בס"ד

בעז"ה בלי נדר אני יפרסם פה פירושים ברורים כמה שאני יכול למשניות(לא לכולם).

נתחיל...

ברכות - פרק ב'

משנה ג'

הַקּוֹרֵא אֶת שְׁמַע וְלֹא הִשְׁמִיעַ לְאָזְנוֹ, יָצָא. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, לֹא יָצָא. קָרָא וְלֹא דִקְדֵּק בְּאוֹתִיּוֹתֶיהָ, רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר יָצָא, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר לֹא יָצָא. הַקּוֹרֵא לְמַפְרֵעַ, לֹא יָצָא. קָרָא וְטָעָה, יַחֲזֹר לְמָּקוֹם שֶׁטָעָה:

פירוש:

הקורא את שמע וכו' רבי יוסי אומר,לא יצא רבי יוסי סובר כך כי רשום שמע,שמע מה שאתה מוציא מפיך:ולא דקדק באותיותיה להוציא בשפתיו את המילים ברור ובתיבות שהאות האחרונה היא האות הראשונה של המילה שאחרי כמו לדוגמא ,על לבבך,עשב בשדך,ואבדתם מהרה,אם לא נזהרים אפשר לקרוא את שתי האותיות כאות אחת:רבי יוסי אומר,יצא והלכה כר' יוסי:הקורא למפרע מהסוף להתחלה לדוגמא,אחד ה' אלוקינו וכו':יחזור למקום שטעה אם בין פרק לפרק טעה, שאינו יודע באיזה פרק הפסיק ולראש איזה פרק יחזור, חוזר להפסק ראשון שהוא והיה אם שמוע. והרמב''ם אומר שהוא ואהבת את ה', ואם באמצע הפרק פסק, שיודע הפרק שפסק בו, אבל אינו יודע באיזה מקום מאותו פרק פסק חוזר לראש אותו הפרק. היה קורא וכתבתם, ואינו יודע אם הוא בוכתבתם של שמע או בוכתבתם של והיה אם שמוע, חוזר לוכתבתם של שמע , ואם נסתפק לאחר שהתחיל למען ירבו, אינו חוזר, שעל הרגל לשונו הוא הולך(רע"ב):