"גנב עירוני": משהו מרוחו של סרט פשע צרפתי
"גנב עירוני", סרטו השני כבמאי של השחקן בן אפלק, אמנם מתרחש בסביבה אמריקאית מסוימת מאוד והוא מבוים בסגנון אמריקאי מאוד (זה בולט בעיקר בשימוש שאפלק עושה במוסיקה, שהיא המרכיב הבוטה ביותר של הסרט), אבל שורה עליו דווקא משהו מרוחו של סרט הפשע הצרפתי; לא רק בגרסתו הקלאסית, אלא גם זו של סרטי הפשע הצרפתיים שהופקו בעת האחרונה, כגון "אויב הציבור" ו"22 קליעים".
בן אפלק (משמאל) וג'רמי רנר ב"גנב עירוני"
כמו רבים מהסרטים האלה, גם הקלאסיים וגם החדשים יותר, מציג אפלק את סיפורו של גיבור הלכוד במקום שבו נולד וגדל ובמורשת של מוצאו, ומחפש גאולה. כמו אותם סרטים, מתייחס הסרט לגיבור במידה של אהדה רומנטית. הצרה היא שלדאג מקריי, גיבור סרטו החדש של אפלק, אין נפח שיש לרבים מגיבורי סרטי הפשע הצרפתיים. הדמות אינה מעוצבת באופן עשיר ולאפלק, שלראשונה מככב בסרט בבימויו, אין נוכחות מספקת כדי שלדמות תהיה מהות מופשטת כמו שהיתה לדמויות שגילמו שחקנים כגון ז'אן גאבן, אלן דלון, ז'אן פול בלמונדו או אפילו ז'אן רנו.
בסרט חוזר אפלק לבוסטון, שם התרחשה גם עלילת הסרט הראשון בבימויו, "נראתה לאחרונה", שהיה מבחינות מסוימות טוב יותר מסרטו החדש. אלא שגם הסרט ההוא סבל מבעיות דומות, שהן בראש וראשונה בעיות של מבנה התסריט, ומחדלים של סבירות ואמינות. אפלק איננו במאי חסר כישרון, וגם סרטו החדש מעורר את התקווה שהוא יהיה לאחד מאותם שחקנים נדירים שמתגלים גם כבמאים מוכשרים.
ב"גנב עירוני" (ששמו המקורי, הפשוט והישיר הרבה יותר, הוא "The Town") מנסה אפלק לעשות כמה וכמה דברים יפים ומעניינים; כוונותיו טובות ורציניות. אבל הסרט קורס תחת גודש רב מאוד, רב אפילו מזה של סרטו הקודם. זהו לא רק גודש עלילתי, אלא גם גודש של כוונות טובות, והסרט אינו מצטבר ליצירה שהוא יכול היה להיות.
עלילת הסרט מתרחשת בצ'ארלסטון, אזור בבוסטון שמאוכלס ברובו בבני מעמד הפועלים ממוצא אירי. כתובת בתחילת הסרט מבשרת כי צ'ארלסטון הוא האזור שהניב יותר שודדי בנקים מכל מקום אחר באמריקה וכי שוד הבנקים הוא מסורת שעוברת באזור מאב לבן. זהו בעצם סרטו השלישי של אפלק שמתרחש בשכונת פועלים בבוסטון; משכונה שכזאת צמח גם גיבור הסרט "סיפורו של ויל האנטינג" מ-1997, שאת תסריטו כתב אפלק, שנולד בקליפורניה, יחד עם מאט דיימון, שנולד בבוסטון. דאג מקריי, גיבור "גנב עירוני", הוא דוגמה קלאסית למי שגדל בצ'ארלסטון.
אביו (כריס קופר, שמופיע בסרט בסצינה אחת) הוא שודד בנקים שנשלח לכלא, ודאג עצמו מנהיג כנופיה של שודדי בנקים, שכוללת את ג'יימס (ג'רמי רנר), חברו הטוב ביותר. בעוד שדאג, המוח של הכנופיה, שקול ויציב, ג'יימס, כדרכם של חברים של גיבורים בסרטי פשע רבים, הוא אימפולסיבי, נוירוטי ומסוכן (רנר, שמיטיב לשחק, מגלם דמות דומה לזו שב"מטען הכאב", הסרט שעליו היה מועמד לאוסקר).
