כן , זה סקיט , וזה נכתב מהלב שלי..
כי אנלא יכול יותר לסבול, וכל מה שאעשה נמדד בערך של החול,
אני כחול כי אין אוויר ואין לי ללבוש, כי קר לי ויותר אנלא סופר כבר עד שלוש,
שוקל לפרוש, מהמרוץ, המרוץ ללב שלך, שברת את הלב שלי ואז לקחת אותו איתך,
ואת הרמת את השברים וזרקת לארץ שוב - ואת אומרת שבשבילך אני הכי חשוב?!
את שיקרת לי בפנים את אמרת שלא אכפת, אך כשהפניתי מבטי את הלכת ואז קירבת, אותו אלייך ,
אמרת שהוא לא קשור יותר, ומרוב שלי קשה אני חושב שלוותר, על החיים ולא עלייך כי כבר אין לי עצבים,
מתחת אותם עד הקצה אני מרגיש ת'כאבים, כן סימנים של מתיחה, אני פשוט מרגיש בדיחה,
הפכת בן אדם מצליח בשניות לרכיכה, זאת נקודת הרתיחה, כי נמאס לי לא לדרוש,
אני עומד לי על שלי ואת נותנת לי בראש, את הפטיש עם המילים כן זה נקרא פטיש וורבאלי,
את הכי קרובה אליי ולא רואה מה את עושה לי, אז תשימי משקפיים כי הסכין אצלי בלב,
רגשות על הרצפה, אני כבר לא מרגיש כאב, הדמעות כבר לא זולגות, אני הפכתי לחסין,
את שרפת אותי טיפלת בי ואני כבר לא מבין, מי זה פה לטובתי!? כי אני עומד בשער,
וקורא לך שוב ושוב ואני לא אדיש יש תער, שחותך אותי לאט ואת מחזיקה ידית,
ומוזיזה ימינה שמאלה וצוחקת בחזית, של הבניין שמסמל אותנו מסמל אותך,
כי במו ידיי קשרתי את עצמי זה הפך למהפך, אני כבר לא נקשר כי פשוט נמאס להתאכזב,
פאק הרסת אותי עם מלל זה הדיס הכי כואב.



ציטוט ההודעה
