מדריך לאילוף כלבים.
קצת לפני האילוף - על מנת לאלף, יש להבין כיצד עובד מוחו של הכלב. כלבים שלא כמו בני האדם, אינם חושבים או מסיקים מסקנות. הם לא יודעים שרעל יכול להרוג או חתול יכול לשרוט. המחשבה של הכלב בנויה על אסוציאציות (הקשרים), לדוגמא אוכל נקשר כעניין טוב , ומכה או כאב נחשב כחוויה רעה.
לדוגמא כלב שרץ למטבח בכל פעם שנשמע צליל הפעמון של הטוסטר אובן. החוויה של הריחות והמאכלים מחזירה בכל פעם מחדש את הכלב למטבח כאשר הפעמון מצלצל. ומהצד השני כלב שמפחד מבעליו ובכל פעם שהוא שומע את פעמון הדלת הוא נזכר ברע, לכן עם השמע הצלצול הכלב רץ מתחת למיטה. עניין נוסף, לכלבים יש שני סוגי אינטליגנציה. אינטליגנציית האילוף אומרת מהי המהירות שהכלב קולט פקודה חדשה והאינטליגנציה השנייה היא זאת שעוזרת לכלב לשרוד - אינטליגנציה הסתגלותית. הכלב לומד על הבית ועל המשפחה, מי מבני המשפחה מפחיד ולהקשיב לו או מי מבני הבית נעים ונחמד, ולו לא צריך להקשיב. בנוסף, מקבל הכלב מושג מה מותר לו ומתי (כלבים מסוימים קלטו שבזמן שבעליהם בבית, אסור לאכול או לשבת על הספה בסלון, אבל כשהבעלים הולכים - הכול מותר). לכן, בזמן האילוף התעקשו עם הכלב ואל תרפו. לדוגמא כלב שלמד שלא קורה כלום אם הוא לא מבצע את הפקודות שהבעלים נותן לו, מה שיקרה לאחר תקופה קצרה הוא יחס מזלזל של הכלב כלפי הבעלים שלו כי הוא קלט שהוא לא רציני. ועכשיו אחרי שקצת הרחבנו את הידע לגבי מחשבתו של הכלב נוכל להתחיל בעבודה.
עשיית צרכים בבית
העניין הראשון שדורש טיפול הוא הפסקת עשיית הצרכים בבית. כלבים אינם מודעים להפרדה בין הבית לבין העולם שבחוץ. מבחינת הכלב, המקום היחיד שלא עושים בו צריכים הוא במיטה. התפקיד שלנו הוא לגרום לכלב להבין שצרכים בבית הם עניין לא רצוי, וצרכים בחוץ זה כיף והנאה. נתחיל בכך שאם גיליתם כתם שתן באמצע הבית ולא ראיתם את הכלב משתין, אין מה לעשות חוץ מלנקות ולקוות שבפעם הבאה תתפסו אותו על חם. מה שניתן לעשות במידה והבחנתם בכלב בשעת מעשה, הוא לקטוע את עשיית הצרכים באמצעות צעקה או מכה קטנה, לאחר מכן ריצה החוצה עם הכלב. בזמן עשיית הצרכים בחוץ , יש לעודד את הכלב נמרצות, אפשר גם לצ'פר בצ'ופרים לכלבים. יש לשמור על זמני טיול יחסית קבועים ולהאכיל את הכלב בשעות קבועות, כך נוכל להתנות לכלב מנהגים חדשים וגם אנו נדע מתי הכלב צריך לצאת.