הסרט מתחיל בשוד בנק, שבסופו הכנופיה לוקחת את קלייר (רבקה הול), מנהלת הסניף, כבת ערובה (ומשחררת אותה זמן קצר לאחר מכן). ג'יימס שחושש כי קלייר עלולה לזהות את אחד השודדים (אף שהם חבשו מסכות בעת השוד), רוצה לחסל אותה, אבל דאג מתנגד. הוא יוזם פגישה עם האשה הצעירה שמתברר שגם היא מתגוררת בצ'ארלסטון (היא מייצגת דור חדש של תושבים, מהמעמד הבינוני, שעוברים לגור באזור). היא אינה יודעת שהגבר שמתחיל אתה במכבסה ציבורית הוא אחד השודדים שגרם לה לטראומה שהיא מתקשה להתאושש ממנה ובין השניים מתפתח רומן שאינו תופס תאוצה של ממש. שני השחקנים סימפטיים, אבל הקשר ביניהם - והוא כה חשוב להתפתחותו של המסד הרעיוני והרגשי של סרטו של אפלק - אינו עמוק מספיק כדי לספק ל"גנב עירוני" את הנפח הרומנטי, המלנכולי והפטאליסטי שסרטי פשע טובים מתעטפים בו.
במקביל לרומן, מנסה האף-בי-איי ללכוד את הכנופייה, שמתכננת כבר את השוד הבא שלה. מפקד המשימה (ג'ון האם) אינו מבצע את עבודתו ביעילות רבה מדי. זהו הרובד העלילתי שבו סרטו של אפלק מתחיל להסתבך, לוקה בסרבול רב מדי, ניכרות בו חריקות תסריטאיות והוא סובל מחוסר סבירות ואמינות.
כמו גיבורי סרטי פשע רבים לפניו - ולא רק סרטי פשע, אלא גם סרטים שעוסקים במקצוענים מסוגים שונים - מבקש דאג לפרוש מהעסק. הוא עומד על כך שהשוד הבא, שיהיה היומרני ביותר שהכנופיה ביצעה, יהיה גם האחרון בהנהגתו. הצופים אמורים להסיק מכל זה שדאג רוצה לגאול את עצמו, אולי בעזרת קלייר, אבל דמותו אינה מעוררת אהדה.
הסרט מעניין, אבל הצופים נותרים מרוחקים מהמתרחש בו, הן מהדמויות והן מפעילותן המקצועית שכוללת סצינות פעולה ראוותניות. הן אמנם מבוצעות במיומנות, אבל לטעמי היו מהקטעים המייגעים ביותר בסרט, אולי מאחר שנראו יותר מדי פעמים בסרטים אחרים.
הסצינות הטובות ביותר בסרט הן אלה האינטימיות - בין דאג לג'יימס, בין דאג לאביו, בין דאג לקריסטה (בלייק לייבלי), אחותו של ג'יימס, שעמה דאג ניהל פעם רומן, ובין דאג לפרגוס (פיט פוסטלוויט), מי שמנהל את עולם הפשע המאורגן בצ'ארלסטון תחת הכיסוי של ניהול חנות פרחים דווקא.
לאורך הצפייה בסרט רציתי שאפלק ישתחרר מהכבלים ההוליוודיים שבהם הוא נתון ויצליח לעשות קולנוע אישי וייחודי יותר. יש לו פוטנציאל לכך ובמידה מסוימת הוא עשה זאת, בתעוזה רבה יותר, בסרטו הראשון. למרות מגבלותיו, "גנב עירוני" הוא סרט שראוי לצפות בו, אולי יותר מכל כשלב בהתפתחותו של שחקן שנהפך לבמאי.
"עכבר העיר"
ציטוט ההודעה
נכתב במקור על ידי GanGsTer from mafia
