=================
ביקורת
=================
עלילת הסרט מספרת על פרנסיס פיניון (דניאל אוטיי), חשב במפעל המנהל חיים מאוד פשוטים ומשעממים. הוא כל כך משעמם, שאשתו נטשה אותו, ובנו מתחמק מהמפגשים עמו. כשפיניון מגלה שעומדים לפטר אותו הוא פונה לשכנו, פסיכולוג בפנסיה, היועץ לו הצעה מבריקה - לצאת מהארון, וכך לא יעיזו לפטר אותו, היות והנהלת המפעל תחשוש להצטייר כאנטי הומוסקסואלית. פיניון נוקט דרך זו, ולפתע פתאום, האף שהוא נשאר אותו טיפוס משעמם, הוא מעניין במפתיע את כל סביבתו, לרבות מנהל כוח האדם הבריון בחברה (ז'ראר דפרדייה), הנאלץ לחבור עמו האף שאינו סובל אותו.
===========================
===========================
לא זו הפעם הראשונה שהשניים הללו, דניאל אוטיי וז'ראר דפרדייה, משתפים פעולה. סרט ישן נושן, אך מפורסם מאד, הנו ז'אן דה פלורנט, בו שיחקו השניים - גם בתפקידים מתעמתים. ואולם מאז התהפכו היוצרות - בעוד קרנו של דפרדייה בעולם ירדה, כך נדמה לי, עלתה קרנו של דניאל אוטיי, העושה חיל בסרטים גם מחוץ לצרפת. השחקן בעל החיוך המקסים, הזכור לטובה מהסרט הנפלא "החיים לפי ג'ורג'" (מומלץ בחום, כשלעצמו), עושה כאן תפקיד אנושי ושובה לב, ושוב מצליח לזכות באהדת הקהל במהירות שיא תוך מספר דקות מתחילת הסרט.
===========================
===========================
הסרט הנו קומדיה טהורה. מה משמע? שמדובר בקומדיית מצבים בסיסית - כזו שכבר לעיתים נדירות יוצא לראות, וכזו שלשם שינוי מצליחה באמת להצחיק. וכמה שהיינו צריכים סרט כזה בישראל בתקופה האחרונה… אבל יותר מזה. הסרט מדבר על נקודות כואבות, אם כי במרומז ומבלי לפגוע בתשתית הקומית ולו במעט. הוא מדבר על בעיות חברתיות, ועל בני אדם. הסרט מנסה להראות כיצד חשוב המגע הבלתי אמצעי בין בני אדם, וכיצד בני אדם, האף שזרים האחד כלפי השני, הנם בעלי יכולת לגעת בנימי נפשם של אחרים, ולשנות את עולמם מן הקצה אל הקצה. מערכות היחסים המוצגות בסרט בין פיניון לשכנו ההומוסקסואל המזדקן, ובין פיניון למנהל כוח האדם הביריון ושונא ההומואים, האף שמצליחות לסחוט צחוקים רמים לעיתים, דווקא מכוונות עמוק יותר, להראות כיצד טיפוסים כל כך שונים, מסוגלים לגעת האחד בנפשו של השני, ולתת משהו שהוא מעבר לסתם מלה טובה.
===========================
===========================
לא טוב היות האדם לבדו - זהו מוטו מרכזי בסרט. קומדיה לבבית וחמודה זו, העשויה בטעם טוב, והמשאירה טעם של עוד, עושה את העבודה, תוך מתן נקודות למחשבה, ויצירת געגועים לז'אנר הזה, שנדמה וכי נכחד במחוזותינו.
===========================
:דירוג::דירוג::דירוג::דירוג:
===========================
לצאת מהארון|Le Placed|קומדיה
ספוילר:
ציטוט ההודעה
