[מידע] מושגי יסוד בכדורסל
פסק זמן (טיים אאוט)
כל מאמן רשאי לעצור את מהלך המשחק בתיאום עם השופטים ולקחת פסק זמן בתוך המשחק על מנת לתדרך את השחקנים שלו. מספר פסקי הזמן ואורכם, אינו זהה בכל הליגות בעולם. בכדורסל העולמי לכל מאמן יש פסק זמן אחד בכל רבע, חוץ מאשר ברבע האחרון בו יש למאמן שני פסקי זמן, משך כל פסק זמן הוא דקה אחת ורק המאמן יכול לזמנם, ורק כאשר המשחק הופסק (כגון שהיריב קלע סל אז אפשר לקחת אחרי זה פסק זמן). בליגת הNBA יש שני סוגי פסקי זמן: פסקי זמן קצרים (20 שניות) וארוכים (דקה אחת), אשר כל שחקן יכול לזמנם גם במהלך המשחק, ובלבד שהכדור ברשותו. בנוסף לכך, ב-NBA, שחקן יכול להחליט לקחת פסק זמן כל זמן שהכדור בידיים שלו בשליטה מלאה (2 רגליים על הקרקע). במידה ולא נשארו לו פסקי זמן, והוא מבקש, הוא מקבל עבירה טכנית (זריקת עונשין וכדור מהצד לקבוצה השנייה)-לדוגמה: מקרה כריס וובר. באירופה, לעומת זאת, ניתן לקחת פסק זמן רק שהכדור מחוץ לתחומי המגרש, ועדיין נמצא בידיים של הקבוצה שלך. אחרי סל, עבירה, או כל סוג אחר של הפרה שגורמת לחידוש המשחק מהחוץ.
שופטים
משחק הכדורסל מנוהל על ידי שופטים. בליגות הבכירות (ליגת הNBA, ליגת העל בארץ וכן ביורוליג), המשחקים מנוהלים על ידי 3 שופטים. בליגות הנמוכות יותר מנוהלים המשחקים על ידי 2 שופטים. השופטים, הלבושים במדים אחידים ושונים מהקבוצות המשחקות, אמונים על ניהול תקין של המשחק ע"פ חוקת הכדורסל. הם מחליטים מתי בוצעה עבירה, מתי הייתה הפרה של החוקה ומתי החל המשחק ומתי הוא מסתיים. שלושת השופטים נעזרים בשופטי המזכירות האמונים על הפן הטכני של ניהול המשחק, כלומר הם אחראים על רישום הנקודות והעבירות, על השעונים במשחק, וכן על סימון לשופטים הראשיים על פסקי זמן וחילופי שחקן.
מאמן
בראש כל קבוצה עומד המאמן. הוא האיש שמאמן את הקבוצה, הוא קובע את ה"חמישייה הפותחת", קובע את סגל הקבוצה, מחליט את כל ההחלטות במשחק שעל השחקנים לבצע, לוקח את פסקי הזמן (ב- NBA השחקן רשאי לקחת פסק זמן אך ורק בהוראת המאמן או במקרה שהוא קרוב לאיבוד כדור, באירופה חוק זה לא חוקי ורק המאמן מחליט על פסק הזמן). הוא הדמות הקובעת לגבי איך הקבוצה תראה וקובע את כל ההחלטות (בליגת ה- NBA יש גם "ג'נרל מנג'ר" שמחליט החלטות אך אינו מעורב בהחלטות במשחק עצמו אלא יותר מחליט על סגל שחקנים ועל המאמן בדרך כלל. באירופה הג'נרל מנג'ר קיים רק בקבוצות מעטות וברוב הקבוצות המאמן הוא הדמות הקובעת ללא עוררין). המאמן אינו רשאי בשום אופן ליטול חלק במשחק. מאמנים בולטים וטובים בתולדות הכדורסל הם: רד אאורבך, פיל ג'קסון, לארי בראון, לני ווילקינס, רודי טומג'אנוביץ', גרג פופוביץ', פט ריילי, היובי בראון, ג'רי סלואן, דאג קולינס.
