בראשית עידן הטלוויזיה הרב-ערוצית בארץ, נהג ערוץ 3 הצעיר לשבץ לקראת חצות את סדרת הסיפורים הגסים-לייט "יומני הנעל האדומה". באותה הפקת פורנו רך מצחיקה של זלמן קינג גילם אחד, דיוויד דוכובני, תפקיד קטן אך משמעותי: בתחילתו של כל פרק נראה השחקן האנונימי כשהוא קורא בעניין רב מכתבים ששלחו לו נשים, בהם פורטו עלילותיהן המסעירות.
בזה, בעצם, הסתכם שם פועלו של דוכובני. לימים הוא התפרסם ב"תיקים באפלה", והעדיף להדחיק את ההתחלה המביכה של הקריירה שלו. עכשיו, במעין סגירת מעגל שכזאת, חוזר דוכובני לערוץ 3 עם סדרה שגם היא נהנית להיות גסה-לייט.
כמו בעונה הראשונה, גם בעונתה השנייה, שהחלה אצלנו אמש, "קליפורניקיישן" סובלת ונהניתמאותה תסמונת: למעשה, זאת סדרה של פרק אחד. לא משנה מתי תיכנסו אליה, תמצאו את אותו סיפור מסגרת: האנק הסופר המושבת יצירתית מתייסר מול מבול הנשים האטרקטיביות שנושרות עליו מהעצים. מתלבט בין הניסיון לחיות שוב כבורגני קטן עם האקסית והבת, לבין חיי ההרס העצמי שבהם הוא כל-כך מצטיין ועוד מילים שמתחרזות. נאבק בהרגלים רעים - עישון, סמים, חוסר תפקוד כהורה, מסתבך ברגע אחד של מבוכה נוראית - ולבסוף מתרסק מול ההכרה שהוא או-טו-טו זקן פתאטי, ושהגיע הזמן להתבגר. זה גם השלב, בכל פרק, שבו הוא נזכר שבתו הרוקיסטית העגומה היא הדבר הכי טוב שהוא עשה בחיים.
המוזר הוא, שהשבלוניות הזאת היא דבר לא רע, ממש לא רע. כי המשמעות היא שאפשר לתייק את "קליפורניקיישן" בראש כסדרה שתמיד כדאי ליפול עליה. לא מוכרחים להתחייב, לא מוכנים להישבע לה אמונים. כמו שהאנק היה רוצה.
לצערי אני לא יכול לראות את זה כי אני ביס
קליפורניקיישן-הוט 3
קרדיט לnrg



ציטוט ההודעה



