משחקי השנה 2010
חברי צוות גיימר בוחרים את עשרים המשחקים הטובים ביותר של השנה, מכל הז'אנרים ולכל הפלטפורמות. פרויקט סיכום 2010 - החלק הראשון
20. Kinect Adventures
אילן גלר: אני יכול להבין את חוסר העניין, אפילו הזלזול, שאותו הביעו גיימרים רבים בהשקת הקינקט. מיקרוסופט ממש התאמצה לעמוד בציפיות הנמוכות של מעריציה הוותיקים, והכינה קו משחקי השקה שרובו ככולו מורכב מכותרי ריקוד, ספורט והפעלה לילדים. זה נראה רע. אלא שמניסיוני, חמש דקות מול המצלמה מספיקות כדי להבין שגם אם עדיין אין כאן איזה להיט אחד שאי אפשר לפספס, הקינקט היא בהחלט "קטע" מעניין, ו-Kinect Adventures, המצורף לכל מצלמה שנמכרת, הוא הדגמה מצוינת לכך.
אף משחק תנועה ל-Wii או ל-Move לא גרם לי לעבוד ולהזיע. Adventures הרים אותי מהספה, הקפיץ והריץ אותי ברחבי הסלון - ובסופו של דבר יצאתי מהחוויה עם חיוך גדול על הפנים. נכון, אנחנו עדיין עמוק בשלב הגימיק ולא תמצאו בין המשחקונים הללו אתגר מעמיק ומתוחכם במיוחד. אך אפילו ברמה הזו התחושה היא של חוויה חדשה ושונה, והמכירות המדהימות של הקינקט עד כה - מוצדקות.
אלעד קפלן: הקינקט עדיין לא שווה את המחיר, אבל אני מוכן לשלם לא מעט כדי לצפות בסרטון שלך מקפץ ורץ ברחבי הסלון עם חיוך גדול על הפנים!
נועה דוד: אני מסכימה שהגימיק, בינתיים, די מגניב, אבל בטווח הארוך מיקרוסופט תהיה חייבת להוכיח שיש בקינקט גם יותר מזה. אני מחכה להכרזות על Gears of War, על Alan Wake, על משחקי פעולה והרפתקאות "רציניים" שעושים משהו עם המצלמה הזו. מגיע להם כבוד על ההעזה והחדשנות, אבל בשנה הבאה זה כבר לא יספיק כדי להיכנס לרשימה.
19. Enslaved: Oddyssey to the West
אילן: האם עלילה טובה ודמויות מסקרנות יכולים להציל מכשלון משחק פעולה בינוני? התשובה, אם לשפוט לפי Enslaved, חיובית, ומלמדת אותנו לא מעט על אופיים האמיתי של משחקי הוידאו.
אין שום ספק שברשימה הזו תמצאו הרבה משחקים המתהדרים באקשן זורם ומאתגר שמותיר את Enslaved הרחק מאחור. אך בזכות החיבור בין הדמויות, הסיפור והעולם העשיר, הצליח הכותר הזה להפוך לאחת ההרפתקאות הגדולות של השנה.
אלעד: זה מה שקורה כשנותנים לחברת פיתוח בריטית עם חיבה יתרה לתרבות המזרח חופש פעולה להשתולל. חוץ מזה, מה דעתכם לעשות חרם על משחקים עם יותר מחמש הברות בשם?
18. Vanquish
נועה: תעשיית המשחקים היפנית בצרות. אף אחד לא מכחיש את זה - בטח לא היפנים עצמם, שממש מתחרים ביניהם מי יצליח להספיד את חברות הפיתוח המקומיות באופן המשכנע והדרמטי ביותר. למרבה המזל, רגע לפני סוף השנה הגיע Vanquish והוכיח שוב שבארץ השמש העולה לא חסר כשרון, רק צריך לדעת מה לעשות איתו.
ומה שעשו אנשי Platinum Games הוא גרסה סופר מגניבה, אולטרה מהירה ומאתגרת בטירוף למשחק הפעולה המערבי הטיפוסי. תחשבו Gears of War על סטרואידים, וצריכה להיות לכם תמונה די שלמה של Vanquish וסצנות הקרב המטורפות שהוא יפיל עליכם בזו אחר זו.
כנראה שזו הדרך להציל את התעשייה היפנית: ללמוד מה שאפשר מהמערב ומהלהיטים הגדולים, ולהוסיף להם את הטאצ' הייחודי הזה של עולם האנימה והמנגה. התוצאה, אם משקיעים בה די זמן ומחשבה, פשוט לא יכולה לאכזב.