שחקני ספסל
שחקני ספסל הם השחקנים המחליפים. על המגרש יכולים לשחק בכל עת אך ורק חמישה שחקנים מכל קבוצה. שאר הסגל (אשר מונה בין 3 ל- 8 שחקנים ללא השחקנים אשר על המגרש) נמצא על ספסל המחליפים המצוי בשולי המגרש, והשחקנים מחכים להחלטת המאמן בדבר שיתופם במשחק. בגלל שבכדורסל אין הגבלת חילופים, שחקני הספסל מחליפים בתדירות גבוהה את השחקנים ב'חמישיה הפותחת', על מנת לאפשר להם דקות מנוחה, או לתת תוספת כוח למשחק. השחקנים המחליפים לפעמים משנים "מומנטום" במשחק ועוזרים לקבוצה לנצח משחקים רבים.
שחקני ספסל שלא זוכים להזדמנויות לשחק ומבלים את רוב זמנם ב'חימום הספסל' נקראים בלעג "נערי פוסטר" משום שההופעה היחידה של שחקנים אלה היא בצילומים לפוסטר של תחילת העונה.
כדור ביניים
משחק הכדורסל מתחיל בכך ששחקן אחד מכל קבוצה (הגבוה ביותר בדרך כלל) עומד בעיגול האמצע. השחקנים עומדים זה לצד זה ולידם "שופט" המשחק, ה"שופט" זורק את הכדור לגובה ושני השחקנים קופצים במטרה לקחת את הכדור (את הכדור אסור לתפוס בשום אופן ביד אלא לתת לו מכה שתסיט אותו לחצי המגרש שלך וכך זכית בכדור, בנוסף אסור בשום אופן להסיט את הכדור אם לא הגיע לשיא הגובה והתחיל לרדת כלפי מטה, אם שחקן מסיט לפני זה אז הכדור יהיה של הקבוצה השנייה). הקבוצה שלוקחת את הכדור בהתחלה מתחילה למעשה את המשחק והכדור נחשב לשלה ב"רבע הראשון", היא גם תקבל את הכדור בפתיחת ה"רבע האחרון (הרביעי)". בתחילת הרבע ה"שני" ו-ה"שלישי" הכדור ימצא אצל הקבוצה שלא זכתה ב"כדור הביניים". זריקת "כדור ביניים" יכולה להיווצר גם באפשרות אחרת, כאשר שני שחקנים מחזיקים בכדור במשך 3 שניות (שני שחקנים כל אחת מקבוצה יריבה שנאבקים על הכדור כמו למשל בנסיון "חטיפה" ובמשך 3 שניות האלו הכדור לא נמצא בשליטה מלאה של אף אחד מהם, אם המאבק היה באזור ה"צבע" אז כדור הביניים יזרק ליד "קו העונשין", אם המאבק היה קרוב לחצי המגרש אז הוא יזרק מקו החצי כמו בפתיחת המשחק).
ריבאונד (כדור חוזר)
תפיסת הכדור לאחר החטאה, נקראת כדור חוזר או בלועזית ריבאונד. ישנם שני סוגי ריבאונד: ריבאונד הגנה - כאשר קבוצה אחת זורקת והשנייה לוקחת את הכדור החוזר וריבאונד התקפה - כאשר אותה קבוצה שזרקה לוקחת את הכדור החוזר. במשחק ההתקפה כאשר השחקן התוקף זורק לסל והכדור נמצא מעל הטבעת ושחקן אחר מקבוצתו נוגע בכדור ומכניסו לסל, במקרה זה הסל לא יחשב. לריבאונד חשיבות מכרעת במשחק הכדורסל מכיוון שעל מנת להשפיע על תוצאת המשחק צריכה קבוצה לאחוז בכדור ולקיחת ריבאונד היא הדרך לעשות זאת, יתרה מכך הדבר נותן הזדמנות חוזרת לביצוע התקפה מאחר ושעון 24 השניות מתאפס כשכדור פוגע בטבעת. בגלל חשיבותו הריבאונד הוא אחד מהקטגוריות המופיעות בסטטיסטיקה הרשמית בסיום המשחק ומוענקת לו חשיבות רבה הן במימד האישי והן במימד הקבוצתי.
