החיים מציעים שלל דרכים,אבל בסוף מבוי סתום
אנשים באים לעזור,ואני כמו טיפש,ראשי אטום.
הדרך שלי הולכת עקום,לא סירטתי תקו עם סרגל
וזה בולשיט למי שיגיד לכם אל תדאג אתה תתרגל.
מרגיש כאילו מרגל,מאחורי בודק וסופר לי תצעדים
אולי כי אני חולם או שאני פרנואיד,בכוח מחפש מתחרים.
מנגן אקורדים על גיטרה כל צליל יוצא מהנשמה
וכל שורה על דף,מוסרת רגש כוח ולהבה שכבר לא חמה.
הטמפרטורה בחוץ עולה אבל אנשים עוד נשארים קרים
מבחוץ חיוכים צבועים,מבפנים מחשבות רעות ומגעלים.
פאקינג ישראלים,ה' ברא אותנו לחיות ולא להרוג
עם ישראל כמו שעון שמתקתק אבל חסר המחוג.
לא פלא איבדנו תחושת הזמן,ואיבדנו את עצמנו
לא פלא 50 אחוז מהשירים הישראלים נגדנו.










