סקירת משחק: Tools of Destruction
ראצ'ט הפרוותי וקלאנק הרובוט המנומס פולשים ל-PS3, במשחק פלטפורמה-פעולה משובח ועתיר גרפיקה, אך שלא מחדש מספיק לעומת קודמיו
ראצ'ט וקלאנק, כוכבי סדרת משחקי הפלטפורמה-פעולה המוצלחת, מגיעים ל-PS3 בהרפתקאה הראשונה שלהם בקונסולת "הדור הבא". כמו במשחקים הקודמים, גם הפעם הצמד המוזר נרדף על-ידי עשרות חייזרים שרוצים לחסלם, ונאלצים להעזר במבחר קטלני ומגניב במיוחד של כלי נשק כדי לשרוד. החיים של ראצ'ט קשים. הוא הנצר האחרון לשושלת הלובקסים המפוארת (מעין חייזרים פרוותיים עם אוזניים ארוכות וחוש טכני מפותח), החבר הכי טוב שלו הוא רובוט אנאלי שעונה לשם קלאנק, הוא תמיד נקלע לאי-אילו צרות, והכי גרוע - הוא התקווה הגדולה ביותר של ה-Playstation 3 לכותר איכותי.
מדובר במשחק כיפי, ממכר, מגוון ומוצלח. מבחינה גרפית מדובר בחגיגה בעיניים, הסיפור מעניין ומצחיק, הדמויות בלתי נשכחות והאקשן משובח. הבעיה נעוצה בכך שהמשחק לא מרגיש כמו משחק של "הדור הבא". למעשה, הוא מרגיש בדיוק כמו משחקי ה-PS2 בסדרה. אמנם לא מדובר בתלונה גדולה מדי, כי הרי מדובר במשחקים נהדרים בפני עצמם, אך עדיין היה אפשר לצפות ליותר ממשחק "הדור הבא" הראשון בסדרה.
למרות זאת, מדובר בחגיגה של ממש לבעלי PS3, שיספק להם כ-15 שעות של כיף חסר מעצורים, עם המון כלי נשק מטורפים, פיצוצים מרשימים ודמויות מצחיקות. מומלץ בהחלט.
את סידרת Ratchet & Clank אין צורך להציג, אך אעשה זאת בכל מקרה: זה התחיל לפני חמש שנים, כשיצא המשחק הראשון ל-Playstation 2, שאז עוד הייתה קונסולה צעירה ונמרצת. המשחק, שהפך במהירות ללהיט ענק, הציג משחקיות פלטפורמה קלאסית המשולבת בפעולה חסרת מעצורים. הגימיק: לחייזר הפרוותי וחברו הרובוט מבחר של המון נשקים-סופר-מגניבים-ולא-צפויים-לגמרי, איתם הם עשו שמות באוייבים: הם פוצצו אותם, כיווצו אותם, שאבו אותם ואפילו הפכו אותם לכבשים.
בעקבות ההצלחה קמו למשחק המשכים רבים. ה-PS2 לבדו ראה ארבעה משחקים בסדרה, שהגיע מאוחר יותר גם לקונסולה הניידת של סוני (באדפטציה מוצלחת לגמרי) ואפילו לסלולרי. עכשיו, סוף סוף, מגיעים הלומבקס וחברו הרובוט גם ל-PS3, בתזמון שלא היה יכול להיות טוב יותר. ה-Playstation החדש של סוני, לא נמצא במצב כל כך טוב: ספריית המשחקים שלו דלילה, וחסידי הקונסולה צריכים משחקים איכותיים כדי לספק את יצר הגיימינג שלהם. ראצ'ט וקלאנק, למרבה השמחה, הם בדיוק מה שאותם גיימרים חיכו לו.
רק אני והאקדח-הסופר-דופר-טורבו-עוצמתי שלי
המשחק החדש של ראצ'ט וקלאנק הוא איכותי. כל מי ששיחק באחת ההרפתקאות הקודמות (ואם לא שיחקתם, זה הזמן) ירגיש בבית: המשחק מרגיש בדיוק כמו הקודמים. מערכת השליטה זהה לגמרי, רוב הנשקים מזכירים מאוד את אלה שאנחנו כבר מכירים, המשחקיות עדיין משלבת פלטפורמה איכותית ואקשן מהיר ובכלל, נראה שהמפתחים אימצו את פילוסופית "אם זה לא שבור - אין צורך לתקן את זה", מה שבגדול עובד לטובת המשחק.
