כל מה שרציתה לדעת על החתול!!
חתולי הבית וחתולי הבר
חתולי הבית עברו מאות שנים של גידול וטיפוח גנטי. למרות זאת, עדיין ניתן למצוא תכונות רבות, שנשארו פראיות, ושמזכירות מינים אחרים בסוג חתול:- ציד - יכולת הציד של חתולי הבית, לא נפגעה או נעלמה, וזאת אף על פי שחתולים אלו אינם זקוקים כלל וכלל לפעולה זאת על-מנת לאכול. פעולת הציד נעשית באמצעות הליכה צמודה לקרקע וכוללת זינוק מהיר אל הטרף.
- טיפוס - הודות לציפורניים חדות הנשלפות מכיסים מיוחדים שמצויים בכפותיהם של החתולים, סיגלו הם את היכולת לצוד על עצים או לברוח אליהם בעת סכנה. חלק ממשפחת החתוליים נוהגים להחביא שם את טרפם.
- ניקיון - החתוליים שומרים על ניקיונם, ונוהגים ללקק את עצמם. חתולי הבית אף נוהגים לכסות את הפרשותיהם בחול.
- ראיה - לחתולי הבית ראייה מעולה גם בחשיכה כמעט מוחלטת. ראייה זאת מושתתת בעיקר על הבחנה בתנועת עצמים.
מאפייני התנהגות
מאפייני התנהגות של חתול בית כוללים גירגור בעת שמחה ושביעות רצון וכשכוש בזנב בעת מתיחות או עצבנות. החתולים נוהגים לזקוף את זנבם כשהם חשים ביטחון, אם בנוכחות אמם, או מי שמגדל אותם. במקרה שחתול חש איום או סכנה, הוא יברח או ינסה להבהיל את היצור המאיים באמצעות קולות ותנועות איום, כפעירת פה המלווה בחשיפת שיניים וקול נשיפה חזק, משיכת אוזניים לאחור, קימור חד של הגוף, פרווה סמורה והרמת רגל במטרה לשרוט או להבהיל.
פעילות בלילה
עין חתול מבט מקרוב על ציפורן החתול
חתולים ככלל הם חיות לילה ומרבית פעילותם היא בשעות אלה. מכיוון שגופם של החתולים מותאם לפעילות לילית זו, הם נוהגים לישון ביום שעות רבות כדי לאגור כוח ללילה ולכן לעתים נראים "עצלנים". חתולים מסוגלים גם לראות היטב בלילה מכיוון שעיניהם מותאמות לכך. מכאן בא המונח "עיני חתול".
סימון ושמירה על טריטוריה
חתולים (כמו בעלי חיים אחרים) קנאים לטריטוריה (אזור מחיה) שלהם, והם נוהגים לסמן אותה בריח - באמצעות שתן, התחככות בחפצים או שריטות (באזור הציפורניים ישנן בלוטות המפרישות ריחות ייחודיים לכל חתול). על הטריטוריה מתנהלים עימותים רבים במטרה לסלק פולשים, אך מכיוון שהם מצוידים בציפורניים ושיניים קטלניות הם יעדיפו לא להלחם בכל העוצמה אלא יסתפקו בהפגנת כוח ללא מגע ישיר. חתולים עלולים גם לתקוף זרים החודרים לבית שבו הם שוכנים, כפי שהם היו תוקפים חתול אחר. כאשר חתול נמצא מחוץ לטריטוריה שלו הוא יהיה בדרך כלל חסר ביטחון ומפוחד. בגלל הקשר החזק של החתול לטריטוריה, חתולים מבויתים רבים שבעליהם עוברים דירה מנסים לברוח ולחזור למקום המוכר להם. על מנת למנוע זאת יש לסגור אותם למשך מספר ימים בבית החדש, כדי שיחושו כי זו הטריטוריה שלהם.
ייחום, הריון והמלטה בחתולי הבית
גור חתולים בן יומו מושקה בחלב.
ההריון, אשר אורך כחודשיים, מבטיח את הולדת הגורים לקראת הקיץ, כאשר ישנו שפע של מזון. לעומתם, אצל חתולי הבית, אשר חיים כל חייהם בתאורה מלאכותית, הייחום איננו תלוי בעונות השנה, ויכול להופיע בכל אחד מהחודשים.