אילן: ואוו, איזה טריפ. מהרגע ש-Vanquish מתחיל ועד כתוביות הסיום כמויות האקשן, היריות והפיצוצים שהמשחק הזה מעיף על המסך פשוט מגוחכות. הוא לא ייתן לכם לנוח לרגע, וייחקק בזיכרונכם כאחת החוויות החזקות והאינטנסיביות של דור הקונסולות הנוכחי. אני מכיר גם כמה אנשים שממש התעצבנו מכל ההיפר-אקטיביות הזו - ההפסד כולו שלהם.
17. Kirby's Epic Yarn
נועה: דווקא בשנה שבה עברה התקשורת להצליף בנינטנדו (וקצת בצדק - המומנטום של ה-Wii בהחלט נחלש), בחרה החברה היפנית להשקיע במשחקים שונים ומיוחדים. אני לא חושבת שיהיה קל למכור את הקירבי החדש לאנשים שאינם מעריצי המותג. הוא נראה ילדותי ופשוט הרבה יותר מכפי שהוא באמת, ולכאורה רק מוכיח שנינטנדו שכחה את האוהדים הוותיקים ועברה להתמקד בקהל צעיר ומזדמן.
אבל אם מצליחים להתגבר על הרתיעה הראשונית, מגלים את אחד ממשחקי ההרפתקאות החמודים והמהנים ביותר בהיסטוריה. זה משחק שיכול להתאים גם לצעירים וגם למבוגרים, גם לכאלו שרוצים לסיים אותו הכי מהר והכי קל שאפשר, וגם לכאלו שרוצים להתעמק בו שבועות וחודשים. קירבי הוא תענוג לעיניים ולאצבעות, וחוויה שבאמת לא תמצאו בשום מקום אחר.
אילן: יש כאן הישג גדול גם ברמה הטכנית. אני מאמין בכנות ש-Epic Yarn הוא אחד המשחקים היפים ביותר שראינו השנה, בלי אפקטים מדהימים ובלי גרפיקת תלת-מימד, אלא פשוט בזכות אומנות יצירתית ובלתי מתפשרת. חיבור HD לא היה מזיק לו, דווקא בגרפיקת דו-מימד חדות התמונה חשובה במיוחד, אבל גם כך זו הרפתקה יפיפה וחמודה להפליא.
16. Alan Wake
אילן: לדעתי אנחנו מדברים כאן על המשחק הכי "אנדרייטד" של השנה, כותר פעולה ואימה מהנה ומוצלח שלא זכה להערכה לה היה ראוי. המנגנון הבסיסי ביותר שלו, הקרבות נגד רוחות רפאים מטורפות, עשוי כל כך טוב שלא הייתי מתנגד לעוד הרבה שעות בעולם המסתורי הזה. זה פשוט כל כך כיף!
אני מהמר שהסיפור עם Alan Wake עדיין לא נגמר. הגיימרים עוד יגלו מחדש את המשחק הזה ויבינו כמה פספסו אותו. אולי כשמשחק ההמשך יבוא (עם קצת מזל, לא אחרי כל כך הרבה שנות פיתוח ודחיות) ייהנה אלן מההצלחה והפרסום שמגיעים לו בצדק.
אלעד: אחרי מקס פיין, היו לי ציפיות גבוהות מאוד מ-Remedy ומאלן ווייק. אם המשחק היה יוצא לפני שלוש שנים, לפי התכנית המקורית, הוא יכל להיות משחק השנה. בשנת 2010 מדובר במשחק טוב, לא יותר. הייתי ממליץ ל-Remedy להמשיך עם האווירה והעלילה, אך לעמוד בלוח זמנים מסודר יותר. וגם הגיע הזמן להפסיק להשתמש בגיבורים עם שמות דבילים.
ירון חיימסון: ראיתי אותו אצל חבר, ולמרות הפוטנציאל עצרתי את עצמי והחלטתי לוותר עליו בנחישות. באופן כללי אני מתאמץ להחרים חברות שמבטלות את גרסאות ה-PC של המשחקים שלהן אחרי שאני כבר מחכה להן הרבה זמן (באנג'י - אני מסתכל גם עליכם!), אז הא לכם Remedy. מצד שני יש לציין שאם הביטול חסך לנו איזו המרה בינונית, אני באמת כבר לא יודע מה להעדיף.
15. NBA 2K11
אילן גלר: השנה הגיע לחנויות משחק הכדורסל הטוב ביותר בהיסטוריה. אין לי דרך אחרת לתאר את NBA 2K11, שאולי לא יעניין את כולם, אבל עבור חובבי הספורט הוא פשוט חגיגה. אפילו המתחרים מאלקטרוניק ארטס נבהלו ופשוט ויתרו מראש על התחרות, אולי כי הם ידעו שאין להם שום סיכוי.
