הזכרת פסוקים ושם שמים בהזמנות ומכתבים
שאלה: האם מותר לכתוב ב"ה (ראשי תיבות בעזרת ה') בראש המכתבים ואגרות שלום, וכן האם מותר לכתוב פסוקים על גבי הזמנות לחתונה, או שיש לחוש שמא ישליכום לאשפה ונמצא שם שמים מוטל בבזיון?
תשובה: במסכת ראש השנה (יחאמרו, פעם אחת גזרה מלכות יון הרשעה שלא להזכיר שם שמים על פיהם, וכשגברה עליהם מלכות בית חשמונאי ונצחום, התקינו שיהיו מזכירים שם שמים אפילו בשטרות, וכך היו כותבים: "בשנת כך וכך ליוחנן כהן גדול לאל עליון". וכששמעו חכמים בדבר, אמרו, למחר זה פורע חובו, ונמצא שטר (שיש בו שם שמים) מוטל באשפה, וביטלום, ואותו היום שביטלום עשאוהו יום טוב. עד כאן.
כלומר, מתחילה, תיקנו היונים שלא יזכירו היהודים שם שמים בשום מקום. לא בכתב ולא בעל פה. ולפיכך, כשהביסו החשמונאים את היונים הרשעים, תיקנו שיזכירו שם שמים בכל מכתב, ואפילו במכתב שאינו של דברי תורה, וכגון שטרי הלואות וכדומה, היו מזכירים שם שמים. ובאיזה אופן היו מזכירים שם שמים? שהיו כותבים בתאריך: שנה זו וזו מזמן תחילת כהונתו של יוחנן כהן גדול "לאל עליון", שזו היא הזכרת שם ה' בשטר.
ולאחר מכן, כשראו חכמי ישראל שיוצאת מכשלה מאותה תקנה, שאנשים היו משליכים את השטרות לאשפה לאחר שהחזירו את החוב, ונמצא שם שמים מוטל בבזיון, תיקנו שלא לכתוב שם שמים בשטרות.
ומכאן למד מרן הרב עובדיה יוסף שליט"א, שיש להמנע מכתיבת פסוקים וכיוצא בזה בשטרות או בהזמנות למסיבות וכיוצא בזה, משום שדרך להשליכן לאשפה, ונמצא דבר הטעון גניזה מוטל בבזיון חס ושלום.
ועל כן נהגו תלמידי מרן הרב שליט"א וכל ההולכים בדרכיו הבקיאים בהלכה, שאינם כותבים בהזמנות לחתונה וכדומה, פסוק "קול ששון וקול שמחה" או "אם אשכחך ירושלים" וכדומה, לפי שכל אלו אסור להשליכן לאשפה, ויש לגונזן כדת וכדין, ורוב העולם אינם נזהרים בזה, ונמצא שם שמים מוטל בבזיון.
אולם לענין הזכרת שם שמים בראשי תיבות, כגון "ברוך ה'" וכדומה, אין לחוש לאיסור כלל, וכמו שכתב מרן החיד"א בספר ברית עולם, בשם מורינו ורבינו רבי אליעזר נחום זצ"ל, שהכותב אות ה' ומכוין לשם שמים (כמו שאנו נוהגים), מותר לו למחוק את האות, ואין לחוש בזה לאיסור מחיקת שם שמים. ומכאן, שאות אחת שהיא רק רמז לשם שמים, אינה בכלל האיסור למוחקה, וכן אינה בכלל האיסור להשליכה.
ואף שיש מחמירים בדבר, וכתבו שאין לכתוב "ב"ה" בתחילת מכתב, מכל מקום מנהג העולם להקל בזה. ואדרבא, מצאנו להגאון רבי יצחק קארו, שכתב שנהגו העם לכתוב ב"ה בתחילת כל כתיבה, והוא על שם הפסוק "בכל דרכיך דעהו והוא יישר אורחותיך". ומכאן שלא רק שאין איסור בדבר, אלא אף מצוה ביא, להזכיר שם שמים בכל מכתב ומכתב. וכן פסק מרן פוסק הדור שליט"א בשו"ת יחוה דעת (ח"ג סימן עח).
לכן לסיכום, אף שיש להמנע מלכתוב דברים שיש לנהוג בהם קדושה על גבי מכתבים של חול, כגון הזמנות לחתונה וכדומה, מכל מקום, לענין הזכרת שם ה' בראשי תיבות, כגון, ב"ה, בעז"ה, וכדומה, אין לחוש כלל לאיסור, ואדרבה, מנהג טוב הוא שנהגו בו רבים וטובים,קרדיט לאתר הלכה היומית
ציטוט ההודעה
