[דיון ראשי] מה אתם עושים בשבועות, עם מי עושים , הכל פה
דיון על חג שבועות
חג השבועות הוא החג היחיד שהתורה מצווה לקיים, אך אינה מציינת את התאריך (החודש והיום) שבו יש לחגוג את החג. במקרא נקבע זמנו של חג השבועות על-פי ספירת העומר, המתחילה בחג הפסח: המקרא מציין את מספר השבועות שיש לספור מתחילת קציר השעורים, "מֵהָחֵל חֶרְמֵשׁ בַּקָּמָה" (בחג הפסח), ועד לקציר החיטים (בחג השבועות). בסיום הספירה של 7 שבועות, שהם 49 ימים, חוגגים את חג השבועות ביום ה- 50. ספירת השבועות היא כנראה המקור לַשֵׁם של החג – חג השבועות.
שמות נוספים לחג שבועות
א. חג החמישים – הנוהגים לספור לא בשבועוות, אלא בימים חוגגים את החג בספירה החמישים לספירת העומר, ומכאן שם החג.
ב. חג הקציר – אבותינו שעלו בחג השבועות לירושלים, קיימו בבית המקדש טכס מיוחד של הקרבת שתי חלות מסולת חיטים, שנאכלו על-ידי הכהנים. בטכס זה ציינו אבותינו את חג השבועות כ "חג הקציר". כזכר ל"שתי הלחם", שהיו מקריבים בבית המקדש בחג השבועות, נהגו בקהילות שונות בגולה (פולין, אשכנז) לאפות בחג השבועות לחמים ארוכים, בעלי ארבעה ראשים.
ג. חג העצרת- פירוש המילה "עצרת" הוא בדרך כלל אסיפה חגיגית, חגיגה וכדו' בדרך כלל מכנים בשם "עצרת" את יום השביעי של פסח, ככתוב:ששת ימים תאכל מצות וביום השביעי עצרת לה' אלהיך, לא תעשה מלאכה", (דברים טז, ח). אף ליום השמיני של חג-הסוכות קוראים "עצרת" והוא נקרא "שמיני בעצרת".
במשנה (מסכת שקלים, פרק ג') נקרא חג השבועות בשם "עצרת" וכדי להבדיל אותו משמיני עצרת של סוכות, נקרא חג השבועות לפעמים "עצרת של פסח". ביום זה חוגגים את קציר החיטים וזאת היא מעין חגיגת סיום לחגיגות הפסח, שבהן חגגו את קציר השעורים.
ה.חג מתן תורה
ו.חג הביכורים-שלוש רגלים היו לישראל. שלוש פעמים (רגל = פעם) בשנה –בפסח, שבועות וסוכות –היו עולים לרגל לבית המקדש, אשר היה בירושלים, ומביאים מנחה לה'.שלושת החגים קשורים בעבודת האדמה:
בפסח היו מביאים – עומר, ראשית קציר שעורה.
בשבועות –ביכורי קציר חטים, מביכורי פרי האדמה.
בסוכות - אסיף הפירות.
התזת מים-
התורה נמשלת למים ומכיוון שכך נהגו עדות רבות בחג השבועות לשפוך מים זה על זה. מבוגרים וילדים מצטיידים בכלים שונים ושופכים על כל עובר ושב מים ואיש אינו מערער על המנהג, שהוא מימי קדם.
באלג'יר נהגו יהודי העיר לעבור בחוצות העיר רכובים על פרדות וחמורים ולשפוך מים איש על רעהו תוך שירה. שפיכת מים היא סגולה להצלחת יבולי הפירות שגידלו.
בטריפולי (=לוב) יוצאים היהודים ביום השני של החג לגנים או פרדסים ושופכים אף הם מים איש על רעהו. ההסבר שלהם הוא כי זאת סגולה להרבה ילדים.
במרוקו מסבירים, שהמים הם סמל הברכה, כמוה כתורה.
מאכלי החג-
כרגיל בכל חג – עדה ועדה ומאכלים האהובים עליה, העוברים במסורת מדור לדור. בעדות רבות נהוג לאכול בחג השבועות ל ב י ב ו ת.
בבבל נהגו לאכול "לביבות של שבועות", הנקראות "כאהי"- עוגה עגולה עשויה בצק דק מקופל קיפולים אחדים. היו מטגנים אותה בחמאה וטובלים ב"סילאן" (=דבש תמרים) או בסוכר.היו אוכלים גם עוגה ממותקת, עשוייה שקדים וסוכר, הנקראת "בקלאוה".
בתימן היו מלבבים לביבות והמהדרין היו מלבבים אותן מקמח שנשאר מפסח.
בפולין ואשכנז- היו מלבבים "קרפלאך", לביבות בעלות שלוש צלעות. הלביבות המשולשות הן זכר למתן תורה בחודש השלישי לצאת ישראל ממצרים. יש מבארים את המנהג על פי מאמר של חז"ל:
"ברוך הרחמן, שנתן תורה משולשת (=תורה, כתובים ונביאים), לעם משולש (=כהנים, לויים וישראלים) על ידי המשולש (משה שהיה שלישי להוריו) ביום המשולש (= ביום השלישי לשלושת ימי ההגבלה), בחודש המשולש (בסיוון, שהוא החודש השלישי מניסן).
כך נהגו לאפות עוגות העשויות שבע שכבות (=כנגד שבעת הרקיעים שעבר משה בעלותו השמימה). אחרים אפו עוגות גבינה מבצק מתוק, ממולא צימוקים ושקדים.
גם בתוניסיה שבדרך כלל לא נהגו להכין מאכלי גבינה וחמאה היו נוהגים לאכול בחג השבועות מאכלי חלב.
בלוב נהגו האמהות להכין בשביל ילדיהן כעכים,בעלי צורות שונות: כעכים בצורת סולם, לזכר עליתו של משה להר סיני, כעכים בצורת שני לוחות הברית וכדו".
כל ילד היה מקבל סידרה שלמה שלו, המחשה טעימה של השיעור על משה רבנו והתורה שניתנה לבני ישראל.
אז ספרו לנו מה אתם הולכים לעשות בחג ובחופש הקצרצר?
כל אשכול אחר שיפתח בקשר לנושא זה , ינעל.
אז אני חוגג עם חברים 
נכתב במקור על ידי Viper`