גם אם אתם מחפשים סימולטור ראליסטי ומאתגר וגם אם בא לכם משחקון קצר וקליל עם חברים, 2K11 גמיש ועמוק מספיק כדי להתאים לכולם. אל תפספסו את הרגעים הגדולים של מייקל ג'ורדן - זה רק מתאים ששחקן הכדורסל הגדול ביותר בהיסטוריה הוא חלק בלתי נפרד ממשחק הכדורסל המוצלח ביותר שראינו עד כה.
אלעד קפלן: אני יודע שאני נמצא בדעת מיעוט, אבל כדורסל הרבה יותר מתאים להיות משחק וידאו מאשר כדורגל. כדורסל מהיר יותר, אגרסיבי יותר וטקטי יותר - בדיוק כמו שמשחק וידאו טוב צריך להיות. עם קצת עזרה ממייקל ג'ורדן, NBA 2K11 הוא בקלות משחק הספורט הטוב ביותר של השנה. למשחקי הכדורגל לא היה שום סיכוי...
ירון חיימסון: לא שיחקתי כדורסל במחשב או בקונסולות כבר כמה שנים, להערכתי בערך מ-NBA 2K7. כל השינויים שעבר הז'אנר לכיוון להטוטי הסטיק לא ממש נחמדים לי, והופכים את הכדורסל לבלתי שחיק בעליל על המחשב. מה שכן, אחי הצעיר חורש כל שנה את ה-2K על ה-360 ונהנה עד מאוד, אז אולי אכן הגיע הזמן. נשמע לי מגניב לשלב את מייקל ג'ורדן במשחק ולראות איך הוא מסתדר עם ה-NBA של ימינו (למרות שכמו במשחקים, הכדורסל גם הוא כבר לא אותו הדבר בהשוואה לימיו).
14. Limbo
אלעד: נחשו מאיפה לקוח הציטוט הבא: "יצירה ששקעו בה כשרון רב ויש בה כדי ליהנות את הרואה או את השומע ולגרום להם חוויה אסתטית". נכון, זה נשמע כמו ביקורת על לימבו, אבל למעשה מדובר בהגדרה של מילון אבן שושן למילה "אמנות". לימבו הוא יצירה מרשימה והתשובה הטובה ביותר לכל מי שעדיין חושב שמשחקים אינם יכולים להיות אמנות.
אילן: מתחילת ההרפתקה המדהימה הזו ועד סופה, כלל לא תהיו בטוחים שאתם מבינים מי נגד מי, למה ואיך בכלל הגעתם לעולם המאיים והמוזר הזה. אבל זה בדיוק היופי של לימבו: המסתורין, הבלבול, החרדה. את החוויה הזו לא תשכחו לעולם.
13. Angry Birds
נועה דוד: אם משחק וידאו יכול להצדיק מערכון שלם בארץ נהדרת, כנראה שמדובר בהצלחה... אבל הציפורים הזועמות הן לא סתם טרנד. מדובר בתמצית משחקי הפאזלים והארקייד, באריזה מושלמת למכשירי המגע החדישים.
אילן: אהבתי במיוחד את העלילה. בעצם המשחק מעביר אותה תוך שלוש שניות, אבל הן מספיקות כדי להבהיר כמה עמוק ודרמטי המאבק בין הציפורים הנקמניות והחזירים החמדנים. האייפון ודומיו הולכים ומשתלטים על גזרת הקונסולות הניידות, ולא בזכות משחקי תלת-מימד מסובכים אלא עם משחקי ארקייד ממכרים שכל אחד יכול להתחבר אליהם בקלות.
אלעד: אני עדיין לא בטוח אם מדובר בבדיחה או לא, אבל אם Angry Birds מביא למשחקי הסלולר את הכבוד המגיע להם - אפשר רק לברך על כך.
ירון: *מקלל את העבודה שלו שמכריחה אותו להסתובב עם בלאקברי*
12. Super Street Fighter IV
נועה: על פניו, Super Street Fighter IV הוא ממש עבודה בעיניים. זה אותו המשחק שקיבלנו ב-2008, עם שיפורים וחידושים מינוריים שכלל לא בולטים בעין כשמשחקים בו לכמה דקות. אבל עבור המעריצים - והרי סדרת סטריט פייטר תמיד נועדה בעיקר להם - מדובר במהפך מדהים שהפך את אחד ממשחקי המכות הטובים ביותר בהיסטוריה לטוב עוד יותר.
אילן: בז'אנר משחקי המכות הכל הפוך. אם במקומות אחרים מתלהבים מגרפיקה תלת-מימדית ומנועים משוכללים ופורצי דרך, כאן המעריצים מתייחסים בחשדנות לכל חידוש ובכלל לא מתלהבים מטכנולוגיה שאין משחקיות עמוקה ומאתגרת יותר מאחוריה. משחק המכות הגדול של השנה נראה מצוין, אבל גם שומר באדיקות על אופיו הדו-מימדי הקלסי. בהחלט לא הייתי מתלונן אם חלק מהשמרנות הזו הייתה זולגת גם למקומות אחרים, שבהם מעדיפים לעתים את הגימיק על המהות.
