בשנת 1984 חתמה להקת הלווין על עסקה עם חברת התקליטים "נויז רקורדס". בשנת 1985 הקליטה את תקליטה הראשון, מיני-אלבום שהכיל 5 רצועות שמע. לאחר הצלחת ה-EP, במהלך אותה שנה יצא אלבומם המלא הראשון Walls of Jericho ("חומות יריחו"). מבחינה מוזיקלית, האלבום מאופיין בסגנון ת'רש/הבי, דהיינו מאוד מהיר וטכני, עם דגש חזק על הכלים ועל סולואים של גיטרה חשמלית. יחד עם זאת, בניגוד מוחלט ללהקות ת'רש אחרות, אשר הזניחו לחלוטין את השירה, זמר הלהקה, המוזיקאי המוערך קאיי האנסן (אשר היה גם הגיטריסט והמלחין), שר בקול גבוה, מלודי ומלא רגש. יש הטוענים כי האלבום "חומות יריחו" הוא אלבום אנטישמי, הן בשל עטיפתו, המציגה מפלצת, שיש הטוענים כי היא מייצגת את בני ישראל, והן בשל השיר Judas אשר נכתב והולחן על ידי האנסן, ואשר מתאר את היהודים רודפי הבצע משתלטים על הכלכלה העולמית, אך טענות אלו לא קיבלו בסיס מעולם (ר' פוליטיקה במטאל #הלווין וחומות יריחו).
במהלך מסע ההופעות לאחר השקת האלבום התגלו קשיים אצל הגיטריסט והווקאליסט קאי האנסן (Kai Hansen) לנגן ולשיר באותו הזמן על כן החלה הלהקה בחיפושים אחר סולן חדש ללהקה. הסינגל "ג'ודאס" שהוקלט ב-1986 הוקלט כשקאי עוד תיפקד כנגן וכסולן, אך האלבום הבא "Keeper of the Seven Keys, Part 1" ("שומר שבעת המפתחות") הוקלט ב-1987 כבר עם סולן חדש, מייקל קיסקה (Michael Kiske). "שומר שבעת המפתחות" מהווה תפנית בסגנון של הלווין, מכיוון טכני וכבד של ת'רש לכיוון הרבה יותר עדין ומלודי של פאוור מטאל. למעשה, האלבום "שומר שבעת המפתחות" של הלווין נחשב לאלבום הפאוור מטאל הראשון בעולם.
אלבום זה קיבע את מעמדה של הלווין כלהקת ההבי מטאל הפופולרית באירופה. ב-1988 השיקה הלהקה את החלק השני של האלבום שנחל הצלחה מסחררת וגרף שבחים רבים אף יותר מהראשון אך במהלך מסע ההופעות של אלבום זה פרש קאי הנסון מההרכב עקב סכסוך עם חברת התקליטים וקשיים בניהול אורח חיים של מסעות הופעות. הנסן המשיך בקריירה גם לאחר עזיבתו את הלהקה, והקים את להקת הפאוור/הבי גמה ריי, אשר לא התרחקה בסגנונה מהלווין וזכתה אף היא להערכה רבה ולהצלחה מסחרית.
שני האלבומים הבאים גרמו ללהקה לאבד את רוב מעריצי ההארדקור שלה עקב השפעות הפופ שנשמעו בו - האלבום "Pink Bubbles Go Ape", שהושק ב-1991, נחל כשלון צורב וגרף ביקורת נוקבת והאלבום "Chameleon", שהושק ב-1993. אולם, ההרכב הציל את כבודו עם השקתו של אלבומם השישי, "Master of the Rings" בשנת 1994, שנחל הצלחה.
במהלך מסע ההופעות לאחר השקת האלבום "קמיליאון" נפל המתופף, אינגו שביכטנברג (Ingo Schwichtenberg), מחברי ההרכב המקוריים למשכב עקב בעיות אישיות וסיבוכים כתוצאה משימוש בסמים מה שאילץ אותו לקחת פסק זמן מהלהקה. בשנת 1995 התאבד לבסוף שביכטנברג מאחר שמעולם לא הצליח להבריא מחוליו מה שזעזע את חברי ההרכב וחבריו לשעבר. לזכרו של שביכטנברג הוציאה הלהקה את אלבומה "The Time of the Oath" ("עת השבועה"), אלבום שביסס מחדש את מעמדם כאחת מלהקות המטאל הפופולריות באירופה. [עריכה] חברי הלהקה
·אנדריאס "אנדי" דריס (Andreas "Andi" Deris), סולן.
·מייקל "וייקי" וייקאת (Michael "Weiki" Weikath), גיטרה חשמלית, ממייסדי הלהקה.
·סאשה גרטנר (Sascha Gerstner), גיטרה חשמלית.
·מארקוס גרוסקופף (Markus Grosskopf), גיטרה בס, ממייסדי הלהקה.
·דניאל "דני" לובל (Daniel "Dani" Loeble), תופים. [עריכה] חברי הלהקה לשעבר
·קאי הנסן (Kai Hansen), גיטריסט וסולן. ממייסדי הלהקה.
