ילד הקראטה הפך לילדת קונג-פו
העיבוד המחודש לסרט הפולחן מציג פרשנות חלשה ולא אמינה לדמויות המקוריות. אורון שמיר מסביר למה ג'יידן סמית' הוא הליהוק הגרוע ביותר לתפקיד ילד הקראטה
יש הורים שקונים לילדיהם צעצועים, יש שמפנקים בימי כיף בלונה-פארק על בסיס קבוע, יש שמטיסים את הצאצא לאיזו חופשת סקי בחו"ל, ויש הורים שרוכשים לצאצא האהוב זכויות לאחד הסרטים שהוא מחבב. יותר מזה, הם מפיקים גרסה מחודשת לסרט, עם הינוקא בתפקיד הראשי. להורים האחרונים קוראים וויל וג'יידה פינקט סמית', והם האחראים לגרסת 2010 של קלאסיקת האייטיז "קראטה קיד".
מי לא זוכר את הדמות האיקונית של מיסטר מיאגי בגילומו של פט מוריטה ז”ל? עם ערכים כמו התמדה וכבוד ומשפטים כמו " ”? או את ראלף מאקיו שגילם בחן וצניעות את ילד הקראטה המקורי, ואשר סחב על כתפיו הצנומות את הפן הרגשי של הסרט? ההצלחה של הסרט ההוא בשנת1984, והפיכתו לסרט פולחן, הולידה שלושה סרטי המשך, סדרת טלוויזיה ושאר סרטים נלווים המבוססים על הפורמט. הגרסה הנוכחית, יחד עם שאר הסרטים שנראו הקיץ על המסכים, משלימה תמונה מקיפה למדי על ההיצע ההוליוודי המגוון של שנות השמונים, והעצלות הרעיונית של שנות האלפיים-עשרה.
ג'יידן סמית' מגלם את דריי פארקר, יתום מאב שעובר עם אימו (טאראג'י פי. הנסון) מארה"ב לסין. הנחיתה שלו באסיה מתבררת כקשה למדי – הוא אינו מדבר את שפת המקומיים כיוון שלא התאמץ לשנן אותה מבעוד מועד, הכל נדמה לו עתיק ומנותק מתרבותו. הזמנה למשחק כדורסל משמחת אותו מאוד, ובאותו מגרש הוא רואה לראשונה את מיי יינג (וון-וון האן), נגנית כינור בת גילו המחליפה עימו מבטים. עד מהרה לומד דריי שבסין, כמו בדטרויט, על כל מבט שתתקע בבחורה יהיה בחור שמוכן לפרק לך את הפרצוף. הילדון הזה הוא צ'אנג (ז'נוויי וונג), שמבהיר לו להתרחק מהילדה, ואז מנגב איתו את מגרש המשחקים בתנועות קונג פו מרשימות. לאחר כמה וכמה הצקות מצידם של צ'אנג וחבריו, מחליט גיבורנו הצעיר להתנגד לבריונות. שרשרת אירועים מובילה אותו אל איש התחזוקה של דירתם, מיסטר האן (ג'קי צ'אן), אשר מתגלה כמאסטר קונג פו. האן מציע לעשות שלום עם הילדים, אך המאסטר שלהם מכריז בתורו מלחמה. על דריי להילחם באויביו ופחדיו בטורניר הקונג פו הגדול ועל מיסטר האן לאמן אותו במהירות וביסודיות לקראת המאורע.
צפו בטריילר של קראטה קיד 2010 :
שתי טעויות מסתתרות בכותרת החדשה של הסרט. האחת, אין קראטה כלל ב"קראטה קיד". יש קונג פו ודי הרבה ממנו. השניה, נוגעת למין הגיבור. אם ב"מרדף לאושר" ג'יידן סמית' היה הילד החמוד של אבא ותו לא, הפעם הוא נדרש לשחק ומופיע כמעט בכל סצינה. מראהו הנשי במקצת, הצמות והקול הצפצפני, מנוגדים לתכונות אופי אחרות שהוא מפגין, כגון ביטחון עצמי מופרז ותכונה שמעולם לא לא נתקלתי בה אצל ילד – חשיבות עצמית שגובלת במגניבות עצמית. הכל כבר בגיל 12, חצי ממה שהיה השחקן שגילם את קרטה קיד ב-84. יחד עם מבנה גוף אתלטי, גינונים של ראפר קשוח ואיזה צורך להתבלט כמו כלבלב קטן שנובח חזק, נדמה שהילד מחפה על משהו הפוך בתכלית. הדיסוננס שנוצר הוא בלתי ניתן לצפייה. סמית' ג'וניור הוא הליהוק הגרוע ביותר שניתן להעלות על הדעת לתפקיד הקראטה קיד. במיוחד אם משווים אותו למאקיו, שיצר דמות פגיעה, ענווה ורכרוכית בדיוק במידה הנכונה. מדוייק יותר יהיה לקרוא לסרט החדש "קונג פו גירל".
סרטו של הראלד זווארט לפי תסריט של כריסטופר מרפי, מכיל כמות נכבדת של אזכורים ומחוות למקורותיו. כולל פראפרזה על סצינות הזבוב והצ'ופסטיקס, או סצינת האימונים בה מצולמים הצללים של הנער והמאסטר שלו. יחד עם זאת, הוא שונה למדי מן הסרט המקורי, ולא רק בגלל ההתאמה שלו לרוח התקופה. מלבד גיבור שסוחט מהקהל תרועות בכל פעם שמכים אותו ולא להיפך, גם דמות המאסטר היא אחרת לגמרי. זה דבר אחד לקחת את ג'קי צ'אן לסרט קונג פו ולתת לו רק סצינת לחימה אחת, אבל זה דבר אחר לגמרי לבקש ממנו לשחק ברצינות בכל השאר ולגלם דמות טרגית ומזדקנת. מי שיבוא ל"קונג פו גירל" בראש נקי, עשוי ליהנות מסרט התבגרות סטנדרטי ומהוקצע אך ארוך מדי (140 דק'), בשילוב עם המודל המוכר של סרט ספורט הוליוודי. מי שגדל על "קראטה קיד" האוריגינל, מוזמן לכתוב מכתב תלונה רשמי לוויל סמית'.
קרדיט ל"עכבר העיר"
ציטוט ההודעה
נכתב במקור על ידי crazy z