בדרך כלל הריבאונדרים המובילים בכל קבוצה הם שחקניה הגבוהים. הדבר נובע משתי סיבות: האחת היא יתרונם הפיזי וקרבתם אל הכדור - ידם תגיע רחוק יותר. הסיבה השנייה היא שגם בהגנה וגם בהתקפה ממוקמים בדר"כ הגבוהים בקרבת הסל ולכן הם אלה שנמצאים באזור לקחת את הכדור החוזר. בין גדולי הריבאונדרים בתולדות ה־NBA ניתן למצוא את ווילט צ'מברליין, ביל ראסל, מוזס מלון, קארל מלון ו- צ'ארלס בארקלי.
אסיסט
אסיסט (מהמילה האנגלית "assistance" - עזרה) הוא מהלך שבו שחקן מעביר את הכדור לחברו ושם אותו במצב קליעה קל מול הסל ובעקבות המצב הקל הוא קולע לסל, לכן ALLY-HOOP לדוגמה נחשב לאסיסט (מסירה למצב קליעה חופשי (ללא שומר) ל-3 נקודות תחשב גם כאסיסט במידה והשחקן אכן יקלע את הסל). השחקנים המובילים בקטגוריה זו הם בדרך כלל ה'גארדים'- הרכז והקלע, שהתפקיד דורש מהם 'ראיית משחק', שליטה טובה בכדור ויכולת מסירה טובה. אסיסט הוא בדיוק מה שנקרא ב- כדורגל "בישול". שחקנים בולטים בעולם בצבירת אסיסטים: ג'ון סטוקטון שיאן האסיסטים בכל הזמנים עם 15,806 אסיסטים בקריירה, מג'יק ג'ונסון, אוסקר רוברטסון, ג'ייסון קיד. מוסר האסיסטים הטוב ביותר בעולם כיום הוא סטיב נאש.
חסימה (גג)
מהלך המבוצע כאשר היריב זורק לסל, ושחקן אחר חוסם את הכדור ומסיט אותו ממסלולו. את החסימה אסור לבצע מהרגע שהכדור עבר את שיא הגובה והוא מתחיל לרדת (הזריקה לסל הנה קשתית). כאשר החסימה מבוצעת מיד לאחר הזריקה, היא נקראת גם בלשון העם, "גג". באנגלית: Block. לשחקן החוסם גם אסור לגעת בידו בקרש הסל בשום אופן, במידה ועושה זאת הזריקה תחשב לסל. השחקן בעל מספר החסימות הגבוה ביותר בתולדות הNBA הוא האקים אולאג'ואן. חוסמים מצטיינים כיום: בן וואלאס, מרקוס קמבי, טים דאנקן.חטיפה
- יש להפריד חסימה זו (גג) מ"חסימה" אחרת שהיא חסימה בגוף. החסימה בגוף היא שונה לחלוטין ובעיקר מתבצעת בזמן פיק אנד רול רק עם הגוף עצמו ללא הידיים, בחסימה זו חוסמים שחקן ולא כדור. חסימה עליה מדובר כאן היא חסימה במטרה לחסום את הכדור מהסל, חוסמים את הכדור.
