שחקני המחשב האישי – כבר התרגלנו מזמן לקבל בחינם, אפילו במשחקי הפעולה הזולים והפשוטים ביותר. במיקרוסופט יצטרכו להתאמץ הרבה יותר כדי לשכנע אותי שהשירות הזה באמת שווה משהו.

Halo 2 היה יכול להיות משחק מחשב מצוין, אילו רק היה מגיע אלינו בזמן הנכון. הקמפיין שהוא מציע לשחקן יחיד מהנה, אך מיושן ובסיסי ביחס למשחקי פעולה חדשים יותר. מצב המשחק מרובה-המשתתפים מציל את המצב, אך גם הוא איננו רושם יתרונות משמעותיים על פני משחקי מחשב אחרים. אם תמיד תהיתם מדוע סדרת Halo עושה כל-כך הרבה רעש, גרסת המחשב האישי של Halo 2 לא תיתן לכם תשובה משכנעת במיוחד. קנו אותה רק אם אתם חייבים להשלים פערים לקראת צאתו של Halo 3 – ומעדיפים משום מה לעשות זאת תוך שימוש במקלדת ועכבר.








ציון סופי 73