אלעד: רגע, רגע, רגע, אנחנו לא מדברים על מוצרט. זה משחק, סליחה, ס-ו-פ-ר משחק, על לוחמי רחוב חסונים שמפוצצים אחד את השני במכות! עם קומבואים! ולוחם שמאמין שלוחמת שמן טורקית זה הדבר הכי מגניב בתבל! Super Street Fighter IV לא הצליח בגלל שמרנות - הוא הצליח כי הוא משלב בין משחק מכות נגיש ומאוזן לבין אפשרות להתקדם ולהשתכלל - והכל בעטיפה צבעונית ומרשימה.
11. Rock Band 3
אלעד: המשחק האחרון בסדרת רוק בנד הוא סיפור שמח-עצוב. מצד אחד מדובר במשחק המוזיקה הטוב ביותר בכל הזמנים, עם כלי נגינה חדש ושלל שיפורים, ומצד שני אף אחד לא קנה אותו. אני מאוד מקווה שזה לא סוף הסיפור של סדרת רוק בנד, כי המפתחים למדו כיצד עושים את העבודה על הצד הטוב ביותר וממשיכים להפתיע כל פעם מחדש. אולי כדאי לקחת הפסקה קצרה עד המשחק הבא על מנת לגרום למעריצים לפתח תאבון...
נועה: השנה הזו בהחלט עשויה להיות האחרונה שבה יצאו לחנויות משחקי מוזיקה "גדולים". אני מהמרת שמ-2011 והלאה נראה אותם בעיקר בצורת חבילות הרחבה לכותרים הקיימים, ומשחקונים קטנים ופשוטים יותר להורדה. יכול להיות שזה מקומו הטבעי של הז'אנר הזה, הנישתי מטבעו, שכבר מזמן חדל להיות הטרנד הגדול והמוביל של תעשיית הגיימינג וכעת יתמקד בחובבי המוזיקה והנגינה.
רגע לפני הסוף, משחקי הפעולה הגדולים של השנה זוכים לכבוד המגיע להם. החלק השלישי בפרויקט סיכום השנה
10. Starcraft II
נועה דוד: אף אחד לא ציפה מ-Starcraft II להיות משחק האסטרטגיה החדשני או המקורי של השנה. בליזארד הם לא ממציאים גדולים, אבל כשזה נוגע לליטוש וגימור מקפיד לא תצליחו למצוא להם מקבילה בתעשייה. אלו הדרישות שהוצבו בפני ההמשך לאחד המשחקים הפופולריים בהיסטוריה, והוא עמד בהן בגבורה.
אז המנוע הגרפי אולי לא הכי מדהים, אבל רץ גם על מחשבים חלשים וישנים. מבחר הדמויות נותר מצומצם, אך מאוזן והוגן. גם במצב העלילה המושקע וגם בקרבות המולטיפלייר מציע Starcraft חבילה מלאה ומרשימה. לא סתם בחו מאות ואלפי ישראלים לעמוד בתור ההשקה בחצות ולעשות היסטוריה.
אלעד קפלן: בליזארד הצליחה לשבור השנה את כל השיאים. Starcraft II מכר 1.5 מיליון עותקים ביומיים הראשונים והפך למשחק האסטרטגיה הנמכר הכי מהר בהיסטוריה, בעוד Cataclysm הגיע ל-3.3 מיליון עותקים תוך יממה אחת בלבד והפך למשחק הנמכר במהירות הגבוהה ביותר בתולדות המחשב האישי (ובכך שבר את השיא של קודמו).
בשביל בליזארד מדובר בסיבה למסיבה, אבל לחובבי המחשב האישי יש דווקא סיבה לדאגה. שני המשחקים טובים, מלוטשים וראויים להצלחה - אך אלה לא צריכים להיות משחקי הדגל של המחשב האישי. האם יש סיכוי שחברות אחרות יצליחו לתת לבליזארד מאבק ולהחיות את משחקי המקלדת והעכבר?
ירון חיימסון: יש לי בעיה עם המשחק הזה או ליתר דיוק עם בליזארד. ליטוש מדהים ומשחק מדהים, גם אם הוא לא לוקח מהמוטיבים החדשים ובעצם מרגיש כמו המשך סופר מלוטש של קודמו. יש בזה לא מעט מן היהירות - להגיש לנו משחק מלוטש כדבעי ב-2010 עם טכנולוגיה שהייתה כבר ב-2005. למרות זאת - כולנו אומרים אמן!
מאידך ההחלטה שלהם לפצל את המשחק לשלושה חלקים חלקים ובסה"כ לגבות רק קצת פחות מ-200 דולרים (!) על כולם, זו עוד יהירות ואפילו יותר מרגיזה. ואף על פי כן כולנו נקנה, כולנו נשחק וכולנו נהנה, כי זה מדהים וזה בליזארד.