זהו מהלך המתבצע כאשר שחקן ההגנה חוטף את הכדור מהשחקן היריב. לעתים קרובות מאוד חטיפה מהווה הזדמנות להתקפה מתפרצת בצד השני ולנקודות קלות. השחקן בעל מספר החטיפות הרב ביותר בהיסטוריה הוא ג'ון סטוקטון עם 3,265 חטיפות בקריירה, אחריו מגיע מייקל ג'ורדן.
צעד וחצי
זוהי פעולה המאפשרת לקלוע לסל תוך כדי תנועה.בפועל ב"צעד וחצי" יש רק צעד אחד.הצעד הראשון הגדול נעשה תוך תפיסת הכדור ממסירה או לאחר הקפצה. הצעד השני הקטן הוא צעד הניתור וה"חצי" הוא כנראה המעוף לסל. מכונה בעגה המקצועית "ליי אפ".
הטבעה
הטבעה היא הכנסה ישירה של הכדור לטבעת הסל באמצעות יד אחת או שתי ידיים.
הטבעות יכולות להיות מהלכים מרהיבים הדורשים יכולת אתלטית גבוהה. בליגת ה-NBA מתקיימת כל שנה תחרות ההטבעות כחלק מ- "סוף שבוע האולסטאר".
אם השחקן משתמש ביד אחת כדי להעלות את עצמו לסל ובידו השנייה מטביע את הכדור, הנקודות אינן נחשבות והכדור עובר לקבוצה השנייה.
סוג מיוחד של הטבעה מרהיבה הוא הטבעת האלי הופ בו שחקן אחד זורק את הכדור לאוויר (בסביבות טבעת הסל) ושחקן אחר מקבוצתו, שנמצא באזור הסל או שמגיע בריצה לאזור הסל, קופץ, תופס את הכדור באוויר, ומטביע מהאוויר. אלי-הופ נפוץ בעיקר בהתקפות מתפרצות והתקפות מעבר, וכמעט שאינו קורה בהתקפה עומדת עקב ריבוי השחקנים באזור שמתחת לסל.
גדולי המטביעים בכל הזמנים נחשבים מייקל ג'ורדן ו-וינס קרטר, בנוסף מצטרפים אליהם דומיניק ווילקינס, ג'וליוס ארווינג, קובי בריאנט, קלייד דרקסלר, לברון ג'יימס, ג'ייסון ריצ'רדסון, אנדרה איגוואדלה.
שמירה אזורית
זהו סוג שמירה מיוחד ומשתמשים בו כאשר הקבוצה רוצה ל"סגור" את אזור ה"צבע" ולנסות להקשות כמה שיותר על היריב לקלוע מקרוב. כל שחקן למעשה שומר על אזור מסוים ולא על שחקן זה או אחר. שמירה זאת ניתן ל"שבור" בעיקר על ידי קליעות של 3 נקודות או קליעות ל-2 נקודות מרחוק, דבר המחייב את הקבוצה המגנה לבוא ולשמור על השחקנים הקולעים קרוב משום שאינם יכולים להשאיר אותם בחופשיות שימשיכו לקלוע ובכך ההגנה "נפתחת" ואזור ה"צבע" מתפנה מעט ולא צפוף כמו שהיה. שמירה זאת שומרים גם פעמים רבות קבוצות ששחקניהן חלשים במשחק ההגנה ולא טובים ב"שמירה אישית" וכדי לחפות על חולשה זאת כולם מצופפים את ההגנה אך מפקירים אזורים מרוחקים מעט. בליגת ה- NBA השמירה האזורית הוכנסה רק בשנת 2002, לפני כן שמירה זאת הייתה לא חוקית. גם כיום שיטה זאת מוגבלת מעט, זאת משום ששחקן ההגנה אינו יכול לעמוד בתוך אזור ה"צבע" יותר מ- 3 שניות, מידה ועושה זאת הקבוצה התוקפת מקבלת זריקת עונשין אחת (גם שחקן תוקף אינו יכול לשהות באזור ה"צבע" יותר מ- 3 שניות, מידה ועושה זאת הכדור מועבר לקבוצה השנייה). באירופה אין כל מגבלה והקבוצות רשאיות לשמור כאוות נפשן.
