הארי פוטר ומסדר עוף החול|מדע בידיוני,מתח
שם הסרט:הארי פוטר ומסדר עוף החול/Harry Potter and the Order of the Phoenix
ז'אנר:מדע בידיוני,מתח
אורך הסרט:138 דקות
שפת הסרט:אנגלית
שנת יציאה:2007
שחקנים: דניאל רדקליף,אמה ווטסון,רופרט גרינט,רובי קולטריין,הלנה בונהאם קרטר.
====================================
שחקנים:
דניאל רדקליף
רופרט גרינט
אמה ווטסון
מייקל גמבון
אלן ריקמן
הלנה בונהאם קרטר.
רובי קולטריין
====================================
הביקורת:
הייתי רוצה להתחלף עם הארי פוטר, ולא כדי לעוף על מטאטא, לגור בטירה מכושפת, או לנשק קטינות אטרקטיביות ממוצא סיני. אלה צ'ופרים נחמדים, אבל לא מספיקים כדי לפצות על חבורת פסיכים בגלימות שמנסה להרוג אותך. לא, הייתי רוצה לחיות בעולם של 'מסדר עוף החול', כי הסרט מציג פנטסיית ילדות אחרת שלי, הרבה יותר קסומה ומרהיבה: להקים עם החברים שלי מועדון מגניב נגד המורה הכי מניאקית בביצפר.
אבל אני מתגאה בהקפדתי על פרטים זעירים וחסרי משמעות, ולכן אציין שיש ב-'הארי פוטר ומסדר עוף החול' גם סיפור שלם על גבורה וחברות, מלחמה והקרבההההה (סליחה, פיהוק קל).
הארי פוטר בן ה-15, מבלה בסרט את שנתו החמישית בפנימיית הוגוורטס - מקום פלאי בו קיימים יצורים אגדיים, כמו סוסים מעופפים בלתי נראים או מורים טובים, שתלמידים אשכרה רוצים לבוא לשיעורים שלהם. בשעות הפנאי, ה''פ עוסק בעיקר בהצלת העולם מהקוסם האפל לורד וולדמורט. לילדים היום יש כאלה תחביבים מוזרים.
בפתיחת הסרט, הארי מותקף על ידי סוהרסנים, זן קסום של סמרטוטי ספונג'ה מעופפים ומרושעים. הוא מגן על עצמו, ומואשם שבכך עבר על החוק. נערך משפט, שבמהלכו מתבררות לנו שלוש עובדות מצערות: 1. קהילת הקוסמים לא מוכנה להכיר בכך שוולדמורט חזר למלוא כוחו ומהווה איום ממשי; 2. הם מעדיפים להתייחס להארי, שמספר להם על כך, כשקרן ומשוגע וזה גם מה שהתקשורת העוינת כותבת עליו; 3. דמבלדור, הקוסם האגדי ומנהל הוגוורטס, עדיין מתרוצץ בסרטים כתרנגולת היסטרית ערופת ראש, בפספוס מכאיב של דמותו השלווה והחייכנית בספרים.
למרות האישומים נגדו, הארי חוזר להוגוורטס, אך משרד הקסמים, שחושש מסיפוריהם של הארי ודמבלדור על שובו של לורד ו. הרשע, מחליט שדמבלדור הוא-הוא האיום האמיתי. המשרד ממנה לבית הספר לכישוף קוסמת מפקחת בשם דולורס אומברידג', שתפקידה האמיתי הוא למרר את חייהם של הארי, דמבלדור וכל התומכים בהם. הארי המסכן, שתמיד היה חיה נרדפת, סובל הפעם גם מסיוטים מסתוריים (שבהם וולדמורט לוחש לו ''הארי... הארי...'' כמו איזה סוטה), ומנודה על ידי שאר הילדים, שמאמינים לעיתון. מחוץ לבית הספר מתרבים הדיווחים על אירועים מפחידים ופעילויות של אוכלי המוות, משרתיו של וולדמורט. הארי שואף לקחת חלק בפעילות החשאית של מסדר עוף החול, אגודת הקוסמים שאותה הקים דמבלדור כדי ללחום בקוסמי האופל, אבל בינתיים הוא תקוע בבית הספר. מה אפשר לעשות? להרמיוני (כמובן) יש רעיון: להקים מועדון סודי ללימודי קסמי הגנה. שתישרף האומברידג' הזו! אם אפשר - מילולית.
הסרט החמישי בסדרת 'הארי פוטר' הוא עוף חול קצת מוזר. מצד אחד, הסרט דווקא הרוויח מכך שהוא מבוסס על אחד הספרים הפחות מוצלחים בסדרה: קטעים רבים נחתכו החוצה, מבלי שחסרונם יפריע לעלילה. פתיחת הסרט אמנם קצת קטועה ומבלבלת (למה מופקדת על בטחונו של הארי שומרת שלא יכולה לעשות כלום כשקורה משהו? התשובה בספר, לא בסרט). אבל אחר כך המצב משתפר. שלא כמו הסרטים השלישי והרביעי בסדרה, שרצו עם הלשון בחוץ כדי לדחוס את כל הפרטים החיוניים מעלילת הספרים (ונכשלו בכך), ל-'מסדר עוף החול' יש סיפור שוטף, שרובו ברור, גם בלי לקרוא את הספר קודם.
