
נכתב במקור על ידי
ruth17
תודה רבה אלון,אתה ממש נחמד.
כנראה שהלחץ מצידי עזר,היא שלחה לי סמס באמצע היום שהכל בסדר.
דיברנו בערב,והיא אמרה שמשקית ת"ש באה לדבר איתה,וזימנה אותה ליום א לשיחה ארוכה.
כמו כן ,היא תשלח איש צבא אליי הבייתה לראות את מצבי(כפי שהסברתי לך,איני בקו הבריאות)
ביתי מאוד דואגת לי ולכן זו סיבה נוספת ללחץ.
היא אמורה לסיים טירונות שבוע הבא ולבוא ביום ה הבייתה עד יום א
ואז חוזרת לקורס של חודש וחצי ליד אילת.
מה שמחזיק אותה ונותן לה תמיכה אלו הבנות הנפלאות בצוות שלה,כולן עוזרות אחת לשנייה
בנות ממש על רמה.
לגבי המטווחים,הסברתי לה שזה מאוד מסוכן שיש נשק ביד ולכן המפקדות צרחו עד השמיים.
היא גדלה בביית שקט ושליו,והצעקות הלחיצו אותה.
ושוב אני מודה לך מקרב לב.
בברכה
רות
לגבי השינה כנראה שזה הייה חד פעמי.
דבר נוסף,ביתי סובלת מאנמיה-שזה גורם לעייפות רבה.
לכן קשה הייה לי להבין איך לא התייחסו לתלונותיה?
הרי לפני שמתגייסים, נותנים את כל הפרטים הרפואיים,אז מה זה סתם לרשום על הקרח?