[כתבה]המסע המקודש אל ה"עצמי"
לא שיניתי בכתבה כלום כי הוא כל כך חשובה. אני ממליץ לכולם לקרוא טוב טוב את מה שכתוב פה.
הלוואי וזה היה קורה לי", "אילו היה לי כסף", "אילו יכולתי להרשות לעצמי טיול". למי לא התגלגלו מחשבות כאילו בראש? הגיע הזמן להגשים משאלות.
המשאלות שלנו תקועות בתוך תבניות ודפוסי מחשבה שהטביעו בנו הורינו, מורינו, הסביבה החברתית וכולם כפופים למוסכמות שלא תמיד רלוונטיות למי שרוצה באמת להגשים את חלומותיו ולהביא לתוך חייו שגשוג כלכלי, בריאות, עבודה, טיול, אהבה ועוד.
במהלך החיים אנחנו לא עוצרים מספיק כדי לבדוק מה באמת אנחנו רוצים? מה מניע אותנו? מי מחליט פה בכלל - אני ורצונותיי או אני ודעות קודמות של אחרים שלא שייכות לי? מה הנשמה שלי רוצה, והאם התשוקה, האגו או הפחד שולטים בי?
בדיוק בנקודה זו עולה בנו תחושת הסבל, תחושת הנבדלות ואי מימוש עד כדי הרגשה אדירה של פספוס. זוהי נקודת ה"T", כשאנו נמצאים על פרשת דרכים ומבקשים לחיות את חיינו ללא התניות וחסימות.
תחילת התהליך מבקש ראשית התבוננות פנימית בעצמנו. עלינו ללמוד לזהות מה אנחנו רוצים, מה עושה אותנו שמחים, מה עושה אותנו אנרגטיים ומלאי חיות, מהו הצורך האמיתי שלנו ברגע נתון ולא מה היה הצורך של הורינו, משפחתנו או דפוסים עתיקים ומסורתיים שיושבים עלינו ומחייבים אותנו.
כדי "לזהות מטרה" אותנטית ועכשווית עלינו לתת לה כותרת ולהאמין בה כמשהו אמיתי ואפשרי. לאמונה יש כוח רב ומשקל אדיר בהגשמת המטרה בכל אספקט בחיים שלנו.
חולים שהאמינו שזה אפשרי יצרו לעצמם מצבי בריאות וניצחו בגדול. זוגות שכמעט נכשלו וזיהו את שורש הבעיה לקחו עליה אחריות, התמקדו במטרה והצליחו.
אנחנו משקיעים המון אנרגיה בשימור הדפוסים שמקבעים אותנו כמו פחד, חוסר ביטחון, דימוי עצמי נמוך וכו', וכאשר משחררים אותם אנרגיה ענקית הופכת להיות זמינה ועכשיו נוכל לגייס אותה למטרה אותה נרצה למגנט אלינו.
חשוב להבין שיצירת המציאות שלנו לא נעשית מכוח העשייה ולא מתוך אמירה כלשהי שלנו, אלא אך ורק מכוח המחשבה והתהודה שהיא יוצרת. מחשבה היא אנרגיה שאנחנו מפעילים ומחשבה זו תמשיך להדהד וכאשר אנחנו נעים לעבר הרמות הגבוהות והעדינות יותר של תדרי האור-אנרגיה, כך ילכו ויתמוססו להם הרבדים הנמוכים יותר, החסימות והאיכויות שלא משרתים עוד את טובתנו באופן מוחלט.
קרדיט למאיה ברש.
ציטוט ההודעה
