מדוע עם ישראל לא חוזר בתשובה
אם התורה של הקדב"ה היא כל-כך טובה ונכונה, אז מדוע בעצם עם ישראל לא חוזר בתשובה? הסיבה לכך היא פשוטה.
בתור תינוק שנולד לעולם, הוא אינו יודע להבחין בין טוב לרע, לנכון ולא נכון לעשות.
כל הדברים שבנאדם רואה, שומע, וחווה במהלך חייו, נכנסים אצלו בתת-מודע וזה מה שיקבע את האופי שלו בסופו של דבר.
כשבנאדם גדל דרך חיים חילוניים לכל דבר, הוא נחשף למציאות מאוד לא בריאה שיכולה להביא אותו למצבים לא נעימים.
מבחינת התקשורת, היא מציגה תכנים אלימים, בוטים ופורנוגרפיים נגישים לכל בנאדם בכל שעות היממה.
מבחינת הסביבה, הילד נחשף למציאות של קללות, ריבים, כשהכבוד, הכסף, והבחורות, הם אלו שעושים את הבנאדם.
מבחינת הבית ספר, הוא לומד חיים של השכלה וטכנולוגיה, והם מציגים את הדת בצורה כזאת מזלזלת שאף ילד לא ירצה ללכת בדרך ה'.
בעקבות הדברים האלו בנאדם יכול ללכת לכל מיני כיוונים הרסניים בהתאם לאישיותו ולמצבים בהם הוא נמצא.
למשל בחורה תמימה וטובת-לב יכולה עם השנים להיות מנוצלת מבחינה מינית, עלידי גורמים חולניים, ובכך להדרדר ואף לאבד את שפיותה.
אם היא הייתה גדלת בסביבה של תורה ומצוות, אותה בחורה יכלה להיות צדיקה-יראת שמיים ואשת-חיל אמיתית.
בחור מוכשר עם אישיות בולטת, יכול להדרדר לפשע, סמים, אונס, וכד' בקלות, בזמן שבדרך השנייה הוא יכול היה להיות צדיק אמיתי שמקרב יהודים לאבינו שבשמים.
הבחירה של האדם תמיד נמצאת שם, וכל בנאדם בפני עצמו כמובן, אך הפיתויים והסכנות שערבות לבנאדם חילוני הם קטלניות ביותר בהשוואה לבנאדם שגדל דרך חיים דתיים של כבוד ודרך ארץ.
התורה מוצגת היום בצורה מאוד משעממת ובלשון 'עבר'. הכל ישן, הכל פרימיטיבי, הכל היסטורי. המצוות כבר אינם רלוונטיות כיום, כי יש טכנולוגיה ויש השכלה. המצוות אינם מעניינות אף אחד ואנשים רק הולכים בעקבות הסטיגמות שנוצרו במהלך השנים.
כשהילד מגיע לגיל בר מצווה הוא מקבל 'תפילין', ומצפים ממנו שיתחייב להניח בכל יום. בנאדם שגדל דרך חיים חילוניים לכל דבר אינו מבין את משמעות הנחת התפילין, והוא אינו מוצא צורך להתחייב לקום כל בוקר ולהניח אותם.
רק בתפילת שחרית מצויין על הקורבנות שהקריבו בבית המקדש, ומה לו לכך אם הוא מנהל אורח חיים חילוני שלא כולל בתוכו את הקדב"ה.
אנשים אינם רואים את כל הזוועה, הטבח, והמסירות נפש שאבותינו מסרו למען התורה הקדושה, ולכן קל למרוד בקדב"ה.
כל מה שאנו רואים זה פארקים יפים, מועדונים, ומסיבות. אף אחד לא מנסה להעמיד את עצמו במקום אותם יהודים שהיו רדופים במשך אלפי שנים.
הסרטים בעלי ההשפעה הגדולה מכולם הם סרטי הקולג' ההרסניים שמדרדרים את הנוער לזנות באופן שוטף.
אף פעם לא נצפה בסרט עם דוד המלך נלחם בעודו עטוף בציצית, או את שלמה בנו מקים את בית המקדש.
כל מה שאנו רואים אלו סרטי מלחמה של גויים בסגנון 'גלדיאטור, לב אמיץ', שמעוותים לגמרי את התורה וגורמים לנו להערצתם.
לכן הנהירה של בני נוער רבים למרוד נגד אלוקים.
כל הידע של אנשים חילוניים \ מסורתיים, הוא מאוד שטחי ובסיסי. הכותל נחשב בעיניהם לקיר משאלות שכיף מדי פעם לבקרו ולהניח פתקים.
הם אינם מעלים בדעתם שהכותל הזה יהפוך להיות חלק מבית מקדש יום אחד, וגם אם כן, זה לא מעניין כל-כך, כי הם חיים, חיים של השכלה וטכנולוגיה לכל דבר.
כשמגיעים להתפלל בבית כנסת בדרך כלל יש בנאדם מבוגר מאוד שעולה בתור חזן, ואנשים צעירים אין, ובכך נערים אינם מתחברים לכך.
בסליחות למשל יש אווירה של 'צעירות', ושל 'כולם אוהבים להתפלל ולזמר'. לכן המון צעירים ומבוגרים כאחד, רצים ברחבי הארץ לומר סליחות. כך נוצר מצב שבשכונה מודרנית של אלפי אנשים, למצוא מניין של 10 איש נחשב לאתגר.
אנשים אינם רוצים להיות כופרים ואין בנאדם שלא רוצה להיות צדיק. פשוט מרוב תמימותם הם חושבים שהדרך החילונית-מסורתית היא הנכונה, ולכן הם נחשבים כ'תינוקות שנשבו'.