מצד שני, הספר החמישי דל יחסית באקשן, ולכן כמוהו גם הסרט: אין בו אף סצינה מרשימה שנחקקת בזיכרון, כמו אותו מאבק עם דרקונית שפיאר את 'גביע האש'. כרגיל, יש הרבה המצאות נחמדות ואפקטים מיוחדים, כמו תא טלפון שהופך למעלית למשרד הקסמים, זיקוקי הדינור הקסומים שמפעילים האחים וויזלי, או הענק גרעפ, שמספק לסרט כמה מהרגעים הקומיים המוצלחים שלו. אבל רגע השיא האמיתי של 'מסדר עוף החול' אמור להיות אירוע טרגי, והצורה הקונבנציונלית שבה הוא מטופל בסרט, הופכת אותו לסתמי. אנשי הוליווד, אנא הפנימו: כשדמות אהובה מתה, הילוך איטי בלי סאונד לא גורם לי להרגיש כאב. הוא גורם לי להסתכל בדאגה לכיוון עמדת המקרין.
בעיה אחרת של 'עוף החול', כבכל סרטי הסדרה, היא ''היו לנו רק שעתיים וחצי להכניס את האגרידסנייפמקגונגלפאדג'בלאטריקסנווילצ'ו ועוד 237.3 דמויות ודמויות משנה''. ג'יני וויזלי, למשל, נראית מסכנה במיוחד, כמו הילדה שעומדת בצד ולא מקבלת אף שורה בהצגה של בית ספר; ואפילו שני חבריו הטובים של הארי, רון והרמיוני, קצת נשארים בשוליים. חבל, כי רופרט גרינט (רון) עדיין מצחיק, ואמה ווטסון (הרמיוני) עדיין שולתת!, באותה המידה שגרמה לי לחשוב על הסרט הקודם כעל 'הרמיוני גריינג'ר וגביע האש'. דניאל רדקליף עצמו, אני שמח לומר, התייצב על רמת משחק סבירה של הארי פוטר.
שתי שחקניות חדשות מככבות: אוונה לינץ' - ליהוק מצוין לתפקיד לונה לאבגוד, הילדה שנראית מעופפת אפילו לקוסמים, ומתיידדת עם הארי בסצינות יפות וקצת מרגשות; ובעיקר אימלדה סטונטון ('וירה דרייק'), שמשחקת את דולורס אומברידג'.
הרבה פעמים אומרים כמה חשוב שנאהב את הגיבור של הסרט, אבל מה שבאמת חשוב, זה שנשנא את הרשע. בדומה לדמבלדור, גם הרשע הרשמי של 'עוף החול', וולדמורט (רייף פיינס), מאכזב: הוא לחוץ מדי בשביל להיות מרשים, ולפעמים נראה כמו הומלס שהתרושש אחרי ניתוח שיפוץ אף כושל, ומאז עובד במופע רחוב עם פרצוף צבוע לבן. אומברידג', לעומתו, היא הדבר האמיתי, התגלמות כל המורות המגעילות שהיו לכם: המורה חווה, שביישה אתכם מול כל הכיתה; המורה סמדר, ששיטת החינוך שלה כללה אך ורק שינון בעל פה של חומרים מעניינים כמו ספר הטלפונים; והמורה ימימה, שהסוודר הורוד המזעזע שלה היה מעוור אתכם ממרחק חמישים צעדים. קשה לקבוע מה יותר מזעזע אצל אומברידג' - האם זה הפער בין המראה הדודתי החייכני והצחקוקים החלקלקים-מתקתקים, לבין האכזריות והקלות היתרה שבה היא מנצלת את כוחה כלפי תלמידים? או אולי אוסף צלחות החתלתולים החמודים במשרד שלה? מה שבטוח, בשבילי מערכות היחסים הטעונות שבין אומברידג' לתלמידים היו האטרקציה האמיתית של הסרט, יותר מסצינת הקרב בין הטובים לרעים.
אם אתם לא נמנים על אוהדי הארי פוטר, 'עוף החול' הוא סתם סרט מהנה, עם הרבה דמיון, אפקטים, קצת הומור, וסיפור נצחי על צדק ורשע (כולל קלישאת ''הגיבור צריך לבחור בין הצד הטוב לצד האפל'', כמו ציטוט ישיר מ'מלחמת הכוכבים'). סרט כיפי, שכדאי לראות.
אבל אם אתם מאמיני הדת הרולינגית, אתם תלכו ל'הארי פוטר ומסדר עוף החול', תרצו או לא, כאילו הטילו עליכם קללת אימפריוס. אתם תתלהבו מעשרה דברים שאהבתם, תקטרו על אלף דברים שלא אהבתם, ותריבו עם מעריצים אחרים מה שייך לאיזו קטגוריה. אתם תפנטזו על סדרת טלוויזיה שבה כל ספר בסדרת הארי פוטר מעובד לעונה שלמה, ודמויות כמו גמדון הבית המרושע והפתטי קריצ'ר, הקוסמת משנת הצורה טונקס, או בלאטריקס לסטריינג' המצמררת, היו הופכות ליותר מהערת השוליים שהן בסרט הזה. ואתם תלכו גם לסרט הבא. אתם יודעים שתלכו... אתם חסרי אונים להתנגד.
דירוג : :דירוג::דירוג::דירוג::דירוג::דירוג:
ציטוט ההודעה
נכתב במקור על ידי Viper`
