קבוצות העשור: [1] ריאל מדריד
בתחילת המילניום סימלה ריאל מדריד עידן חדש בפתח, עידן בו הכדורגל הפך לנתח בלתי נפרד מעוגת הכלכלה והמסחר העולמיים
ריאל מדריד של תחילת שנות האלפיים סימלה יותר מכדורגל מבריק ונוצץ המבוסס על משחק אינדיבידואלי ספקטקולרי ויכולת טכנית אישית ברמה הגבוהה ביותר. בתחילת המילניום סימלה ריאל מדריד עידן חדש בפתח, עידן בו הכדורגל הפך לנתח בלתי נפרד מעוגת הכלכלה והמסחר העולמיים.
הבלאנקוס של וינסטו דל בוסקה הצטיינו על המגרש עם שתי אליפויות אירופה, אבל יותר מכך השתלטו כמעט לגמרי על שוק המרצ'נדייז והפרסום של ענף הכדורגל באסיה ובצפון אמריקה, בזכות רכישות מבריקות ובראשם לואיש פיגו וזינאדין זידאן.
ריאל מדריד של פלורנטינו פרז, פרוייקט הגלאקטיקוס הראשון שלו, עוד לפני שאיבד כול צלם או צורה, הייתה הצלחה כבירה - על המגרש ובעיקר מחוצה לו. זו הייתה ביצת זהב כלכלית שהכניסה למועדון מיליארדים.
תארים מרכזיים
שתי אליפויות אירופה ( 2000, 2002)
ארבע אליפויות ספרד (2001, 2003, 2007, 2008)
רגעי השיארגעי השפל
- המשחק הכי זכור מאותה קבוצה כבירה של רוברטו קרלוס, ראול, זידאן, פיגו, מקללה והיירו היה המפגש הראשון ברבע הגמר של ליגת האלופות מול מנצ'סטר יונייטד בעונת 2001/2.
מתחילתו ועד סופו ריאל נתנה לחובבי הכדורגל היפה, הטהור, ההתקפי תצוגת פינס מופלאה הכוללת שערים מרהיבים ופעולות עוצרי נשימה. זה הסתיים ב-1-3 מדהים לטובת ריאל באחד המשחקים היפים שנראו אי פעם על כר הדשא בברנביאו. באותן 90 דקות כולם הבינו שריאל מדריד של אותה שנה גדולה על אירופה בכמה מידות. זה היה משחק שלא היה מבייש אפילו את ריאל מדריד הנוסטלגית של די סטאפנו ופושקאש של סוף שנות ה-50' במאה העשרים.- לרשימת הרגעים הגדולים אי אפשר לא להוסיף את "הוולה" האדיר של זידאן בגלאזגו, בגמר ליגת האלופות נגד לברקוזן, בשער היפה ביותר בתולדות הגמרים, שהעניק לזידאן את התואר היחיד שעוד היה חסר לו.
- הבחירה לקבוצת המאה על ידי פיפ"א.
- ה-4-1 נגד ברצלונה במשחק ההכתרה בעונת האליפות האחרונה של הקבוצה.
- רגע שיא נוסף שיש לציין הוא פרישתו של אחד מגדולי שחקניה בכול הזמנים - פרננדו היירו - כיום מנהלה של הנבחרת הספרדית. וכמובן פרישתו של אחד מגדולי השחקנים של הקבוצה בפרט, ושל המשחק בכלל - זינאדין זידאן - שסגר מעגל והצטרף לבלאנקוס בתור יועץ מקצועי.
- רכישות אסטרונומיות של כריסטיאנו רונאלדו, קאקה ובנזמה בסכום שעולה על 200 מיליון אירו. לפחות כרגע, מדובר עדיין על סימן שאלה גדול בפן המקצועי. אולם, מבחינה כלכלית ריאל מדריד תרוויח בגדול.
ה-11 של העשור (2-4-4)
- היו לא מעט. התבוסה 3-3 בדלה אלפי ליובנטוס של ליפי, נדבד, דל פיירו וטרזגה ב-2003.
- איבוד השליטה של פרז החל משנת 2004, שכלל את פיטוריו של דל בוסקה לטובת מאמן חסר ניסיון כמו קארלוס קירוש. רכש מופרז, לא רציונאלי או נחוץ, שפגע בהרמוניה של הקבוצה שהתנפחה באגו אבל התדלדלה בהישגים ( בקהאם, אואן, וודגייט).
- חמש עונות רצופות מבלי לעבור את שמינית הגמר של ליגת האלופות.
- הפיטורים המוזרים של קאפלו ושל שוסטר על אף האליפויות שהביאו למועדון.
- השחיתויות של רמון קלדרון וההתערבות הבוטה שלו ושל מיאטוביץ' בעבודת המאמנים.
- ויתור על קל מדי על שחקני בית כמו הלגרה, פאבון, אלברטו סאלדס ופורטיו.
- אבל מעל כולם הסופר קלאסיקו המשפיל בברנביאו בעונה שעברה. תבוסה קשה, שישה שערי חובה ובעיקר חוסר אונים מול הלהקה של מסי, אטו, הנרי ושות'. אותו משחק קבע את העליונות הברורה של הקטאלונים מול העליבות המובהקת של הבלאנקוס.
קסיאס, היירו, קאנבארו, ראמוס, רוברטו קרלוס, מקאללה, גוטי, פיגו, זידאן, רונאלדו, ראול.
שחקן העשור
יש בכלל ספק? ראול, הקפטן, המנהיג, הרוח החיה מאחורי המועדון, האיש ששולט בחדר ההלבשה וביציעים. רק בגלל כול השיאים האישיים האדירים ששבר בעונה שעברה מגיע לו התואר הזה. ללא מתחרים בכלל. קשה לראות מי היורש שלו בקבוצה החדשה שנבנית בברנביאו.
מינוס אחד גדול: אי הישגיות בנבחרת הלאומית.
http://www.sportenter.co.il/heb/maga...ContentID=3948



ציטוט ההודעה