לעיסת חפצים
כלבים סקרנים ואין להם את האפשרות לקרוא על מוצר מסוים. הדרך היחידה שיש לכלב לבדוק אובייקט מסוים הוא ע"י הידיים או השיניים. בנוסף, כלבים אוהבים מאוד את הריח שלכם ובמיוחד את ריח הלבנים, ששם נמצא הריח שלנו בריכוז מאוד גבוה ובזמן שאתם לא בבית, הכלב רוצה להרגיש את הבעלים. נעלי הבית שלכם יענו על הדרישה. הפסקה של לעיסה צריכה לבוא מכם. ברגע שאתם רואים את הכלב עם נעל או כל חפץ שאינכם מעוניינים שהכלב ילעס, יש לגשת לכלב, לקחת את החפץ, לומר לא ולתת צעצוע אחר במקום. לא לתת חפצים שמזכירים לכלב את החפץ האסור, לדוגמא לא לתת לכלבים נעלי בית ישנות ללעוס- מבחינת הכלב אין הפרדה בין חדש לישן, יש הפרדה בין חפץ שמותר לשחק לעומת חפץ שאסור.
הפקודה שב
הפקודה שב היא הפקודה הראשונה עליה עובדים עם כלב. הפקודה שב תעזור לנו בהמשך לשלוט בכלב בצורה טובה יותר. אם קיבלתם את הכלב בעודו גור, התחילו עוד מגיל קטן להחזיק אוכל או משחק מעל הגור. גורים נעזרים בישיבה על מנת להתרכז אנחנו נעזר בזה ואיך שהכלב יושב מייד להעניק לו את הצ'ופר או המשחק. לכלבים בוגרים לגשת אל הכלב וללחוץ בעדינות על אחורי הכלב. לפני הלחיצה לומר את הפקודה שב. ברגע בו הכלב יושב, להעניק לו צ'ופר. לאחר כמה חזרות הכלב יעדיף לשבת לאחר הפקודה ולהימנע מהלחיצה. לאחר שהכלב למד את הפקודה, להקפיד כל פעם שהפקודה נאמרת - שהכלב יתיישב מיידית. אם הכלב ילמד לא לשמוע בפעם הראשונה, הוא לא יבצע את הפקודה.
הפקודה ארצה
הפקודה ארצה מורידה את הכלב לקרקע. מעבר לפקודה, הירידה לקרקע גם שוברת את רוחו של הכלב ולפעמים כלבים משתוללים, ולא רגועים כאשר הם יורדים כמה פעמים לארצה. ביצוע הפקודה בדרך הטובה - אפשר לגרום לכלב לרדת לארצה ע"י הורדה של צ'ופר לגובה הקרקע, כאשר הכלב יורד, לומר את הפקודה ארצה ולתת את הצ'ופר. אם השיטה הטובה לא הצליחה, יש לומר ארצה ולאחר מכן ללחוץ קלות על גבו של הכלב בחלק העליון ברגע שהכלב בארצה להעניק צ'ופר. לאחר שהכלב למד ארצה ברמה טובה, אפשר לשחק בין הפקודות שב וארצה ולראות אם הכלב יודע להבחין בין הפקודות. בזמן המשחק יש להעניק הרבה צ'ופרים, כך הכלב ילמד שכיף להקשיב לבעלים.
הפקודה אלי
הפקודה אלי גורמת לכלב לעזוב את כל עיסוקיו ולהגיע אל הבעלים. הפקודה אלי היא פקודה חשובה מאוד, היא יכולה להציל את חיי הכלב. ברגע שהבעלים מזהה סכנה - לדוגמא ריצה לכביש או למפגש עם כלב אחר, צעקה של אלי תגרום לכלב לחזור אליכם ולהימנע מהסכנה.
מילים חשובות באילוף
על מנת שהכלב יבין מה אתם רוצים ממנו, עליכם לבנות מילון ביניכם ובין הכלב. אסור ולא- מילים שיעזרו לכם למנוע מהכלב לעשות מעשה מסוים. הטון של ה"לא" ו"האסור" צריך להיות מאיים, על הכלב להבין שמילים אלו נקשרות לאירועים לא נעימים. כלב טוב, יופי, טוב – מילות עידוד גורמות לכלב להבין שהוא עכשיו עושה מעשים טובים שהבעלים אוהב. על מנת שהכלב יקשר בין מילות העידוד לתחושה הטובה, בכל פעם שאתם מלטפים את הכלב או נותנים לו כדור או צ'ופר לכלבים לחזור על המילים האלה.
קרדיט לאתר אחר.
נכתב במקור על ידי -David-
