היו לי את היומיים הכי מעפנים חסרי חשק ודכאוניים שיש
אתמול הייתי צריך לעבוד ביום הבחירות הזה הקלפיות אז שלחו אותי לשבת לבד באיזה בצפר במקום נידח שאין בו אף אחד בכלל, איזה 3 אנשים בשעה עברו בערך זה היה כלכך משעמם הייתי צריך לשבת ככה כמו דפוק 7 שעות מ1 עד 8 ואמרו שבאיזה 5 יביאו לי משהו לאכול לשתות ואף אחד לא בא הבני זונות האלה גם כן
אחרי זה חברים שלי סחבו אותי לשבת עם כמה אנשים על נרגילה ומזה לא היה לי חשק, האנשים האלה היו כאלה מפגרים אני מזה שונא אותם פעם חשבתי שהם בסדר
הם צוחקים מהדברים הכי מפגרים, כלכך הרבה פעמים רציתי לצעוק להם סתמו ת'פה
אחרי זה אני בא הביתה רציתי לאכול משהו אבל לא היה כלום המקרר פשוט היה ריק ולא היה לחם אפילו ושום דבר לא היה לאכול סתם כמה ממרחים מגעילים שנשארו במקרר משנה שעברה או משהו אז הלכתי לישון רעב
אחרי זה בבוקר הייתי אמור ללכת לבצפר אבל לא הצלחתי להתעורר וקמתי ב12
פתאום כמה חברים וידידות שלי מהבצפר אומרים לי בטלפון שהם באים אליי לעשן נרגילה וגם לא היה לי כח אליהם בדיוק התעוררתי אז אמרתי להם שלא יבואו והתחילו לשגע אותי עוד שניה הייתי מביא אותם הביתה רק כדי לזיין אותם מכות
אחרי שהתעוררתי יצאתי מהחדר הלכתי למקרר נזכרתי שאין מה לאכול אז הייתי צריך ללכת למכולת אז חיפשתי את הכפכפים ודפקתי את הזרת ברגל של השולחן הרגשתי כאילו תלשו לי אותה אבל המשכתי לחפש את הכפכפים לא היה לי כח למות מכאבים
אחרי זה אני רוצה לאכול צהריים אני רואה שאמא שלי לא השאירה לי כלום לאכול אז הייתי צריך לבשל משהו ויצא בערך הכי מגעיל בעולם כל ביס שלקחתי פשוט הבנתי יותר ויותר שאני לא יודע לבשל
אז בערך ב4 הייתי צריך ללכת לקחת את הצ'קים של המשכורת מהעבודה של הבחירות האלה ולמניאק הזה לא היו את הצ'קים אמר לי לבוא מחר עאלק
אחר כך היה לי אימון של עמית לכושר, בדרך כלל אני בא בכיף כי יש שם אחלה אנשים אחד אחד אבל לא יודע לא היה לי חשק לאימון כלכך
היה תרגיל אחד באימון שמזה ביאס אותי
קוראים לזה מתלה שזיפים
היינו צריכים להישאר תלויים על המתח למשך מספר דקות עם עיניים עצומות ואסור לדבר
ב3 פעמים הראשונות הצלחתי להישאר עד הסוף אבל אחרי זה אין לא יכולתי האצבעות שלי כבר איבדו תחושה לא יכולתי לסגור אותם על המתח וכל פעם החלקתי
שאתה על המתח זה לא כזה קל להישאר 2 דקות באוויר בלי לעשות כלום
היה לי כזה כאב מבפנים שפשוט אכל אותי בעיקר בראש והגוף שלי פשוט צעק לי לעזוב ולא רציתי לוותר אבל זה כלכך כאב כאילו ששמים את היד על האש ולא מזיזים
הייתי ממש מאוכזב מעצמי באימון
אפילו התפרצתי בטעות על חבר שלי שניסה לעודד אותי
אמרתי לו שאני מצטער והוא אמר שבסדר אבל בכל זאת הרגשתי רע עם עצמי
יומיים מעפנים ביותר מקווה שהדיכאון הזה יעבור לי כבר



ציטוט ההודעה


