ביוגרפיה : חנה לסלאו נולדה ברחוב 60 ביפו לזוג ניצולי שואה. כשסיימה את התיכון נבחנה ללהקה צבאית, ולאחר שהרשימה את השופטים באודישנים נשלחה לשרת בפיקוד דרום. מיד עם שחרורה החלה לקבל הצעות להופיע על הבמות. כשהיתה בת 23 לקחה חלק ברביעיית הבנות של מועדון התיאטרון (יחד עם גליה להב, מיקי קם ושולי לב), בגיל 25 העלתה יחד עם גדי יגיל את המחזמר "החיים הם לא ירח דבש".
בין לבין השתתפה בתוכניות טלוויזיה, ביניהן "ראש כרוב" (1974), הופעות אורח ב"קישקשתא" (1976) וב"חתול שמיל". כמו כן, עשתה גם גיחות לקולנוע והשתתפה ב"גבעת חלפון אינה עונה" (1976), "בלפר" (1978), "הצילו את המציל" (1977) וגם בהפקה אמריקנית "צל"ש למטורף", בה היא מגלמת פרוצה.
הפריצה הגדולה של לסלאו הגיעה בשנות ה-80 כשנולדה "סבתא זפטא" שהוצגה לראשונה בתוכנית "סיבה למסיבה", וזכתה לאהדה גדולה ופינה שבועית קבועה. מאוחר יותר כיכבה בהצגת היחיד הראשונה שלה בשם "חיוך ישיר".
לאחר גירושיה מהמפיק אביב גלעדי, העלתה את מופע יחיד שנקרא "סקס, שקרים וחנה לסלאו". בהמשך עשתה את מופע הבידור "החיים על פי לסלאו" שנחשב למצליח ביותר.
בתחילת שנות ה- 2000 דיבבה את שושנה דמארי ואת יפה ירקוני בסדרה המצוירת "היבשושיות" ששודרה בערוץ 24.
ב-2003 העלתה את הצגת היחיד "יותר חנה מלסלאו", שזכתה בפרס הצגת השנה בתחום הבידור. בנוסף, היא חזרה אל המסך הקטן בטלנובלה המצליחה "השיר שלנו", ובמקביל הנחתה את העונה השנייה של "החוליה החלשה" (2004). כמו כן, הצטלמה לסרטו של עמוס גיתאי "עלילה". על תפקידה בסרטו הבא, "אזור חופשי", שיצא בשנת 2005, קיבלה לסלאו את פרס דקל הזהב היוקרתי בפסטיבל קאן.באותה השנה גם זכתה בפרס "אשת השנה בקולנוע" בטקס אנשי השנה.
בהמשך הנחתה את תכנית האירוח "תעשו מקום לחנה לסלאו" (2007, ערוץ 2), ב"פעם בחיים" במסגרתה נשלחה לישוב בדואי ביחד עם רנא רסלאן (2007, יס), ב"דני הוליווד" (יס, 2008), תפקיד אורח ב"שולץ" (יס, 2008), בסרט "השבעה" של רונית ושלומי אלקבץ (2008). ב- 2008 היא גם חזרה לבימות התיאטרון עם תפקיד הזונה ב"יאקיש ופופצ'ה" בתיאטרון "גשר" ועם הצגת בידור בכיכובה "האימא של הרווקה".
הייתה נשואה למפיק אביב גלעדי, ולשניים שני בנים. בהמשך נישאה בשנית, לאיש העסקים בני בלוך, אך גם הסיפור הזה נגמר בגירושין.
קרדיט לאתר אחר








ציטוט ההודעה