חתולי הרחוב דומים בייחום לחתולי הבר - גם הם מתייחמים לקראת סוף החורף.
גם גידול הגורים בטבע אינו דומה לגידול הגורים בשבי. בטבע, פוחתים סיכוייו של גור אשר סובל מבעיה פנוטיפית כלשהי (עצמות חלשות, מחלה גנטית וכדומה) להגיע לבגרות מינית ולהעמיד צאצאים. בשבי, מצב זה לרוב אינו מתקיים, גור דומה מטופל על ידי בני האדם ובכך המערך הגנטי שלו יישאר ויעבור הלאה לדורות הבאים. תופעה זו, המוכרת בדרך כלל בגזעי חתולי הבית אשר הושבחו וטופחו גנטית על ידי בני האדם עלולה לגרום לסיבוכים כגון מחלות גנטיות שנשמרו עקב הטיפוח. לדוגמה, הרבעה לא נכונה ולא מבוקרת של החתול הפרסי הפחוס עלולה לגרום לפרצוף פחוס מידי ועקב כך, לגרום לבעיות בנשימה.
הייחום
הגיל שבו החתולה מתייחמת בפעם הראשונה נע בין 5 חודשים ל-11 חודשים. עם תחילת הייחום החתולה מתחילה לשנות את התנהגותה, החתולה תראה סימני התפנקות הכוללים גלגול על הריצפה וחיכוך בעצמים שונים, יללות מרובות ורמות - תפקידם של היללות היא בעצם "הודעה" לזכרים שהיא מיוחמת, הרמת אחורייה - כהכנה לאקט הזיווג והפרשת ריח הומונלי אשר נועד למשוך את הזכרים.
אקט ייחום זה של החתולה יצר את המושג "חתולת מין".
מחזור הייחום נמשך כ-8 ימים בממוצע.
ההזדווגות
זכר בוגר
זכרים רבים יגיבו לקריאותיה ולריחותיה של הנקבה המיוחמת. כדי לזכות באפשרות של העמדת דור, יריבו הזכרים על חלקם. בדרך כלל מריבות אלו ייגמרו רק ביללות רמות וקריאות, אך קיימת אפשרות של אלימות פיזית אשר תתפתח בסופו של דבר לקרב של ממש.
אקט ההזדווגות נמשך רגעים ספורים בלבד. הזכר מטפס על הנקבה מאחור ומקבע אותה למקומה על ידי נשיכת העורף שלה. נשיכת העורף משחררת למחזור הדם של הנקבה חומרים דמויי מורפיום אשר משרים על הנקבה תחושה נעימה ואף משככים את כאביה.
אצל בני אדם וחיות אחרות, אחרי שהביצית הבשילה בשחלה היא מגיעה לרחם, כאשר "מטרתה" העיקרית היא הפריה. אם הביצית אינה מופרת היא "מתה" לאחר זמן קצר. אצל החתולות, הביצית הבשלה נשארת בתוך השחלה. כאשר החתולה מזדווגת הזיזים אשר על איבר מינו של הזכר יוצרים גירוי מכני בקיר הנרתיק של החתולה. גירוי ספציפי זה מתורגם מידית לסימן הורמונלי אשר מודיע לשחלה "לשחרר" את הביצית. תהליך זה נקרא "ביוץ מושרה".
בשגר של חתולה יכול להיווצר מצב שבו לא לכל הגורים אב אחד משותף. שני זכרים או יותר יכולים להזדווג עם נקבה ולהפרות חלק מהביציות. עם תום ההזדווגות עשויה הנקבה לתקוף את הזכר, מאחר שהוצאת איבר מינו גורם לה לכאב.
ההריון וההמלטה
ההריון בחתולות הבית נמשך כ-63 יום. לקראת סיומו של ההריון תחפש החתולה מקום להמלטה. בדרך כלל, החתולה תעדיף מקום חשוך ומוסתר להמליט בו.
גור חתולים בן שישה שבועות
ההמלטה תארך בדרך כלל כמה שעות, והיא שונה מגזע לגזע (ישנם גזעים שיצטרכו התערבות מקצועית של וטרינר). החתולה אוכלת את השליה, דבר המספק לה חלבונים וויטמינים. הגורים נולדים עיוורים, ועיניהם נפקחות לאחר 10 ימים.