שמירה אישית
זהו סוג שמירה של "אחד על אחד", שחקן ההגנה שומר על שחקן היריב ומנסה למנוע ממנו לפתח את משחקו. הוא רודף אחרי השחקן ומופקד עליו ברוב שלבי המשחק בדרך כלל. הוא מנסה לחטוף לו את הכדור, לחסום אותו, להקשות עליו את הקליעה וכו'.
מאצ'אפ זון
זהו סוג שמירה קבוצתית משוכללת הדורשת תיאום רב בין השחקנים ויכולת חשיבה גבוהה. זהו שילוב של שמירה אזורית ושמירה אישית. ההגנה מתחילה באזורית אולם היא משתדלת לא להשאיר אף שחקן חופשי על ידי חילופים רבים בשמירה בין השחקנים. ההגנה האזורית הופכת לפתע לאישית "לוחצת" ומיד אחר כך חוזרים לצפיפות. השמירה מצריכה גם כושר גופני ברמה גבוהה.
פיק אנד רול
המשמעות היא "תבוא ותתגלגל"- זהו אחד המהלכים הנפוצים ביותר בכדורסל, וכיום מיושם בכל קבוצות הכדורסל. מהלך זה מתבצע כאשר קבוצה תוקפת והכדור נמצא אצל השחקן שלה, מגיע שחקן אחר מהקבוצה ועושה "חסימה" (לא גג) בגוף לשחקן ששומר על השחקן בעל הכדור, כתוצאה מכך השחקן עם הכדור בורח לשומר אולם עם השחקן שביצע את ה"חסימה" מגיע שחקן ששמר עליו (שחקן ששמר על ה"חוסם") והוא עובר לפתע לשמור על בעל הכדור אך עד שהוא מספיק זאת השחקן ה"חוסם" לאחר החסימה מיד "מתגלגל" לכיוון הסל או החוצה ונשאר עם זריקה חופשית שתאפשר לו צבירת נקודות קלות יחסית. יתרון נוסף הוא שהשחקן בעל הכדור מלכתחילה אינו חייב למסור ובעזרת ה"חסימה" יכול להתפנות לזריקה חופשית. תרגיל זה גם מבלבל הרבה הגנות וכמעט בלתי ניתן לעצירה אם הביצוע הוא ברמה גבוהה. ישנם גם כמה סוגי חסימות ב"פיק אנד רול". חסימה של גבוה לנמוך- זאת חסימה כאשר הכדור נמצא אצל שחקן נמוך מהקבוצה מי שמגיע לחסום את השומר שלו הוא שחקן גבוה מקבוצתו. חסימה של נמוך לגבוה- זה כאשר הכדור בידיו של שחקן גבוה (לרוב הסנטר או הפאוור פורוורד) ומי שבא לעשות חסימה לשומרו הוא שחקן נמוך. כמובן יש גם "חסימה" של נמוך לנמוך כשמו כן הוא ושל גבוה לגבוה שגם הוא כשמו כן הוא. חסימה של גבוה לגבוה נדירה ביותר וכמעט לא משתמשים בה בכדורסל המודרני. הנפוץ ביותר הוא חסימה של גבוה לנמוך.
חסימה נעה
זוהי חסימה האסורה בחוקי הכדורסל. היא מתרחשת כאשר שחקן "חוסם" בגופו שחקן הגנה של היריב במהלך ה"פיק אנד רול" בדרך כלל כדי לאפשר לשחקן אחר מקבוצתו קליעה חופשית או מהלך אחר, אך הוא זז עם שחקן ההגנה. חסימה זאת מותרת רק בכך שהשחקן ה"חוסם" בגופו חייב לעמוד כמו פסל כאשר הוא "חוסם" שחקן יריב. אם ברח לו שחקן ההגנה והוא זז בעקבותיו זאת "חסימה נעה" כי הוא נע ולכן הכדור עובר לקבוצה השנייה.