9. Split/Second
אילן גלר: Split/Seond הוא תמצית הכיף וההנאה של מירוצי הארקייד, אחד המשחקים הטובים ביותר של השנה שלא זכה לצערי להצלחה לה היה ראוי. מה כבר יכול להיות פחות ממושלם במשחק מירוצים שבו המסלול כולו מתפוצץ ונהרס סביבכם, בעוד אתם מתמרנים בין פניות מטורפות במהירויות שבכלל לא מופיעות על מד התאוצה במכונית של אמא?
הסטודיו שמאחורי הגאונות הזו, Black Rock Studio, פשוט הולך ומשתפר ממשחק למשחק. נקווה שהצוות המוכשר הזה ימצא את מקומו גם אחרי שדיסני, בעלת הבית, הודיעה על כוונתה לצמצם את כמות משחקי ה"גיימרים" שתפתח בכל שנה.
אלעד: יש משחקים שפשוט גורמים לך לצרוח משמחה כל פעם שמשהו מגניב קורה על המסך. בום! נפל עליך תחנת חשמל! בום! נסעת במהירות 200 קמ"ש לתוך חבית ממולכדת! בום! התרסק עליך מטוס! בום!!! השכנה דופקת בדלת ורוצה לדעת למה אנשים צורחים ב-2 בלילה. ועכשיו בשקט. בום... החליקה עליך ספינה... בום... התרסקת לתוך תהום... בום... הבקר של החבר מימין פגע לך בראש לאחר שהפלת עליו פצצה ממסוק רגע לפני קו הסיום...
יש משחקי מירוצים טובים, שכיף לנצח בהם. יש משחקי מירוצים מעולים, שכיף גם סתם לשחק בהם. Split/Second הוא דוגמת מופת לשני הסוגים.
8. Halo: Reach
נועה: סדרת Halo חקוקה ב-DNA של קונסולת האקס-בוקס ממש כפי שסופר-מריו הוא פטרונה של נינטנדו בשנותיה הראשונות בתעשיית המשחקים. זה היה המשחק הבלעדי הראשון של מיקרוסופט שגרר אחריו גלים של התלהבות והפך את האקס-בוקס המקורית, מחשב כבד ומגודל ביחס לממשיכת דרכה, ללהיט בין-לאומי. האחראית להצלחה, Bungie, תפחה כמעט בין-לילה מצוות קטן ומוכשר שהתמחה בפיתוח משחקי פעולה חביבים למקינטוש שאף אחד כמעט לא מכיר, לאחת מחברות הפיתוח הגדולות בעולם.
עם ההצלחה בא התיאבון, ואנשי Bungie - כנראה בצדק - הבינו שפוטנציאל החברה גדול הרבה יותר ממה שיתאפשר להם לעשות תחת כנפיה של מיקרוסופט. Halo: Reach הוא מתנת הפרידה שלהם למעריצים, ובמקום שבו יכלו אולי לעגל פינות ולסיים בזריזות עם מחויבותם למותג (ככלות הכל, Bungie לא תהיה זו שתהנה מהמשך הצלחתו של Halo), בחרו אנשי הצוות להגיש לנו את המשחק המוצלח ביותר בסדרה עד כה.
הגרפיקה מגיעה לשיאים חדשים, הקמפיין לשחקן יחיד מורכב מקרבות הירי המרשימים ביותר שראינו בז'אנר, ומצב המולטיפלייר האגדי מגיע לרמות תחכום ועומק בלתי סבירות ממש. ומאחר והעלילה היא למעשה פרק מקדים למשחקי הסדרה הראשונים, Reach הוא משחק שאליו יכולים לשקוע בקלות גם שחקנים שטרם התמכרו לאקשן של Halo.
אילן: דרכה העצמאית של Bungie בהחלט תהיה מקרה מבחן מסקרן לתעשייה. לא זכורים לי מקרים רבים שבהם צוות מצליח ו"מסודר" כל-כך בחר לצאת להרפתקה חדשה ומסוכנת, עם כל כך הרבה ציפיות וסיכויים רבים שלא לעמוד בהן. ל-Bizarre Creations, שיצרו עבור מיקרוסופט את סדרת Project Gotham Racing, זה ממש לא הצליח. נקווה שגורלה של Bungie יהיה מעודד הרבה יותר.
ירון: רוצה Halo: Reach ל-PC! מה הכתובת של באנג'י?
7. Call of Duty: Black Ops
אלעד: אתם חושבים שביום מן הימים ימאס לנו מהסדרה הזאת? מאז ראשית דרכה היא נטשה את מלחמת העולם השנייה, החליפה בין חברות פיתוח, שדרגה שוב ושוב את הפיצוצים והפכה את קברניטי אקטיוויז'ן לאנשים מאוד עשירים. בינתיים אני עדיין נהנה, אבל לאן עוד יש לה להתקדם?