המצב מקשה יותר על אנשים דתיים שבאים במטרה לבוא ולהוכיח להם את האמת, ואחת הבעיות המרכזיות היא, שרובם אינם מוכנים לשמוע ולקבל תוכחת.
זה די קשה לבוא ולהסביר לבנאדם שכל הידע שלו מבוסס על הסביבה והתקשורת מהי באמת דרך ה', והדבר נמשל לבנאדם שסיים תואר בתחום מסויים, וצריך להתחיל ולהסביר לבנאדם שרק מתחיל להיכנס לתחום.
הדת מוצגת כיום בצורה מעורבבת שהיא די קשה להבנה. למשל, ריקודים מעורבים שאסורים לפי התורה, נחשבים כדבר שגרתי לכל דבר ואף נשמע ברקע את השיר 'אנחנו מאמינים'.
אם בנאדם היה שומע את השיר בשבת, הרי הדבר היה נחשב כמגוחך, אך המצב מותאם בהתאם לסטיגמות ולהרגלים אליהם התרגלנו.
יש אנשים שטוענים שהם מאמינים ואף מוכנים 'למות' למען הקדב"ה, אך לעשות את המצוות שנדרש מאיתנו, אינם עושים זאת.
הכל תלוי כמובן כיצד מתייחסים לדברים ואיך מציגים אותם. אם למשל אנשים היו מתייחסים לציצית כ'שכפ"צ, של המאה-21', וכל מי שלא היה לובש זאת, היו באים אליו בפליאה רבה, הרבה אנשים היו לובשים ציצית, בהתאם לגישה של החבר'ה לגבי זה.
אם התקשורת הייתה נותנת לגיטימציה לחשיפת האמת ולחזרה בתשובה, עם ישראל היה משנה את גישתו. לצערנו המצב לא כך, והתקשורת מרכזת את כל האירועים השליליים שחלים במגזר הדתי ואינם מראים את כל היופי שנמצאת בתורה.
בכך הרבה אנשים נרתעים מלהתקרב לקדב"ה, והם אינם זוכים לראות את האמת, אלא רק במצבים בהם נלקח מהם האפשרות להיות חשופים לתקשורת. למשל, כשבנאדם יושב בכלא, חולה במחלה סופנית, וכד'.
לכן יש אנשים שעוזבים את הארץ, וגרים בחו"ל. הם חושבים שהסגנון חיים של הגויים היא דרך טובה למדי והם אינם מוצאים הבדל בין לחיות כאן או בחו"ל. אף בר-דעת הגיוני שבריא בנפשו לא יעזוב את עולם התורני, ולא יסכים לעזוב את הארץ בעד מדינות שמעוניינים בהשמדתנו.
יש אנשים שכל-כך בטוחים בדרך בהם הם נמצאים עד שהם מגיעים למצב של התנשאות כלפי אנשים דתיים, כי הם כביכול חיים בעולם 'שהכל מותר', ואינם צריכים להיות כפופים תחת חוקים מלבד מה שהמדינה דורשת. לכן צריך לדעת לפנות לאנשים שרוצים לשמוע את האמת, ולאלה שמסרבים, פשוט להתפלל הרבה שה' יהיה לעזרם ויאיר את דרכם. צריך להתאמץ ברמת האפשר להראות לכל יהודי ויהודי, מהי הדרך הנכונה, ולסייע לו לחזור לאבינו שבשמים.
להסיר את הסטיגמות
אנחנו חיים במדינה מלאה סטיגמות ולאותם סטיגמות יש חוקים משלהם.
הסטיגמות אומרות שכל יהודי בסיסי צריך לקיים את הדברים שנראים כנוחים וחסרי התחייבות.
כל היהדות מסתכמת בברית מילה, בר מצווה, חתונה 'כדת משה וישראל', פה ושם בית כנסת בשבת, ובזה זה נגמר.
החבר'ה קובעת איזה מצוות צריך לקיים ואיזה לא, והתקשורת נותנת לכך לגיטמיציה.
למשל, ביום כיפור כל המדינה בשביתה. אין שידורים בטלוויזיה, כמעט כל המדינה צמה ואינה מדליקה אש.
אך מה, לאחר יום כיפור, עם ישראל בתמימותו חוזר על אותם עברות והטלוויזיה הישראלית משדרת בשבת עוד פרק של 'ארץ נהדרת'.
יום כיפור אינו מכפר על עברות שחוזרים עליהם, ומצוי בכמה מקומות על החומרה שבחילול שבת, אך כמו שאמרתי, הסטיגמות הם אלו שקובעות מה נורא ומה לא נורא לעשות. אם בנאדם חלילה ישב בקבוצה עם החבר'ה, ולפתע ידליק סיגריה בכיפור. אנשים יבואו אליו בפליאה רבה וישאלו אותו 'אתה לא מתבייש? איך אתה מסוגל ביום כיפור'. כמובן שהדבר חמור, אך אנשים צריכים להתייחס ביותר רצינות לגבי שבת, ולגבי שאר הדברים.
לשם כך עלינו להסיר מעלינו את כל הסטיגמות שנוצרו במהלך השנים ולאפס אותם לחלוטין.
עלינו להתאים את עצמנו לתורה של הקדב"ה ולמצוות שהוא דורש מאיתנו ולא להתאים את התורה אלינו.
הדבר מאוד קשה תחילה לבצע זאת, ובנאדם לא מרגיש שהוא נמצא בתוך בוץ, עד שהוא יוצא ממנו.
רק מי שיחזור בתשובה אמיתית וינהל אורח חיים דתי לכל דבר, יבין עד כמה הבוץ שהוא חי בוא היה כה עמוק ורדוד.
ציטוט ההודעה
ספוילר: 
נכתב במקור על ידי atraf-lok
