רוקסטאר וואנאבי (אלה גלבוע) וניקו טין (זוהר שפיר) נמצאות כבר כמה שנים טובות בסצנת האלקטרו הישראלית, ועל-פי הכינויים שאימצו לעצמן, כבר אפשר להבין שמדובר בצמד בלתי רגיל. "כמו שיצאנו לשתות בירה, עשינו שירים", מתארת גלבוע. שבוע הבא (15/7) הן יחברו יחד על הבמה בלבונטין 7, תל-אביב. גלבוע ושפיר פועלות כבר כמה שנים בקו הסצנה ירושלמית – תל אביבית, שלא פשוט להתקדם בה. רוב האלקטרו מתרכז בליינים מאוד מסוימים, כאשר המוכר ביניהם הוא הליין הירושלמי "פאקוטק", שחגג לא מזמן 100 מסיבות להיווסדו. "אני מרגישה שאני בסצנה של 'זוהר ואני', אנחנו יקום בפני עצמנו".
גלבוע, כיום גרפיקאית ובדרך לתואר שני, מתגוררת בתל-אביב, הוציאה לפני חמש שנים אי.פי ראשון מחווה ל"באפי ציידת הערפדים". אחרי כל מיני מקבצי אוספים, שתיהן הוציאו (לחוד) אי.פי לפני כשלושה חודשים, בו הן גם מנגנות על קלידים. של גלבוע נושא את הכינוי שלה, "רוקסטאר וואנבי", ועומד על כ-30 דקות, ושל שפיר, "Two Trick Pony", ועומד על כ-13 דקות. "בחמש שנים האלה לא הפסקתי לעשות מוסיקה", מספרת גלבוע, "הוצאתי אוספים וכאלה, זה לא היה מאוחד מספיק להוציא את זה בשבילי באופן מסודר, עולה כסף להוציא דיסק. זוהר ואני הוזמנו להופיע בפסטיבל ללייבלים קטנים בברצלונה, 'No No Logic', זה היה טריגר מספיק טוב שכל אחת מאיתנו תוציא אלבום".
"רוקסטאר וואנאבי" ו"ניקו טין", שתיהן חברות מילדות, החלו את הקריירה המוסיקלית בתחילת שנות ה-20 לחייהן, באווירה הביתית בירושלים. "לעשות דברים בבית, זו היצירה הכי נגישה שיש", ממשיכה גלבוע, "סך-הכל התחלתי להתעסק עם זה בגיל יחסית מאוחר, התחלתי לנגן ולכתוב שירים בצבא, עשיתי את הדברים שהיו הכי נגישים לי בבית. יש שירים באלבום הזה שלא אני הפקתי, שהפיקו לי אנשים בבית שלהם".
האלבום שלכן לא עבר מאסטרינג, ונשמע די ניסיוני, יש בזה הצהרה אנטי-מסחרית?
זוהר: "יש לי כוונות בנושא סאונד, אבל לא בנושא של מי ששומע אותי. מבחינתי זה גם בגלל הכלים שאני משתמשת בהם, והקשר למוסיקה, אינטואיטיבי, קצת כמו משחק, לפחות בדברים שהקלטתי עד עכשיו. זה משהו שמאוד מעניין אותי, ביתי נוסטלגי".
אלה: " אפשר לראות את זה בתור הצהרה, אני רואה את זה בתור האמצעי שלי לעשות מוסיקה. אם יהיה לי מפיק שירצה לעבד את הכל, שישמע הכי סליק, אני לא אתנגד לזה, אבל כרגע אני עושה את השירים האלה בצורה הזאת".
זוהר, מאיפה הגיעה ההחלטה להקליט אי.פי באורך כזה קצר?
"בעיקר גם בגלל האורך של השירים שהם תמיד מאוד קצרים, אני מעדיפה לא לחכות ולהוציא עוד שירים".
איך התגבשתן דווקא לסגנון הזה, שהוא לא שכיח בארץ?
זוהר: "בעקרון המשיכה היתה לעשות דברים שהם פופיים מאוד מלודיים, אבל האמצעים הם אמצעים דלים יחסית, לפחות בהתחלה. זה נשאר בתחום הפופ, מאוד מעניין אותי להיות קומוניקטיבית, לעשות מלודיות נעימות ".
אלה: "זו פשוט מוסיקה שהתחלתי איתה ומה שאהבתי. אלקטרו, ניו ווייב, גלאם. אני אוהבת רוק ופאנק, אבל בגלל שאלקטרוניקה זה משהו שהוא יותר נגיש התחלתי לעשות שירים בסגנון הזה. זה בעיקר תחושה של, אצלי לפחות, פונקציה של נגישות למען משהו שאני רוצה לעשות. סך-הכל אני עובדת מאוד פרימטיבי".
בהופעה הן יבצעו קרוב ל-15 שירים שנכתבו על-ידן (לא משותפים), עם פלייבק ברקע, ודגש על שירה. "על ווקל. זו הופעה כזו שהיא חצי תיאטרלית – דרמטית וכייפית, אסופה של שירים". מסבירה. "הכי חשוב לנו כרגע זה להופיע כמה שיותר, לעשות דברים יותר לייב. לנו קצת נשבר לעשות אלקטרוניקה בפלייבק, וכמה שיותר אנשים ישמעו מה אנחנו עושות. שלא ישמיעו את זה רק בקצה".
"רוקסטאר וואנאבי" ו"ניקו טין", יופיעו ב-15/7, לבונטין 7, תל-אביב.

קרדיט למגזין מוזיקה 24.

חחחחחח ניקוטין..
חחחחחחחחחחחחחח
בהצלחה...