ישנה חשיבות גבוהה מאוד להנקה הראשונית של גורי החתולים. חלב ההנקה הראשונית נקרא קולוסטרום ([2]), והוא נמצא בעטיני האם כ־3 ימים לאחר ההמלטה. מערכת החיסון של הגור אינה מפותחת דיה בלידתו, והקולוסטרום מכיל נוגדנים חיוניים.
תקופת ההנקה נמשכת בין 6-8 שבועות.
תופעות מיוחדות- קניבליזם - תופעה של אכילת הגורים על ידי הנקבה. תופעה זו עלולה לקרות עקב עקה. תופעה זאת נפוצה יותר בהריון ראשון.
חתולים ואיכות הסביבה
חתולי רחוב רבים מצויים ברעב תמידי ובחיפוש אחר מזון, אותו הם מוצאים לרוב בפחי אשפה. מקור מזון אחר הוא ציד של בעלי חיים קטנים, כגון מכרסמים, זוחלים או ציפורים. למרות אלפי שנים של ביות, החתולים נשארו ציידים מעולים, והם מועילים לאדם בחיסול מזיקים כגון עכברים, תיקניםנחשים. אינסטינקט הציד פעיל גם בקרב חתולי בית (שלא חסר להם מזון. ו
מבחינה אקולוגית, בשטחים בקרבת יישובים שבהם בני אדם הכחידו את הטורפים הטבעיים, פעילות הציד של החתולים יכולה לעזור באיזון האוכלוסיות הטבעיות. ואולם ישנם מקרים בהם מספר החתולים גדול מכושר הנשיאה הטבעי של המערכת האקולוגית, וכך נגרם נזק לחיי הבר המקומיים.
חתולים וריבוי טבעי
חתולים הם בעלי מנגנון רבייה מאוד מפותח, המאפשר לנקבות להמליט פעמיים בשנה, כל פעם בסביבות חמישה גורים. אם כמות המזון הזמין לא גדלה באופן פרופורציונלי עם מספר החתולים, הם עלולים לגווע מרעב.
על מנת לפתור את הבעיה, רשויות מקומיות רבות פועלות לסירוס ועיקור חתולים. חתול מסורס ממעט גם לריב ולילל וכך נמנעת גם בעיית הרעש.
אמונות על חתולים
אגדת החתול במגפיים. סיפור על חתול ערמומי שהמליך את אדונו למלך.
- לחתולים יש תשע נשמות - אמונה תפלה שמקורה אצל המצרים הקדמונים שייחסו לחתולים תכונות אלוהיות (באסטת, אלת היופיפוריות המצרית, הייתה חתולה). מאוחר יותר, בדתות פגניותשטן. אמונה זו נוצרה עקב אורח חייו של החתול (חיה טורפת, לילית, מתבודדת) ומבנהו הגופני (עיניו הזוהרות בחושך, אזניו המחודדות וגופו הגמיש המאפשר לו להשתחל מבעד למעברים צרים). וה מסוימות, יוחסו לחתול תכוניות שטניות והוא נחשב להתגלמות של ה
- החתול נחשב אויבו של הכלב - מקורה של אמונה זו בהתנגשות הטריטוריה של החתולים והכלבים, שכן שני מינים אלה הם חיות מבויתות ונוצרה ביניהם יריבות על שטחים ועל מזון. היריבות מתחזקת נוכח שפת גוף מנוגדת: כלב המעוניין לשחק יכשכש בזנבו בעוד החתול יפרש זאת כסימן לעצבנות ולפיכך כאיום.
- חתול שחור מביא מזל רע - אמונה תפלה שלפיה החתול השחור הוא התגלמותו של השטן.
- חתול נופל תמיד על הרגליים - לחתולים יש יכולת מיוחדת המאפשרת להם לנחות בקלות על הרגליים כאשר הם נופלים או קופצים. יכולת זו טמונה בכמה סיבות: מרכז הכובד המאוזן של החתולים, אינסטינקט הגורם להם לבצע מעין גלגול לפני הנחיתה וכן הרפיה של שרירי הגוף והגנה בצורה זו על השלד.
כל מה שרציתה לדעת על החתול!!
ציטוט ההודעה