נועה: בטח שיש לאן להתקדם, אבל נדמה שבינתיים כל מי שקשור במותג מעדיף שלא לקחת סיכונים ולעשות את מה שבוודאות עובד. Black Ops אמנם נצמד לתסריטים קבועים מראש ולא מניח לשחקן לסטות מהדרך אפילו לרגע אחד, אבל הכל נעשה באופן כל-כך מהודק ומרשים שזה כמעט ולא מפריע. בעוד כמה שנים בטח נסתכל לאחור ונצחק כמה זה היה פרימיטיבי, אבל נכון לעכשיו זה פשוט כיף.
אילן: מישהו בכלל זוכר שלפני כמה חודשים רוב הגיימרים היו משוכנעים שסדרת Call of Duty עומדת למות ולהיעלם בעקבות קריסתה של Infinity Ward? כל הפרשיה הזו צריכה ללמד אותנו כמה דברים: שגיימרים יכולים להיות לפעמים מלכות דרמה נוראיות, שאקטיוויז'ן היא אומנם חברה עסקית וממוסחרת לעייפה אך אולי לא גרועה כמו שעושים ממנה, ושיש הרבה אנשים מוכשרים בעולם שמסוגלים ליצור משחקי פעולה מצוינים - ולפעמים זה דווקא לא מזיק לתת צ'אנס למישהו אחר להתבלט.
ירון: משחק מהנה שממשיך את הקו העלילתי המטופש של קודמיו. בינתיים Treyarch שומרים על כבודם וממשיכים להשתפר בהתמדה. אז מה אכפת לי אם זה לא Infinity Ward? דווקא מגניב. שהם יעשו את Call of Duty בזמן שיוצריה המקוריים של הסדרה מתחילים משהו חדש.
6. God of War III
אילן: קרייטוס הוא לא סתם בריון! במשחק השלישי בסדרת הפעולה המצליחה של סוני גילינו שמאחורי החזות המאיימת ניצב לו אדם רגיש שסובל רבות מהחלטותיו השגויות. העלילה המשופרת לא מפריעה, כמובן, למסע הטבח במפלצות מיתולוגיות ענקיות.
ואיזה טבח! קונסולת הפלייסטיישן סוף סוף הצדיקה את מחירה עם גרפיקה שלא תוכלו למצוא בשום מקום אחר, ורגעים סינמטיים מדהימים שאפילו בהוליווד לא חולמים עליהם. זוהי פנטזיית האקשן האולטימטיבית, רגע השיא של הסדרה האלימה והמהפנטת הזו, לפחות עד הפעם הבאה.
אלעד: מעולם לא הייתה לי הזדמנות טובה יותר להרגיז כל כך הרבה אנשים במשפט אחד: God of War III הוא משחק פעולה בינוני, ילדותי וחסר השראה, שנותן תוקף לאמירה "אל תסתכל בקנקן אלא במה שיש בו". יחד עם זאת, לא מדובר במשחק גרוע. קרייטוס הוא אנטי גיבור מרתק, מערכת הקרבות עושה חיל והגרפיקה מנקרת עיניים - אך המכלול נופל מסך חלקיו עקב חוסר רצון לעשות משהו עמוק יותר מסצנות פעולה לינאריות מזוויות צילום מוזרות. לקרייטוס עצמו יש כבוד, אבל אם זה היה תלוי רק בי, כוכב הפעולה היה מככב במיקום נמוך יותר ברשימה.
ירון: אני סומך את ידיו של ידידי מלמעלה, שיחקתי ב-GOW בערך שעה וחצי וחייב להבין שלא הבנתי על מה המהומה הגדולה (למעט הגרפיקה המהממת). מעדיף להכחיד את זמני המועט על הפלייסטיישן ב-Demon's Souls.
משחקי השנה 2010: מקומות 5-1
הגיע הזמן לחשוף את בחירות צוות גיימר למשחקים הטובים ביותר של השנה. חושבים שהצלחתם לנחש? אל תהיו כל-כך בטוחים5. Civilization V
אלעד קפלן: המפתחים הצליחו לעשות את הבלתי יאמן: לקחת את הסדרה הוותיקה ולהפוך אותה בו זמנית לנגישה יותר לשחקנים מתחילים ומורכבת יותר לשחקנים מנוסים. המשחק החדש לוקח עוד צעד קדימה, עם מערכת קרבות טקטית משופרת, ממשק מעולה וחוויה ממכרת עוד יותר. למעשה, סיד מאיר חייב לכולנו מאות שעות מחיינו בחזרה, לאחר שהקדשנו אותם ליצירת אימפריות ווירטואליות בכל הגדלים והצורות במשחקים השונים בסדרה. כאשר נותנים לך כזה ארגז כלים עשיר של אפשרויות, המחוג על השעון פשוט מאבד כל משמעות כאשר מספר דקות משחק הופכות לשעות, שהופכות לימים שלמים של הנאה.
