ביום שישי ה-2.10.09 קיבלנו מידי שוביו של גלעד קלטת שבה גלעד מדבר על החיים בשבי, על זכרונות משפחתיים ועל הציפייה שלו כבר להשתחרר ולחזור לביתו.
כאשר אני ראיתי את הקלטת עברה בי צמרמורת.
איך עד עכשיו לא החזרנו את גלעד הביתה.
יושב בכלא שלהם ששם הוא סובל כל יום ויום ורק מחכה לחזור לביתו ולמשפחתו.
אחרי פרסום הקלטת כל המדינה קראה לממשלת נתניהו שתפעל לשחרורו של גלעד כמה שיותר מהר בגלל שקיבלנו הוכחה חותכת שגלעד עדיין חי.
אך אנשים אינם מבינים שזה לא כל כך פשוט לשחרר את גלעד שכאשר שוביו רוצים שחרור של 1000 אסירים שחלקם גם עם דם על הידיים.
ואני לא מבין איך זה שאנשים מוכנים ש-1000 אסירים ישתחררו וגם רובם יחזרו לעסוק בטרור ויוכלו שוב לפגוע בישראלים.
כי כאשר אני מסתכל על זעקת המשפחות השכולות שקוראות שלא לשחרר את רוצחי משפחתם זה גורם לי להבין אותם למה הם לא רוצים בזאת, אבל מנגד
רוב המדינה עומדת וקוראת בקול גדול לשחרור גלעד ואיך משפחתו סובלת יום יום ושכל רגע שעובר, לבם של הוריו מחסיר פעימה מרוב דאגה לבנם היקר.
ביום חטיפתו של גלעד היה מחדל, באותו רגע שנודע על כך שחייל נחטף ישר היה צריך להכנס לעזה עם כח צבאי וגם אם צריך, להפוך את עזה עד שימצאו אותו.
אם הממשלה הקודמת הייתה פועלת כמה שיותר מהר אני בטוח שהמחיר לא היה כל כך גבוה בתמורה לגלעד.
לסיכום אני חושב שצריך לומר כן לשחרור גלעד אך לא בכל מחיר.
שבמהרה נזכה לראות אותו שב לביתו ולמשפחתו בריא ושלם.
בברכת שבוע טוב,
צוות מאמרים.




ציטוט ההודעה




