המשך דיני קדימה בברכות
בהלכה הקודמת ביארנו, שיש אופנים שיש לתת עדיפות לברך על מאכל מסוים לפני חברו, מפני חשיבות אותו מאכל, כגון שהוא משבעת המינים, וכפי שביארנו, וכעת נבאר שיש אופנים שיש להקדים ברכה מסוימת, לא מפני חשיבות המאכל, אלא מפני עניין הברכה.
ברכת "שהכל נהיה בדברו", שאנו מברכים על בשר, גבינה, מים ועוד, אינה ברכה מבוררת כל כך, שהרי היא כוללת בתוכה את כל הבריאה כולה. ולפיכך, אינה ברכה חשובה כשאר הברכות שהשבח בהן מפורט יותר.
וכגון ברכת בורא פרי העץ, או ברכת בורא פרי האדמה, הרי הן מבוררות יותר, שהן שייכות רק על פרי העץ ופרי האדמה. ולכן המברך "בורא פרי העץ" או "בורא פרי האדמה" על מים, או על גבינה וכדומה, לא יצא ידי חובתו, שבברכות אלו לא נכלל כלל ענין בריאת המים והגבינה. אולם אם אירע להיפך, שבירך שהכל על פירות או על ירקות, הדין הוא שיצא ידי חובתו, שכן בברכת שהכל כלולה כל הבריאה, ובכללה פירות האילן והאדמה.
ועתה לעניננו, אם הונחו לפני האדם פירות העץ ודבר שברכתו שהכל, עליו להקדים את ברכת בורא פרי העץ תחלה, שהיא חשובה יותר שאינה פוטרת אלא את פרי העץ. וכן אם היו שם פירות האדמה ודבר שברכתו שהכל, עליו להקדים את ברכת האדמה תחלה, שהיא חשובה יותר שאינה פוטרת אלא את פירות האדמה.
ולסיכום: יש להקדים את ברכת בורא פרי העץ ובורא פרי האדמה לברכת שהכל. ולכן אדם שהונחו לפניו פירות ודבר אחר שברכתו שהכל, יברך על הפירות תחלה, ויטעם מהם, ואחר כך יברך שהכל ויאכל משאר המאכלים.
ובהלכה הבאה נבאר עוד פרטי דינים בזה,קרדיט לאתר הלכה היומית
ציטוט ההודעה