·מייקל "מיקי" קיסקה (Michael "Michi" Kiske), סולן.
·רולנד גראפוב (Roland Grapow), גיטריסט.
·אינגו שביכטנברג (Ingo Swichtenberg), מתופף, ממייסדי הלהקה.
·אולריך "אולי" קוש (Ulrich "Uli" Kusch), מתופף.
·מארק קרוס (Mark Cross), מתופף.
·סטפן שווארצמאן (Stefan Schwarzmann), מתופף.
[עריכה] דיסקוגרפיה
[עריכה] אלבומי אולפן
·1985Helloween (מיני-אלבום)
·1985Walls Of Jericho
·1986Judas (מיני אלבום)
·1987Keeper Of The Seven Keys Part 1
·1988Keeper Of The Seven Keys Part 2
·1991Pink Bubbles Go Ape
·1993Chameleon
·1994Master Of The Rings
·1996The Time Of The Oath
·1998Better Than Raw
·1999Metal Jukebox
·2000The Dark Ride
·2003Rabbit Don't Come Easy
·2006Keeper Of The Seven Keys - TheLegacy
·2007Gambling With The Devil
קרדיט ענק לויקיפדיה
ועכשיו מה שאני כתבתי:
הלהקה הזאת היא הלהקה הראשונה בתת הז'אנר של הפאוור מטאל.
לדעתי אפשר לחלק את התקופות של הלהקה ל-3:
הזמר הראשון - KAI HANSEN זמר בינוני, הרוב חושבים שהוא "אליל מטאל" וכו' ושהוא הזמר הכי טוב שאי פעם היה להם, לדעתי הוא סבבה וזהו, לא יותר. בזמנו היו כמה שירים נחמדים
הזמר השני - MICHAEL KISKE זמר גרוע, גם אותו די אוהבים, 99.9% מהשירים שיצאו בתקופתו חרא בלבן, תקופת השפל של הלהקה, ובאמת אז הרבה מעריצים עזבו. בסוף תקופה זו המתופף - אינגו שהיה מההתחלה פוטר, וזו אחת הסיבות העיקריות שהתאבד אח"כ.
הזמר השלישי - ANDI DERIS הזמר הכי טוב שלהם לדעתי, זמר טוב בכללי. מלא שירים שהוא שר בהם אני אהבתי. לרוב אוהבים אותו פחות מאלה שהיו לפניו
בכללי להקה טובה, מאוד לא מפורסמת ובישראל בכלל, וגם הלהקה האהובה עלי. שירים מומלצים:
עם הזמר הראשון:
i want out - השיר הכי מפורסם שלהם, שיר יפה עם ליריקה יפה
eagle fly free - גם שיר יפה
halloween - שיר מאוד יפה, כדאי לשמוע בגרסע הלא חתוכה של השיר עם כל המעברים והסולואים. הגרסא המלאה 13 דקות לא להתבלבל ביוטיוב. נחשב לשיר השני הכי טוב של הלהקה (נמצא בכמה רשימות טופ 100 שירי מטאל, הראשונים בגוגל ולא כאלה שחיפשתי בכוונה)
עם הזמר השלישי:
כל האלבום the time of the oath. כל השירים אחד אחד שירים מעולים ומעלה, האלבום הראשון שלהם ששמעתי וגם האלבום שבגללו אני מקשיב עכשיו למטאל.
כל האלבום gambling with the devil, יש שירים בינוניים ומעלה אבל כולם סבבה ויש כמה ממש יפים כמו as long as i fall , bells of the 7 hells , paint a new world
שירים בודדים:
open your life - שיר יפה ליריקה יפה
hell was made in heaven - שיר טוב
the invisible man - שיר מאוד יפה לדעתי אני לא יודע אם עוד הרבה יסכימו
mrs. god - שיר מפורסם יחסית שלהם, אחלה שיר
where the rain grows
light the universe (ft. candice night (blackmores night - שיר מאוד יפה, רגוע
keeper of the seven keys - נחשב לשיר הכי טוב שלהם, אני לא מוצא בו משהו מיוחד (נמצא בכמה רשימות טופ 100 שירי מטאל, הראשונים בגוגל ולא כאלה שחיפשתי בכוונה)
ולא לשכוח את כל האלבום the time of the oath
אלה הם השירים מאוד טובים שלהם(לדעתי), מקווה שבאמת תקשיבו להם וגם שאנשים בסגנון אסף שאוהבים לגלות דברים חדשים יקשיבו לכל או רוב מה שכתבתי 
וזהו, דיופ פתוח תכתבו מה שבא לכם בקשר ללהקה, אוהבים או לא, איזה שירים, דברים יותר מעניינים כמו הסגנון שלהם , ביקורת של חברי הלהקה וכו'.
לסיכום, להקה עם סגנון ייחודי לה, יצרה את ז'אנר הפאוור מטאל, סימפל לא להגיב שאתה לא אוהב אותם, אנחנו יודעים שאתה לא אוהב מטאל , וזהו.
קרדיט לי (כל מה שכתוב אחרי "ועכשיו מה שאני כתבתי")
Helloween
נכתב במקור על ידי Mslipknot
ציטוט ההודעה