פאסט ברייק (התקפה מתפרצת)
"פאסט ברייק" זהו התרגום באנגלית להתקפה מתפרצת. זוהי התקפה שנובעת בעיקר מחטיפות מהירות, או ריבאונד בהגנה, או חסימה בדרך כלל. זוהי התקפה מהירה מאוד האורכת שניות מעטות בלבד (בין 2-5 שניות בדרך כלל). בהתקפה זאת הקבוצה שהכדור אצלה רצה מהר מאוד מבלי שהקבוצה השנייה מספיקה להתארגן בהגנה וקולעת סל קל בדרך כלל.
דאבל (הקפצה כפולה)
זהו דבר האסור בחוקי הכדורסל. ה"דאבל" הוא כאשר שחקן הקפיץ אץ הכדור, עצר את ההקפצה והקפיץ שוב. במקרה כזה הקבוצה שהכדור אצלה מאבדת אותו. מותר להקפיץ רק פעם אחת ואז חייב לזרוק לסל או למסור. אם מסרת ואחר כך הכדור שוב חזר אלייך כן מותר להקפיץ שוב. אבל פעמיים ברצף כאשר הכדור אך ורק בידיך אסור להקפיץ בשום אופן.
צעדים
זהו מצב כשאר השחקן מקפיץ בשתי הידיים בו זמנית או כאשר הכדור בידיו הוא זז ללא הקפצה עם הרגליים. דבר זה אסור בשום אופן ע"פ חוקי הכדורסל. השחקן יכול לנוע עם הכדור אך ורק כאשר הוא מקפיץ אותו או ב"צעד וחצי" בלבד. כל תזוזה אחרת עם הכדור תחשב לצעדים.
דאבל טים
זהו מצב כאשר שני שחקנים מהקבוצה המגינה שומרים על שחקן אחד של הקבוצה התוקפת, זוהי שמירה שמביאים בדרך כלל על שחקנים "כוכבים" כדי לעצור את האיכויות שלהם כי שחקן אחד לבדו אינו מסוגל. אך לא רק למטרה זו היא קיימת אלא במטרה של לחטוף כדור על ידי זה שילחיצו את השחקן כאשר יבואו אליו לפתע שני שחקנים והם ינסו לחטוף לו את הכדור או לגרום לו לאיבוד הכדור (כמו להעיף את הכדור ל"חוץ" וכו'). למעט ה"דאבל טים" יש גם את ה"טריפל טים" שזה למעשה אותו דבר רק עם שלושה שחקנים ששומרים על אחד.
פוסט אפ
זהו מצב או מהלך כאשר מבודדים שחקן כלשהו באחד על אחד על שחקן אחר עם הגב לסל וקרוב לסל יחסית. במצב כזה מבודדים למעשה שחקן שהוא גדול וחזק פיזית יותר מהשומר שלו וכך השחקן יכול לקלוע ביתר קלות, לקחת את השומר לסל, או לבצע מהלך אחר שיביא לסל קל. הוא למעשה יצר "מיס מאץ'" (חוסר התאמה, כאמור לשחקן התוקף נוצר יתרון על השחקן השומר עליו) לקבוצה היריבה. שחקני הפוסט אפים יכולים להיות גם בינונים ולא גדולים פיזית אך עם כוח ולעשות את העבודה מצוין כדוגמת מייקל ג'ורדן ו- קובי בריאנט. שחקן פוסט אפ נהדר הוא גם לברון ג'יימס שחזק פיזית במספר מונים מהשומרים עליו בליגת ה- NBA. זהו סוג של מהלך הדורש כוח ופיזיות.
