סיפור על תאונת דרכים
פרסמתי את זה גם בדיבורים אבל זה צריך להיות בפורום הזה
הסיפור אמיתי, עצוב מאוד!
"אני באמת צעירה מכדי לצאת עם בחורים. אלוהים איך יכולתי להיות כל כך דפוקה?"
היא חשבה.
היא ביקשה ממנו לקחת אותה הבייתה, והוא ניכנס למכונית והניע. תוך שניות הם עברו
את המהירות המותרת, תוך כדי הנהיגה המטורפת שלו היא הבינה שחייה בסכנה.
היא התחננה לפניו שיאט, אבל הוא רק הגביר את המהירות. "רק תוריד אותי בבית!
בבקשה!" ואז היא ראתה אור בוהק ולבן. "אלוהים, תעזור לנו! אנחנו הולכים להיתרסק!"
פיתאום הכל הפך שחור. היא הרגישה מישהו מוציא אותה מהתנוחה המוזרה שהיא
ישבה בה, ושמעה קולות "שמישהו יתקשר לאמבולנס!" "הילדה הזאת בחיים!"
רק כמה מילים. אבל היא ידעה שהיו שתי מכוניות בתאונה. היא תהתה אם הוא בסדר,
ואם האנשים במכונית השניה עדין בחיים. היא התעוררה בבית החולים לפרצופים
עצובים. "היית בתאונה, וזה לא ניראה טוב" הצלילים הדהדו בראשה בזמן שהם אמרו
לה בעדינות שהוא מת. "עשינו כל מה שיכולנו, אבל זה ניראה כאילו נאבד גם אותך."
אבל מה עם האנשים במכונית השניה?" היא קראה. "אנחנו מצטערים אבל גם הם אינם"
היא התפללה: "אלוהים, סלח לי על כל מה שעשיתי, רק רציתי לילה אחד של כיף"
היא פנתה לאחות: "אמרי למשפחות של האנשים במכונית השניה שאני מצטערת,
שהייתי עושה הכל כדי להחזיר להם את האובדן שלהם. אמרי להורים שלי שאני
מצטערת ששיקרתי." האחות רק עמדה שם-היא מעולם לא אמרה. היא רק לקחה
את ידיה עם דמעות בעינייה. אחרי כמה דקות הילדה מתה. איש אחד שאל את
האחות: "למה לא הסכמת לבקשתה האחרונה של הילדה המסכנה?"
היא הסתכלה אליו, בעינים עצובות ורטובות. "בגלל שהאנשים במכונית השניה היו...
ההורים שלה".
ציטוט ההודעה
