מה אני אגיד לכם... אני מרגיש חסר אונים /:
נפגשתי היום שוב עם ידידה שלי. אני מכיר אותה כבר מעל שנה נפגשנו בקורס בפסח לפני שנתיים וכבר אז חיבבתי אותה. והיינו המון ביחד וידעתי שאני מרגיש כלפיה משהו אבל אין מה לעשות זה קורס של שבועיים אחר כך כל אחד חוזר הביתה אז לא אמרתי כלום.
מאז אנחנו עדיין בקשר מעולה, אבל קשר מרחוק. למרות שדברים כאלה לא מצליחים הרבה אנחנו כבר מעל שנה מדברים כמעט על בסיס יומי.
כשזה היה מרחוק אז איכשהו זה לא הטריד אותי... לא חשבתי על זה הרבה.
אבל היום נפגשנו שוב. אחרי כמעט חצי שנה שלא ראינו אחד את השני.
ישבנו בפיקניק ופשוט דיברנו... שעות. ובאמת שהיה כייף חיים.
היא גם סיפרה על חבר שלה.. זה היה קצת פחות כייף אבל אני מכיר את הבנאדם ובאמת שהוא בחור טוב אז אני שמח בשבילם אבל זה לא עוצר את הפיכסה שיש לי בפנים.
אני פשוט מרגיש מבוזבז. באמת שמה שאני מרגיש אליה לא הרגשתי כלפי אף אחת והיו לי כבר מערכות רציניות. באמת שאני אוהב אותה כמה רמות מעל מה שהכרתי עד היום. הכי מרגיז אותי שאני גם יודע שאם המצב היה שונה היינו ביחד. אנחנו מסתדרים הכי טוב שבעולם... גם בשיחות מרחוק וגם ביחד מקרוב.
אבל אין מה לעשות... אנחנו גרים יותר משעתיים נסיעה וקשר כזה הוא אבוד מלכתחילה. אני יכול רק לפנטז /: ובאמת שכשאני רואה תמונות שלה יוצאת לי הנשמה.
טוב זהו פרקתי... באמת שהייתי חייב (: אני גם לא מצפה יותר מדי לתגובות... אני לא מחפש עצות רק פריקה אז אם קראתם אתם מוזמנים רק להגיד שקראתם וזה כבר ישמח אותי שסיפרתי למישהו.![]()





ציטוט ההודעה