בק דור
התירגום המילולי הוא "דלת אחורית" ואכן כשמו כן הוא. זהו מהלך שמאמנים אוהבים להשתמש בו רבות בכדורסל המודרני ואכן מניב סלים קלים לעתים קרובות. מהלך זה למעשה משחרר שחקן בלי כדור שיהיה חופשי מתחת לסל כדי שאחר כך ימסרו לו שם. זהו מהלך של השתחררות משמירה. המהלך מתחיל בכך שלמשל שחקן עושה לשחקן מקבוצתו חסימה והשחקן שחסמו בשבילו מצליח לברוח במהירות לשומר ומקבל כדור משחקן אחר לגמרי מקבוצתו (שלא היה מעורב בכל תהליך החסימה). הבריחה הזאת נעשית מהפינות של המגרש אל מתחת לסל ממש ומתחת לקו החוץ שמתחת לסל לכן הוא נקרא "דלת אחורית" כאילו שנכנסים מאחורה.
דאבל פיגרס
הכוונה היא מספרים כפולים. קטגוריה אחת לפחות שלשחקן יהיה מספרים כפולים, למשל 10 נקודות ומעל נחשב דאבל פיגר. מעל 10 ריבאונדים או אסיסטים או כל דבר אחר זה דאבל פיגר. מתחת ל-10 זה אינו דאבל פיגר כי 9 למשל הוא מספר חד ספרתי ולא דו. הכוונה במושג זה הוא מספרים דו ספרתיים.
דאבל דאבל
כאן הכוונה היא שלשחקן יש בשני קטגוריות בלבד מספרים כפולים\דו סיפרתיים. לדוגמה אם שחקן קלע מעל 10 נקודות ומסר מעל 10 אסיסטים, הוא עשה "דאבל דאבל"-מספרים כפולים בשני קטגוריות. אם אין שני קטגוריות אין "דאבל דאבל".
טריפל דאבל
הכוונה היא ששחקן עשה מספרים כפולים\דו סיפרתיים ב-3 קטגוריות. לדוגמה מעל 10 ריבאונדים, אסיסטים ונקודות. השחקן בעל מספר הטריפל דאבלים הרב ביותר בהיסטוריה הוא אוסקר רוברטסון עם 181 טריפל דאבלים. אחריו באים מג'יק ג'ונסון עם 138 טריפל דאבלים ו- ג'ייסון קיד עם 92 טריפל דאבלים.
דאבל טריפל דאבל
הכוונה היא מספרים כפולים מעל 20 ב-3 קטגוריות. הישג זה הוא קשה ביותר ורק שחקן אחד במהלך ההיסטוריה הצליח לעשות אותו, ווילט צ'מברליין בשנת 1968 מול דטרויט פיסטונס בהישג מדהים של 22 נקודות, 21 אסיסטים ו- 25 ריבאונדים.
קוואדרופל דאבל
הכוונה היא מספרים כפולים ב-4 מתוך 5 קטגוריות שונות: נקודות, אסיסטים, ריבאונדים, חסימות או חטיפות. דבר זה הוא נדיר ביותר וקשה מאוד לביצוע, מעטים השחקנים שהגיעו להישג זה במהלך ההיסטוריה, אלו שצלח מזלם הם האקים אולאג'ואן, דייוויד רובינסון ובודדים אחרים בלבד.
חמש על חמש
הכוונה היא מספר מ-5 ומעלה ב-5 קטגוריות. דבר זה בוצע ע"י מספר קטן מאוד של שחקנים, כאשר השחקן הפעיל היחיד שהגיע לכך יותר מפעם אחת הוא אנדריי קירילנקו, שעשה זאת שלוש פעמים.