הבעיה היא שהמעלה הכי גדולה של המשחק החדש הוא גם המפלה שלו. מדובר במשחק Ratchet & Clank לכל דבר, בלי יותר מדי חידושים או נסיונות לשנות את הנוסחה. מצד אחד זה עובד - כי מדובר בסדרה משובחת ממש. מצד שני זה מאכזב, כי היה אפשר לצפות מצוות הפיתוח לחדש ולשפר עם המעבר לדור הבא. היי, אם נינטנדו הצליחו להפוך לגמרי את עולם הקונסולות עם Super Mario Galaxy, אפשר לכל הפחות לצפות מ-Insomniac לפתח קצת את המשחקיות שחוזרת על עצמה כבר חמש שנים.
הקרגמייט העצבניכאן אולי יהיה מתאים לספר קצת על מה קורה במשחק. ראצ'ט, כאמור, הוא הלומבקס האחרון. לאן נעלמו שאר הלומבקסים אף אחד לא יודע. מה שכן יודעים, זה שההיעלמות קרתה במהלך מלחמה גלאקטית גדולה שאותם לומבקסים קיימו כנגד גזע מרושע בשם הקרגמייטס (כן, כמו אלה מ"גולשים בזמן"). במהלך המלחמה הצליחו הלומבקסים להביס ולהכחיד את הגזע המרושע, אך לאחר הניצחון הסוחף אף אחד לא ראה יותר את החייזרים הפרוותיים והחמודים.
עכשיו נכנס לתמונה הקרגמייט האחרון, שמופיע כרעם ביום בהיר, עם כח צבאי עצום ותואר "קיסר" מחמיא, ויוצא להשמיד ולהפוך עולמות במטרה אחת: למצוא את מחבואם של הלומבקסים שהכחידו את גזעו, ולחסל אותם. בדרך, כמובן, הוא פוגש בראצ'ט, ומשם המשחק הופך למעין מרדף של חתול ועכבר בין הקרגמייט העצבני ללומבקס החינני. במהלך המרדף ראצ'ט לומד על נשק-לומבקסי-סודי שבעזרתו יהיה ניתן לעצור את הקיסר המרושע אחת ולתמיד.
כל הסיפור, כמובן, מועבר בסגנון הקומי שמאפיין את הסדרה, ומלווה בדמויות בלתי נשכחות, דיבוב נהדר וכמובן קטעי מעבר מצחיקים עד דמעות. אמנם נראה שמינון הצחוקים קצת קוצץ מהימים הטובים של ה-Playstation 2, אך עדיין מדובר באחד המשחקים שהצליחו להוציא מאיתנו הכי הרבה צחוקים בזמן האחרון.
גלגל המזל
מהרגע שהסיפור ברור, המשחק מתנהל כפי שכבר למדנו להכיר מהקודמים בסדרה: ראצ'ט וקלאנק יעברו בין כוכבים שונים ומשונים המאוכלסים בעשרות אוייבים צבעוניים. כדי להביס אותם הם יצטרכו לרכוש נשקים חדשים ושדרוגים לנשקים הקיימים. בדרך הם יוכלו גם לאסוף כל מיני פריטים סודיים שמסתתרים במקומות חבויים, ומדי פעם יאלצו להלחם בבוסים עצבניים במיוחד.
ככל שהמשחק מתקדם ככה האוייבים יהיו חזקים יותר - והנשקים שתוכלו לרכוש יהפכו לעוצמתיים ומגניבים לאללה. בין הדוגמאות: כדור דיסקו שיגרום לכל האוייבים לרקוד, מכשיר שיהפוך את כל האוייבים בטווח מסויים לפינגווינים, משגר טילים עוצמתי במיוחד, רובוטים שיבואו לעזרתכם ויחסלו את כל הרעים שמסביב, נחיל דבורים קטלני ועוד.
כדי להקל על מלאכת בחירת כלי הנשק, מציב המשחק "גלגל כלי נשק משופצר". עם לחיצה על כפתור ה-X יופיע על המסך הגלגל הסטנדרטי, שיאפשר לכם לבחור באמצעות הסטיק האנלוגי בין שמונה נשקים שונים (שניתנים לתכנות, כמובן). השיפצור יגיע כשתלצו על אחד מכפתורי הכתף, שלמעשה "יחשוף" גלגלי נשק נוספים. למעשה, מדובר בשלושה גלגלים במחיר של אחד, ולמרבה ההפתעה העסק מאוד פשוט להתמצאות ונותן לכם כמעט את כל ארסנל הנשק בזמינות מיידית, ללא צורך להיכנס לתפריטי ההגדרות.
