דיני קדימה בברכות
בליל ט"ו בשבט, שיחול בליל יום חמישי שבעוד כשבוע וחצי (השנה שנת תשע"א), נוהגים להרבות באכילת פירות, ולכן נבאר בימים אלו את סדר הברכות הנכון, לפי מה שנכתב בעבר ובתוספת נופך.
הטעם שיש סדר לברכות
כאשר בא אדם לברך על כמה מאכלים הנמצאים לפניו, אין הוא רשאי לברך על מה שירצה לפי איזה סדר שיחפוץ. אלא יש סדר לברכות. וטעם הדבר שיש סדר לברכות הוא מאחת משתי סיבות.
הסיבה הראשונה שיש להקדים ברכה מסויימת על פני חברתה, הוא מפני חשיבותה של אותה ברכה. וענין זה יתבאר בעזרת ה' בהלכה הבאה. והסיבה השנייה שבגינה יש להקדים ברכה מסויימת על פני חברתה, היא מפני חשיבות הפרי או המאכל שבאים לברך עליו. וענין זה יתבאר להלן.
הקדמת הברכה על פרי משבעת המינים
פירות שנשתבחה בהם ארץ ישראל הם שבעה מינים, ככתוב בתורה (דברים ח, ח) ארץ חיטה ושעורה וגפן ותאנה ורימון, ארץ זית שמן ודבש. (ופירוש "דבש": תמרים. וכמבואר בירושלמי פ"א דביכורים ה"ג). ופירות שבעת המינים קודמים לברכה לכל שאר מיני פירות העץ.
וכגון, אדם שנמצאים לפניו תפוחים ותמרים (שהתמרים הם משבעת המינים), או שקדים וצימוקים, (שהצימוקים הם משבעת המינים, שהרי הם באים מן הגפן), הרי שעליו לברך תחילה על אותו מין שהוא משבעת המינים, ואוכל ממנו, ואחר כך אוכל מה שירצה.
וכתב מרן הרב עובדיה יוסף שליט"א, שאף אם אותו המין שאינו משבעת המינים, כלומר בדוגמאות שהזכרנו, התפוח או השקד, חביב עליו יותר, כגון שחביבים עליו התפוחים יותר מן התמרים, או השקדים יותר מן הצמוקים, לעולם שבעת המינים קודמים, לברך עליהם תחילה. (משום שקדימתן בברכות היא לא מחמת חביבותן, אלא מחמת חשיבותן שנזכרו בפסוק, וחשיבות זו אינה יכולה להשתנות מאדם לאדם).
הקדמת הברכה בין פירות שבעת המינים עצמם
כפי שנתבאר, פירות שבעת המינים הם הפירות הנזכרים בפסוק. וכל פרי הנזכר תחילה בפסוק, קודם לחבירו, כי הוא חשוב יותר. ולכן מי שעומדים לפניו תאנים וענבים, עליו להקדים את התאנים לענבים, שהרי הם קודמים בפסוק.
ומלבד ענין זה, עוד יש קדימה נוספת לכל פרי הסמוך יותר למילה "ארץ" בפסוק. וביאור הדברים: נאמר בתורה: ארץ חיטה ושעורה וגפן ותאנה ורימון, ארץ זית שמן ודבש. נמצא שהמילה "ארץ" מוזכרת פעמיים בפסוק. ואם כן הפרי "זית", נכתב ראשון אחרי המילה "ארץ" בפסוק (ארץ "זית שמן"). והפרי "גפן", נזכר שלישי אחרי המילה "ארץ" (ארץ חיטה ושעורה "וגפן"). ועל כן אם נמצאים לפני האדם זיתים וענבים, עליו להקדים את הברכה על הזיתים, הסמוכים יותר למילה "ארץ", לעומת הענבים, הרחוקים יותר וחשיבותן מועטת.
וכשם שהזיתים קודמים לענבים, כמו כן התמרים קודמים לענבים, כי התמרים נכתבו שניים אחרי מילת "ארץ" שבפסוק (ארץ זית שמן ו"דבש"), והגפן נכתב שלישי למילת "ארץ" הראשונה שבפסוק (ארץ חיטה ושעורה ו"גפן"), ולכן התמרים קודמים גם לתאנה ולרימון, משום שחשיבות הפרי נמדדת, על פי קרבתו למילת "ארץ" שבפסוק.
משפט הקדימה בברכות שבעת המינים
נמצא משפט הקדימה בברכות שבעת המינים כך הוא: ברכת "המוציא לחם מן הארץ" קודמת לכל דבר, (ומפני כך מכסים את החלות לפני הקידוש ביין בשבת ויום טוב, להראות כאילו אין כאן פת לפנינו בכדי להקדימו, וכפי שביארנו כבר בהלכות קידוש, כי כל דיני הקדימה הם דווקא כשנמצאים שני המינים לפניו וברצונו לאכול משניהם, אבל אין צורך להמתין עד שיבא לפניו המין שמוקדם לברכה.) ולאחר מכן ברכת "בורא מיני מזונות", ולחם או עוגה שעשויים מקמח חיטה, קודמים ללחם או לעוגה שעשויים מקמח שעורים, שהרי חיטה נכתבה בפסוק לפני שעורה. ואחריהם זית, ואחריו תמרים, ואחר כך ענבים, ואחר כך תאנים, ואחר כך רימונים, ואחריהם שאר מיני פירות העץ. וברכה אחת שמברך "בורא פרי העץ" פוטרת כל מיני פירות העץ שבדעתו לאכול כעת.
אם טעה והקדים פרי עץ המאוחר בפסוק לחברו, כגון שבירך "בורא פרי העץ" על רימון, ויש לפניו תאנים, או אפילו בירך על פרי שאינו משבעת המינים, כגון תפוח, ויש לפניו פירות משבעת המינים, יצא ידי חובת הברכה ואינו חוזר לברך שוב. שאין משפט הקדימה של שבעת המינים כסדרן, אלא לעניין לכתחילה ולא לעכב בדיעבד,קרדיט לאתר הלכה היומית
ציטוט ההודעה