שלשה
זוהי קליעה ששווה 3 נקודות. זוהי קליעה הנזרקת מאחורי 6.25 מטר בכדורסל העולמי (7.25 מטר ב-NBA) המרחק הזה של 6.25 או 7.25 מסומן בקשת במגרש, כל קליעה מאחורי קשת זו מזכה ב-3 נקודות. אם דורכים ולו במעט על הקשת אז הנקודות ייחשבו כ-2 נקודות בלבד. כל קליעה מתחת למרחק של 6.25 (7.25 ב- NBA) תחשב 2 נקודות.
זריקת עונשין
זריקה זו שוויה נקודה אחת. היא מתאפשרת אך ורק במצב של עבירה על השחקן התוקף, בעבירה טכנית נגד השחקן או המאמן או בעבירה בלתי ספורטיבית. במקרה כזה השחקן יגש לשני זריקות מקו העונשין המרוחק 3.60 מטר מהסל. אם יקלע את שניהן יהיו לו שני נקודות, אם יקלע רק אחת אז תהיה לו רק נקודה אחת. אם לא יקלע בכלל לא יהיו לו נקודות. זוהי זריקה חופשייה לגמרי כאשר השחקן יכול לכוון ולזרוק כאוות נפשו, איש אינו מפריע לו (כמובן שכאשר השחקן זורק את הזריקה האחרונה, השחקנים [משתי הקבוצות] השחקנים יכולים לקפוץ כדי לקחת ריבאונד) ושום זמן אינו מגביל אותו. במצב של זריקת עונשין שעון המשחק נעצר.
קלאץ'\מאני טיים
מאני טיים התרגום המילולי הוא "זמן כסף", הכוונה היא דקות אחרונות של המשחק, למשל 3 הדקות האחרונות נחשב מאני טיים (זה לא קבוע ואין הגדרה מדויקת), הכוונה היא דקות ורגעי לחץ לקראת סוף המשחק, כאשר המשחק צמוד לכל אורכו ובדקות האחרונות יש לחץ וכל החלטה קובעת, זמן זה נקרא הזמן האמיתי, שחקנים שקולעים ברגעים אלו למעשה הם קלעי מאני טיים, שחקנים "ווינרים" שמכריעים משחקים ולמעשה עומדים בלחץ עצום. הקלאץ' הוא אותו מושג אך דקות עוד יותר אחרונות למשל דקה או שני דקות אחרונות, שניות אחרונות הם גם קלאץ'. זהו למעשה אותו מושג. גדולי שחקני הקלאץ' בכל הזמנים הם מייקל ג'ורדן ו- רג'י מילר שעל שמו של האחרון אוהדי הכדורסל של קבוצתו בזמן שהיה שחקן פעיל קראו ל"מאני טיים" את השם "מילר טיים". שחקנים אלו ניצחו משחקים בסלי ניצחון אדירים לאורך הקריירה והתעלו בשיא רגעי הלחץ במשחק.
גארבג' טיים
התירגום המילולי הוא "זמן זבל" וכשמו כן הוא. זהו הזמן הנותר כאשר המשחק כבר גמור ומוכרע וקבוצה אחת מובילה בהפרש גדול על הקבוצה השנייה כאשר לא נותר עוד הרבה זמן לשחק. לדוגמה אם קבוצה מובילה 30 הפרש 6 דקות לסיום אז ה- 6 דקות אחרונות הן "גארבג' טיים", הן לא הכרחיות ומשוחקות אך ורק כדי לגמור את המשחק לפי החוק, המנצחת כבר ידועה מראש ולכן אין טעם לדקות האלו, דקות אלו למעשה לא ישנו ויקבעו דבר.
דראפט
דראפט (מאנגלית: Draft, גיוס) הינו תהליך שבו קבוצות ספורט מקצועניות בוחרות ספורטאים שאינם כבולים בחוזה עם מועדון אחר, בדרך כלל ממכללות, תיכונים או קבוצות לא מקצועניות. תהליך הדראפט נערך בספורט המקצועי בצפון אמריקה, בפוטבול, בבייסבול, בהוקי קרח ובענפי ספורט אחרים.
