וואלה לא הייתי פה מיליון שנה ואני גם רואה שאורי נעלם, אז אני מניח שרוב האנשים צריכים להיות כבר בני... ארבע עשרה לערך
באמת שאני לא יודע כמה חיילים ממשיים יש כאן בפורום ולא רק כאלה בקאונטר-סטרייק אבל נריץ ת' דיון ונראה כמה עונים לי ומחזיקים חוגר בכיס תוך כדי.
תשמעו זה מתחיל בזה שאני יושב פה עם לפטופ בצבא, אבל נלך קצת אחורה, למה יש לי לפטופ בצבא? לפני ארבע חודש אחרי שסיימתי קורס חובשים קרביים והייתי אמור להמשיך בנח"ל עם החברים שלי למחלקה ולהיות חירנ"יק גאה עם כומתה ירוקה סטיקלייט ומורשת-קרב מצ'וקמקת, שלחו אותי למז"י.
מז"א מז"י? מז"ו!(זה סתם ראשי תיבות שנראו מתאימות). מז"י זה המפקדת זרוע יבשה שמשלמת לנח"ל על הקורס חובשים. אתם מבינים? ואז הם אומרים להם, כמו איזה שודד דרכים, שהם צריכים לשלם מס כדי לראות את החובשים שלהם אי פעם בחזרה בבסיס, ואני הייתי חלק מהמס הזה.
אבל למה? יש לי ימבה מוטיבציה! אני רוצה לצאת למכ"ים, להיות קצין, לעצב את האופי של הדור הבא או לפחות לגרום לו לרדת ליבשים בדיונות בארבע בבוקר.
אבל את מז"י זה לא מעניין, כי מז"י הם חבורה של ג'ובניקים שיושבים כל היום ומשחקים סוליטר-עכביש במשרד ושולחים לבה"ד 10 טפסי דרישה של חובשים כמוני.
אז נלחמתי, וואלה כמו נמר בכלוב נלחמתי - עד שהבנתי שציפורניים ושאגות לא עושות הרבה לסורגים מפלדה.
בסופו של דבר הגעתי למז"י, ואמרו לי תכיר - הבסיס החדש שלך, לימן.
לימן, אנשיי הטובים, זה חור שנמצא ליד ראש הנקרה ומאכלס פחות אנשים מהופעת קאמבק של הבחור ששר את צ'קרון מקרון. ההתמחות של הבסיס זה למשוך אנשים שלא רוצים להיות בלימן, אל - לימן. מה שהופך אותו לבסיס הכי משביז בארץ. נשבע לכם, התג יחידה שלנו זה תמונה של צו שחרור עם הכתובת 'כמה עוד?' באדום.
אז המשכתי להילחם, אחרי שהגעתי וראיתי שזהו, נתקעתי.
הגשתי טפסי 55, ראיונות מג"ד, מח"ט, סמח"ט, ע.קרפ"א, קרפ"ח, ע.קשל"א., והרבה ראשי תיבות מיותרים.
עכשיו מה התירוץ. שלהם לא לשחרר אותי? אין סד"כ בתאג"ד בלעדיי. וואלה! אז בסופו של דבר אחרי חודשיים קשים במקום, הצלחתי לגרום לנח"ל לשלוח חובש שיחליף אותי, ואני אחזור לקרבי כמו שרציתי. לא רוצה להרחיב, אבל הם שלחו חובש עם יד שבורה וחודשיים גימלים שהמג"ד שלי העיף בבעיטה מהש.ג.
אז אחרי ארבע חודש, שתי טפסי חמישים וחמש, שש ראיונות מג"ד, שתי ראיונות מח"ט, וחובש נח"לוואי אחד עם תחת כואב, אני עדיין כאן, בלימן.
המוטיבציה שלי לתת עוד שנה וארבע לגוף שזורק עליי אלף זין נעלמה, והתחלתי להרגיש בנוח. הבאתי אפילו, את ה- לפטופ. התג'בנקתי.
ואתם יודעים מה מצחיק? שאיפה שאני נמצא, אני נחשב לקרבי לגמרי. אותן הטבות שאני אקבל בנח"ל. אז מה כבר המניע שלי?
ולא, לא גילו לי עכשיו שאנשים בצבא אוכלים זין וטובעים כשהוא משתין עליהם ונמסים כשהוא מפליץ עליהם. וואלה פשוט רציתי להראות לכל החבר'ה שממהרים להתגייס לקרבי, שהצבא יכול להוריד לכם את המוטיבציה לאפס. תתחילו בשייטת ותסיימו כשאתם מוזגים קפה למאו"ג 91.
ולחשוב שויתרתי על עתודה בשביל החרא הזה.
אללה פיס![]()




ציטוט ההודעה

