תלכו לצפות בסרט רק בגלל אסתי גינזבורג?
הדוד מאמריקה
אין שום דרך לצפות ב"12", הסרט החדש של ג'ואל שומאכר, מבלי להרגיש הנאה פרובינציאלית רק בגלל שאסתי גינזבורג משתתפת בו. דני סגל גאווה לאומית
קשה לחמוק מתחושה קלה של פרובינציאליות כשצופים ב"12", סרטו החדש של ג'ואל שומאכר, בו מככבת אסתי גינזבורג. כשהסרט עלה המסכים בארצות הברית הוא היה כישלון מהדהד בקופות, וזכה לביקורות ארסיות וקטלניות בכל אמצעי תקשורת שזכר להתייחס אליו בכלל. לולא היה שומאכר מקצוען הוליוודי מוכר, שחתום על הצלחות עבר כמו "בדרך למטה", "באטמן לנצח" ו"תא טלפון", הסרט היה מן הסתם נשלח הישר לדי-וי-די, ולולא היתה אסתי משתתפת בו אין שום סיכוי שהוא היה מוקרן בארץ. התחושה הנוצרת היא שלראות את הסרט הזה, זה כמו לראות סרט סטודנטים משעמם ומפדח שקרובת משפחה רחוקה מכריחה אותך לראות כי היא משתתפת בו, תוך נסיון להיות סלחן כלפיו כדי לא להעליב אותה
הסרט עוקב אחר הקיום הדקדנטי והזוהר של בני נוער באפר איסט סייד בניו יורק, שחוזרים לעיר בקיץ מהפנימיות היוקרתיות. הגיבור, ווייט מייק, סוחר סמים מהורהר שגלש למקצועו הלא מוסרי לאחר שמות אמו ערער את תפיסת עולמו, מסתובב בין מסיבות יוקרתיות ומוכר גראס לתיכוניסטים המשועממים. מייק מסרב במוצהר לסחור בסמים קשים יותר, במיוחד ב-12, הסם החדש, הממכר והאופנתי. אבל מייק לא מצליח למנוע מאחיינו להתמכר (ובסופו של דבר להירצח) בנסיון נואש להשיג את המנה. מבלי שיהיה מודע לרצח הוא מקשר בין סוחר הסמים שלו לנערה נוספת שמתמכרת בהדרגה לסם, בזמן ששרה לאדלו (אסתי), הכוסית של השכבה, מארגנת את מסיבת הקיץ האולטימטיבית. שתוצאותיה הרסניות, אלא מה.
נערות רעות
קשה להאשים את אסתי. על פניה נראית ההפקה הזו איכותית למדי. מלבד הבמאי ידוע השם, משתתף בסרט הזה גם צ'ייס קרופורד החתיך מהסדרה "אחת שיודעת" (בכלל, הסרט נראה כמו פרק ארוך וגרוע יחסית של הסדרה הזו) וכן הראפר פיפטי סנט. קולגות מכובדים ביותר. מה גם שאסתי עצמה היא אחת מנקודות האור בסרט. היא סקסית, זה ברור (בשלב מסויים בסרט שני חנונים משתחווים לה), אבל למעשה היא משחקת די טוב. השטחיות של דמות הביץ' אותה היא משחקת מודגשת בסרט על ידי העובדה שהיא חוזרת על אותם משפטים שוב ושוב, ולא מהססת להודות בעובדה שהיא משתמשת במין כדי להשיג את מה שהיא רוצה. מצחיק במיוחד שהיא חוזרת שוב ושוב על המשפט "I am not a slut!", כל פעם בפני גבר אחר.
הצרה היא שבשום שלב הסרט לא מצליח להתרוממם מעל השגרתיות הבנאלית, ולרגעים הוא אווילי בצורה מעיקה ממש. הווייס אובר של קיפר סאת'רלנד, שמשמח בתחילת הסרט ויוצר ציפיה שבני הנוער בסרט יהיו דומים לערפדים האופנוענים מ"נשיכות קטנות", מתגלה כקודר ואפלולי מדי בשביל הסרט, שלמעשה מתנהג כמו סוג של "קלולס" לא מצחיק ומדכא עם עודף חשיבות עצמית. הדמויות סטריאוטיפיות בצורה פוגענית כמעט, הסלנג שלהם נשמע ארכאי, והם לא מצליחים לעשות שום דבר באמת מגניב כל הסרט. המעט שהצופה מצפה לו בסרט על בני נוער ניו יורקיים עשירים והוללים זה להרגיש קצת קנאה פה ושם, לפחות על מנת לתת ערך מוסף לצרות שהם מסתבכים בהן בסופו של דבר, אבל הפעם ברור מהרגע הראשון שמדובר בחבורה משעממת מדי, או לא משעממת מספיק, כדי שזה באמת יקרה. ואגב, מדוע יש צורך בסם חדש בשם "12" אם אין לסם הזה כל ייחוד? מה, הרואין וקוק כבר לא ממכרים והרסניים? אפילו חגיגת נשמע כמו אופציה יותר מלהיבה
יצאה מלכה
אז להנות מהסרט כסרט זה די קשה, מה שמשאיר את ההנאה הרכילותית והמציצנית של לראות את אסתי בתפקיד ראשון. וכן, יש כאן סוג של משפחתיות, גאוות יחידה, קנאה, וכל הרגשות המעורבים הללו לגבי אנשים שמצליחים בחו"ל, שהופכים את הסרט הזה למעניין יותר עבורנו מאשר עבור שאר העולם, ולכן זו גם החלטה הגיונית להפיץ אותו פה למרות הכישלון שלו. האם יש סיכוי שהסרט יהפוך לכרטיס הכניסה של אסתי להפקות איכותיות יותר? לגמרי. אם יש משהו בסרט הזה שעובד זו היא. וכאן אין כל צורך אפילו להיות נחמדים ולהמציא מחמאות. היא באמת טובה, והיא עושה חשק לראות אותה שוב בתפקיד גדול יותר
קרטיד לNANA10
ציטוט ההודעה
,סתם בדוגרי אני רואה סרט כי הוא מעניין,אם אני ירצה סתם להנות יש כאן קטגוריה שלמה.
