פשוט לא מצאתי מקום יותר טוב להשים את זה אז... בכל מקרה, הפורום לא נותן לי לפרסם קישורים ותמונות כי עדיין אין לי 20 הודעות. אפשר לראות את הנושא בצורה ויזואלית יותר טובה בפורום אחר (ושהמבין יבין).
הספר, שכתב ניקולס (אחד מאומני הפיתוי המוכרים והאהובים ביותר בישראל), כולל 92 עמודים נטו (לא כולל פרסומות והסברים על הספר) ומדבר על כל חלקי ההאינטרקציה עד לסגירת KC (לא כולל שלב הפיתוי).
הספר מחולק ל82 עמודים של חומר תיאורתי (משחק פנימי, משיכה ונוחות) ועוד 10 עמודים של טיפים "ליציאה שטח", וכולל כ-20 משימות ביתיות. אבל אין גישה, למה לעזאזל אין בספר גישה?!?!?!
לספר יצא שם מוצלח ברשת למרות שלדעתי הוא נורא מאכזב.
הלוואתי את הספר מחבר, אחרי סאג' אתמול, רציתי לראות למה הוא כ"כ טוב. באמת שאני מתחרט על 45 דקות של קריאה חסרת מטרה.
על כריכת הספר, מאחור, יש סימן קטן של (18+), לדעתי הסימן היה אמור להיות רשום שם הוא (17-) כי מי שעבר את גיל 17, אין לו מה לחפש בספר הזה. הספר מלא בהסברים לא מפורטים על שיטות שהאמת שהם מאוד נחמדות (קריאת כף יד, C&F וכו'), אבל הם לא יכולות לשמש כעיקר במשחק.
החלוקה של הספר:
משחק פנימי- 5 עמודים. שיטת עוגה הזויה ומשחק נחמד של קביעת מטרות - אני אהבתי. אבל עדיין, זה לא מספק אותי, ואני מאמין שלא יספק הרבה אנשים.
משיכה 40 עמודים.
חלק ראשון- מהי משיכה?, אמונות פנימיות, חישוקים, הצבת מכשולים. הסבר שלא מספק בכלל. אם לא הייתי יודע מה זה, אין שום סיכוי שהייתי מבין איך עושים את זה (שימו לב, לא כתבתי מה זה, כתבתי איך עושים את זה). יש הסברים כלליים ומאוד עמומים.
חלק שני- יוזמה, הובלה, קידום עיניינים, חוש חברתי. כנ"ל, פשוט כל מילה...
חלק שלישי (זה בעצם 2 חלקים נפרדים, אבל ככה יותר נוח לי)- IOI, הדרך הנכונה ו3 דרכים שגויות. אין הסבר על IOI בכלל. יש רק מעט דוגמאות מאוד לא מספקות, וחוץ מאיזה 3 אף אחד מהIOI הוא לא מהסוג שמתחילים, שאליהם מיועד הספר, יכולים לזהות (לזכותם יאמר שהם הביאו דוגמאות מילוליות [4], לא מילוליות [7] ולא מודעות [4]. למרות שאני מכיר את הסימני עיניין, אף פעם לא ראיתי את החלוקה הזאת...אולי כי זה הספר הראשון שאני קורא). סימני עיניין קלים יותר לזיהוי, ובטח שעיקריים יותר ממה שהם כתבו (למשל גירוד מעל החזה, ליקוק שפתיים, צוחקת מבדיחות טיפשיות, אומרת זה "אתה דפוק" עם מכה קטנה, יוזמת קינו [!] ועוד הרבה...) הם פשוט שכחו.
חלק רביעי (כלים למשיכה)- קרוב-רחוק, C&F, DHV, SP, קריאה קרה ומשחק תפקידים. עקרונית אלו באמת הדברים העיקריים, רק חבל שחסר עליהם הסבר (לא להתבלבל, יש פירוט, אין הסבר). הקרוב-רחוק שלהם הוא רק מילולי (בסגנון ה"איזו שרשרת יפה, לפני שניה ראיתי אחת כזאת"...כמה חבל =\), הSP לא מפורט, הC&F הוא 2 עמודים של דוגמאות והסבר כללי לא מפורט (ציטוט מהספר: "לסיכום - להיות חצוף ומצחיק זה לא אוסף מילים שלמדת מהראשאלא חלק מהאופי..." כן, אבל לעזאזל, לא אמרת לי איך עושים את זה!!! למה אתה מבלבל לי את המוח עם עמוד וחצי של דוגמאות [שבקלות אפשר להכניס בחצי עמוד] ו5 יתרונות של C&F, פשוט תסביר לי עד הגישה עם כמה דוגמאות, זה הולך לתפוס אותו מקום בספר, אל תדאג)
DHV הוא אותו סיפור. 2-3 דוגמאות ארוכות בלי הסבר איך לעזאזל עושים את זה.