אילן גלר: ב-2011 תזכה הסדרה כנראה גם לגרסת פייסבוק, וזו כנראה תסמל את השתלטותה המלאה והרשמית על כל דקת זמן פנוי. יש לי תחושה שבסופו של דבר כל הגרסאות הקודמות - כולל זו של השנה - עוד תזכרנה כצעד המקדים לדבר האמיתי, הגרסה המקוונת וההמונית של Civilization שתהפוך בפני עצמה לאחת התרבויות הגדולות והחשובות על פני כדור הארץ.
ירון חיימסון: שוב אני כאן בכדי להרטיב במימי את העוגה. נגיש - כן, יפה - כן, מלוטש - גם. אבל הרבה פחות עמוק מ-Civilization 4. מבולבלים ? גם אנחנו. מצד שני, הוא יותר מהיר, וזה כבר יתרון כשאתה יותר עסוק ואין לך את כל הלילות בכדי לכבוש עם הבבלים את העולם.
4. Mass Effect II
אלעד: משחקי התפקידים שלנו גדולים, אמרו מפתחי Bioware. ומה יותר עוד גדול? נכון, החלל. אז מפתחי Bioware יצאו למלא את החלל בהרפתקה הגדולה ביותר שלהם, עם עלילה מצוינת ועשירה בדמויות מעניינות, קרבות עוצרי נשימה ועיצוב משימות משובח. הם אפילו הכניסו סצנת סקס, שגרמה לתקשורת להשתגע ובסוף להבין שגם למשחקי מחשב מותר. חשיפת המשחק השלישי בטרילוגיה משאירה הרבה תאבון להמשך!
אילן: אני אומנם לא מרבה לשחק במשחקי-תפקידים, אך סדרת Mass Effect מעודדת אותי מסיבות אחרות לגמרי - היא מוכיחה שמשחקים איכותיים לשחקן-יחיד עדיין עשויים להפוך ללהיטים מסחריים, גם בז'אנר שבו המולטיפלייר הגיע לרמות קיצוניות ממש. Bioware אומנם תציג במהלך 2011 גרסה משלה למשחק התפקידים ההמוני (בדמות Star Wars: The Old Republic כמובן), אך לא זונחת את הסגנון שהתחיל הכל.
ירון: וואו. איזה משחק! גרפיקה נהדרת ועלילה חכמה הרבה יותר מרוב מהמשחקים שראינו השנה. אם רק הייתה דרך לקצר את נושא חיפוש המשאבים, זה היה כמעט המשחק המושלם (למרות נטיית היתר לאקשן - דווקא אהבתי את זה).
3. Assassin's Creed: Brotherhood
אלעד: אציו אודיטורה דה-פירנצה. איזה איש! הוא מתנקש, הוא לוחם, הוא גנב, הוא סרסור. כל כך הרבה תכונות באיש אחד כמעט מושלם. הסופר-אקסרה-דלוקס הרחבה הזאת כל כך עמוסה בנפלאות, שאפשר לשקוע בטיולים ארוכים ברחובות רומא ולשכוח שבכלל יש עלילה עם איטלקים מרושעים, נשים תככניות וסכינים נשלפות עם משגרי רעל.
בכל משחק בסדרה המפתחים מוסיפים עוד נדבך, או ליתר דיוק, עוד קומה שלמה של הפתעות. גם הפעם הם התעלו על עצמם וסיפקו חוויה נהדרת, שמצליחה להעלות שוב את הרף. הציפיות למשחק הבא בסדרה לא יכלו להיות גבוהות יותר.
נועה דוד: אני עדיין לא מאמינה כמה הספיקה Ubisoft לעשות בשנה האחת שחלפה מאז צאתו של Assassin's Creed 2 ועד שובו של אציו למסך. אם היה איזה מרכיב של לחץ ולוח זמנים צפוף בתהליך הפיתוח של Brotherhood, פשוט לא מרגישים אותו. הייתכן כי אי-שם במשרדי החברה מוסתר לו מכשיר אנימוס אמיתי, בו השתמשו אנשי הצוות בכדי לקצר הליכים ולברוא מתוך זיכרונם הגנטי את רומא של ימי הרנסנס?
אילן: אני לא יכול לחכות להכרזה על ההרפתקה הבאה שאותה יתבקש דזמונד לעבור לטובת האנושות. האם יצא לחקור את קורותיהם של אבותיו הוותיקים יותר? אולי יזכה לביקור בתקופת המהפכה התעשייתית או אחת ממלחמות העולם? ואולי המשחק הבא בסדרה הוא דווקא תורו של דזמונד עצמו להתבלט, ללא עזרת זיכרונותיו? מה שבטוח - יש למה לחכות.