מסע בין כוכבים
כדי שהמשחק לא יהפוך לרפטטיבי מדי, סטייל "נחות על כוכב, חסל עשרות אוייבים, הילחם בבוס, חזור לחללית והמרא לכוכב הבא", המשחק מציע מדי פעם שלבים מיוחדים, שמהווים בדרך כלל תוספת מבורכת. דוגמא מוצלחת במיוחד היא שלבי ה-Shooter: במסעות בין כוכבים מסויימים תקבלו שליטה על החללית של ראצ'ט וקלאנק ותצטרכו להלחם ולירות בפיראטי-חלל רשעים, במשחקיות שמזכירה משחקי יריות בחלל. דוגמא נוספת היא שלבים בהם נשלוט בקלאנק, הרובוט המנומס, שהפעם מקבל כוחות חדשים כגון יכולת להאט את הזמן או לרחף במקום.
תוסיפו לזה עוד כל מיני מיני-משחקים, כגון קטעי צניחה, קטעי "פריצה" (Hacking) או קטעי החלקה על מסילות - חלקן אפילו משתמשים ביכולות זיהוי התנועה של בקר ה-PS3, ותקבלו חווית משחק מגוונת במיוחד, שמצליחה להשאיר את השחקן מרותק למסך עד השלבים האחרונים. למרבה השמחה כל המיני-משחקים הנ"ל מוצלחים במיוחד, ואף אחד מהם לא מרגיש תלוש מהמשחק המרכזי.
איזה דור זה?
למרות שהמשחק, באופן כללי, הוא משחק משובח לחלוטין, קשה שלא להרחיב טיפה גם על הצד המאכזב בו. כאמור - המשחק נהדר אך לא מחדש כמעט כלום מההרפתקאות הקודמות של החבר'ה. למעשה, אפשר להגדיר אותו בקלות כמשחק Playstation 2 בגרפיקת HD. כאמור, מכיוון שהמשחקיות כל כך משובחת זה עוד נסלח, אבל קשה שלא לחשוב על מה המשחק היה יכול להיות אם הוא היה מותאם יותר ל"דור הבא".
דוגמאות? אינטילגנציה מלאכותית לאוייבים השונים, למשל, הייתה יכולה להיות מבורכת. כרגע כל האוייבים עובדים בשיטת ה"להרוג את ראצ'ט בכל מחיר", ולא מדגמנים שום צורת חשיבה לעיתים קרובות הם ירוצו ישר לקו האש שלכם במקום לנסות לתפוס מחסה, או לעבוד בקבוצות כדי להערים עליכם. עוד דבר שהיה יכול להיות כיפי להחריד היה שימוש נרחב בפיזיקה - הרי מדובר במשחק שמתרחש בחלל, ככה ששימוש יותר נרחב בכוחות משיכה משתנים וחוקי פיזיקה משתנים היה יכול לתת נופך חדש למשחק (כן, בדיוק כמו שנינטנדו עשו ב-Super Mario Galaxy).
עוד חלק מעצבן הוא התקלות הטכניות שהמשחק נתקל בהם, שגם הן מרגישות כאילו יובאו היישר מהדור הקודם. אני מצטער, אבל אין מחילה למצלמה בעייתית במשחק פלטפורמה, או כל מיני תקלות של אוייבים הנתקעים בקירות. לא מדובר חלילה במשחק בעייתי במיוחד, אבל גם התקלות המועטות יכולות לעצבן, ובאמת לא ברור לי איך לא הצליחו להתגבר עליהן.
מה שכן נראה כמו הדור הבא, הוא הצד ההוויזואלי של המשחק. רוב השלבים נראים מעולה, במיוחד על טלוויזיות HD. העולמות השונים צבעוניים, גדולים, רחבים ופשוט יפים. המשחק אמנם סובל מחוסר דמיון בשלבים המתרחשים במבנים סגורים, אך השלבים הפתוחים מפצים על זה - ובגדול.
השורה התחתונה
סביר להניח שכל בעל PS3 שתהיה לו את ההזמדנות להשיג את המשחק יקפוץ עליה במהירות - ובצדק. Ratchet & Clank: Tools of Destruction, הוא משחק משובח ונהדר, שיסב לכם כ-15 שעות של אושר מזוקק (אלא אם כן אתם ממש מתעבים משחקי פלטפורמות-פעולה חמודים).
הבעיה הגדולה והעיקרית שלו הוא שמדובר במשחק PS2 על מנוע גרפי משופר. בגלל שמדובר במשחק נהדר זוהי לא בעיה גדולה, אך קשה שלא להתאכזב כשחושבים על העוצמה של ה-Playstation 3 והפוטנציאל שהמשחק הזה היה יכול להגיע אליו אם המפתחים היו מתאמצים יותר לעשות אותו משחק "הדור הבא".
- הטוב: משחקיות נהדרת ושליטה מדוייקת, כלי-נשק מטורפים, והרבה מהם, מיני-משחקים שמאוד מגוונים את המשחקיות, גרפיקה צבעונית ומרשימה, דיבוב מוצלח.
[סקירת משחק] סקירת משחק: Tools of Destruction
ציטוט ההודעה
