תחליקי |קומדיה
כוכבת הקולנוע השחקנית/מפיקה דרו ברימור החליטה להגשים חלום ולביים סרט. היא בחרה לעצמה פרויקט בשם "Whip it", סרט בנות קטן ונחמד שמתעסק בסצנה האלטרנטיבית של בחורות על רולר בליידס הנלחמות זו בזו. התוצאה היא סרט התבגרות חמוד ביותר, של במאית צעירה ונטולת ייחוד עם צוות שחקניות מקסימות. בקיצור, זה סרט נעורים או בנות שלא ייחקק בדפי ההיסטוריה של הקולנוע אבל הוא יעביר לכם את הזמן בכיף.
היתרון הגדול של הסרט הוא צוות השחקניות המדליק שלו: אלן פייג המקסימה מ"ג'ונו" מככבת כאן כצעירה אאוטסיידרית שמחפשת את עצמה ומנסה לייצר לעצמה זהות נפרדת מזו של אמה הדומיננטית מרשה ג'יי הרדן הנהדרת. יש גם את קריסטין וויג המקסימה מ"סאטרדי נייט לייב", זואי בל הפעלולנית החסונה מ"חסין מוות", שנותנת הופעה מעולה והלוואי שתהפך לכוכבת קולנוע בסרטי פעולה. לתוך הקלחת תוסיפו את איב הראפרית בשיק לסבי וגם את דרו ברימור כליצנית החצר בתפקיד משנה.
גונבת לכולן את ההצגה האויבת של הקבוצה ומנהיגת הקבוצה המתחרה ג'ולייט לואיס המעולה, פעם כוכבת קולנוע "פסגת הפחד", "רוצחים מלידה", "קליפורניה" היום בעיקר סולנית של להקת הרוק האלטרנטיבית "Juliette and the Licks"ואחת שמפסידה תפקידים באופן סדרתי לאן האת'ווי. מי היה מאמין שהיא עברה אודישן ל "שטן לובשת פראדה" והציעו לה את התפקיד הראשי ב"יומני הנסיכה" שאותו היא דחתה.
העלילה עוקבת אחרי תיכוניסטית בעיירה דרומית קטנה שאמא שלה אובססיבית לתחרויות יופי המוכרות כול כך משפע סרטים אמריקאים קיטשיים מוצלחים יותר או פחות, כמו "מיס סאנשיין הקטנה", "איזו מין שוטרת", "ביוטיפול" ודומיהם. הבת דווקא נמשכת לעולם האלטרנטיבי של תחרות ספורטיבית אלימה שבה קבוצות של נשים רוכבות על סקטים ומכסחות אחת לשנייה את הצורה. ספורט שחביב בעיקר על לסביות בארה"ב הופך בסרט זה לתחרות כמעט סטרייטית לחלוטין.
כמובן שהנערה הצעירה לא סיימה תיכון ואין לה צל של מושג מה היא רוצה לעשות בעתיד הקרוב. במהלך הסרט היא לומדת כמה דברים על אמא שלה, על נשיות ואהבה. היא מתאהבת, איך לא, במוסיקאי רזה וגבוה שחולם בגדול והיא כמובן לומדת שמוסיקאים מלנכוליים עם טעם מוסיקלי אנין מסוגו מסוגלים להיות שקרנים לא פחות מרוקרים צבעוניים ורעשניים. אגב, מגלם אותו מוסיקאי אמיתי בשם לונדון פיג שיצירותיו המוסיקליות כבר הספיקו לככב בשלל סדרות כמו "האנטומיה של גרי" ו"הלוחשת לרוחות".
הצרה היחידה של "תחליקי" היא שהבמאית הטריה הסתפקה ביצירת מוצר בידורי ראוי לחלוטין אך שבלוני לעיתים. היא שכחה שבמאי קולנוע טוב הוא יוצר שיש לו שפה אישית משלו שמתבטא בסרט. בקיצור, "ג'ונו" זה לא. אבל הסרט מספיק כייפי ומהנה כדי שנוכל להתעלם מחוסר היומרנות שלו ופשוט ליהנות מסרט מקסים, שיעביר לכם בכיף 111 דקות בלי שתרגישו אותן
דירוג : :דירוג::דירוג::דירוג::דירוג:
קרדיט לאתר אחר
נכתב במקור על ידי Viper`
ציטוט ההודעה