2. Red Dead Redemption
אילן: היוצרים של GTA עשו זאת שוב. על רקע המערב הפרוע, תקופה של עצמאות, הרפתקנות וחופש, הם יצרו את אחד האפוסים המרהיבים שראינו. ג׳ון מרסטון עליו השלום הוא גיבור בלתי נשכח, הפועל בעולם רחב ידיים ודינאמי שבו החוויה המסעירה הבאה ממתינה תמיד מעבר לפינה.
עם עלילה חזקה ומסקרנת (שגם יודעת לא לקחת את עצמה יותר מידי ברצינות כשלא צריך), אקשן מאתגר ומהנה ומאות משימות ממכרות, אני חושש שיהיה קשה כעת לחזור לזירה העירונית המגבילה יחסית אחרי שזכינו לדהור ברחבי אמריקה.
נועה: לחובבי האקשן הגיע מערבון איכותי שכזה אחרי שנים שבהן הז׳אנר הקלסי, אבן דרך בתולדות הקולנוע האמריקני, לא הצליח להתחבר לעולם המשחקים. חבילת ההרחבה שיצאה לכבוד ליל כל הקדושים והציפה את המכרב בזומבים צמאי דם סיפקה לנו סיבה נוספת לחזור לעולם המדהים הזה, משחק הפעולה שעשה לנו את השנה.
אלעד: זו ללא ספק הייתה השנה של העולמות הווירטואליים, כאשר Red Dead Redemption הוא המרשים ביותר מביניהם. אם מסתכלים על חמשת המשחקים המובילים ברשימה, ניתן להכריע כי תם עידן המשחקים הלינאריים, שהסתפקו בעלילה פשוטה המובילה את השחקן באף. היום כדי להתבלט צריך ליצור עולם שלם, ארגז חול בו השחקן עצמו יכול לבוא לידי ביטוי. Red Dead Redemption הצליח ליצור עולם שלם מלא בהרפתקאות ובכך הוא מיצג יותר מכל משחק אחר את תעשיית המשחקים מודל 2010.
ובמקום הראשון!!
1. Heavy Rain
אלעד: האם בידור אינטראקטיבי מצטיין רק באקשן? האם משחקים הם צורת ביטוי? האם הם יכולים לעורר רגשות? השנה קיבלנו תשובה ניצחת לשאלות הללו - Heavy Rain.
לא מדובר במשחק היפה ביותר, המהיר ביותר, החכם ביותר או המתוחכם ביותר - הוא פשוט מאוד המשחק עליו דיברנו הכי הרבה השנה. Heavy Rain הגדיר מחדש את הציפיות שלנו מעתיד התעשייה והוכיח כי ניתן ליצור בידור אינטראקטיבי משמעותי, מעמיק ואיכותי למבוגרים. אנו מאמינים כי גם בשנים הבאות ניזכר ב-Heavy Rain כמשחק שסלל דרך חדשה ומרתקת לשחק - ומשום כך הוא ראוי להיות משחק השנה של 2010.
נועה: סוני אפשרה לצוות המוכשר של Quantic Dream לשאול מחדש את השאלה "כיצד ניתן לספר סיפור דרך משחק אינטראקטיבי?", ולהציע פרשנות שונה לחלוטין מזו המקובלת כיום: הפיכתו של כל נרטיב עלילתי לסדרה של יריות ופיצוצים. התוצאה בוודאי גרמה לאנשים רבים לתהות האם מדובר בכלל במשחק, אך פריצת הגבולות והמוסכמות הזו הייתה בדיוק המטרה. אם שיחקתם ב-Heavy Rain ועדיין לא הבנתם מה בדיוק עשיתם במהלך השעות הללו, זו רק הוכחה נוספת לכך שמדובר במשחק החשוב ביותר של 2010.
בזמן שחלף מאז צאתו הספיק הצוות לשחרר חבילת הרחבה אחת שמעמיקה מעט את הרקע העלילתי, אך תכניות לפיתוח נוסף של הסיפור והדמויות בוטלו לטובת טלאי תמיכה ב-PlayStation Move. מצד שני, אולי גם זה לטובה. Heavy Rain הוא חוויה מיוחדת וחד-פעמית לא בגלל הסיפור לבדו, אלא בזכות הדרך שבה הוא מועבר. כמו כל חידוש אמיתי, גם את זה קשה יהיה לחקות ולשחזר. נקווה שהחבר'ה כבר עובדים על עוד מהפיכה, אולי זו שתתן לנו סיבה לקנות ביום מן הימים את הפלייסטיישן 4.
קרדיט לאתר גיימר.
ציטוט ההודעה
ספוילר: 