הדברים שיחידים שבאמת מוגשים בצורה טובה זה קריאה קרה ומשחק תפקידים. אבל באמת, להתבסס על זה בתור משחק עיקרי זה עלוב :glare: .
בנוסף, הם לא כתבו מילה אחת (!) על איך לעשות את שניהם בצורה שהיא לא תצא "פלצנית". בואו נגיד את האמת, כ"כ קל ליפול מהשיטות האלה לפלצנות...
נוחות- בין משיכה לנוחות, החלפת מידע נכון (נראה כמו חלק מ"בין משיכה לנוחות"), שינוי סביבה, דמיון מודרך ומשחקים (משחק השאלות ומשחק ההשלמות). פה הם התחילו באמת טוב. את ה3 חלקים הראשונים אני אהבתי, צריך עוד הסבר של שינוי מקום (קיבינימט, אתם נותנים כולה 20 שורות :unsure: ) אבל בכללי הסבר טוב. דמיון מודרךבאמת היה עלוב. אני מכיר את השיטה ולא הבנתי איך לעזאזל הם רוצים שנאי יעשה אותה... והמשחקים היה נחמד, ובסטים הראשונים זה מעולה. אבל ראבק, אתם רוצים שכל החלק של הנוחות שלי יהיה שאלות ו2 המשחקים שלכם?! איפה כל ה"כלי נוחות" כמו שנתתם במשיכה?! ציפתי שלפחות שיקוף (M&M) תלמדו. ד"א, החלק של השאלות היה שאלות שלא מתאימות לכל אחד או אחת. אני למשל, בחיים לא הייתי שואל אף אחת מהשאלות ששם. צריך לתת עוד כמה דוגמאות.
מתח מיני- צוואר אוזן פה, הצבת מכשולים, נשיכה, המבט המשולש, "זה נשמע מלוכלך", מבטים, קינו, איך מתגברים על סירוב.
רגע, עד לפני שניה אני חשבתי שהספר למתחילים, מה קורה פה?! לאיזה מתחיל בדיוק יהיה אומץ ללכת על "איזה בושם שמת היום", לנשום ולנשק לה את הצוואר והאוזן אחרי שהוא קרא 9 שורות (ואני לא מגזים, זה בדיוק 9 שורות ומילה) מאיזה ספר?! כנ"ל נשיכה :glare:. "זה נשמע מלוכלך" מלא בדוגמאות שיותרות, אפשר לסכם על זה ב7 שורות ולהשאיר מקום לדברים חשובים באמת (כמו "מבט משולש" שכתבתם עליו 3 שורות למשל...). הצת מכשולים, למי שלא ידוע לעשות אותה נשמע כ"כ פלצני שזה פשוט מפחיד. כאילו, אם אני הייתי רואה מישהו עושה את זה מהספר של דון ג'ואן, לפחות היתה לי בדיחה לספר בסארג' הבא. "מה עושים אחרי סירוב?" גם כן דבילי לגמרי, וחסר פירוט.
החלק של המבטים והקינו היה טוב, וואלה, בקטע הזה באמת מגיע להם סחטיין. מתומצת, מוסבר ומפורט. החלק הזה באמת פשוט טוב :thumbsup: .
שאר ירקות (דברים שונים שמופיעים בסוף הספר) שיטסט, בידוד, אילוץ זמן, החלפת נושאי שיחה, מסגור, איך לעשות NC.
השיטסט, הבידוד, נושאי השיחה והאילוץ זמן - טוב, אבל למה כ"כ מבולגן?!
מסגור - עלוב. לא מוסבר, לא מפורט, דוגמאות גרועות.
איך לעשות NC - הלכו מסביב ולא נגעו בעיקר. אשכרה הרגשתי שהם "מרחו" אותי.
boot camp או בעברית, "אז מה עושים בת'חלס?!"- החלק כולל 14 משימות להתגברות על הפחדים (ללכת לחנות חזיות ולהסתובב שם, להצטלם עם מוכרת גלידה ועוד), דרך 2 פתיחים פונקציונליים (מתנה לידידה ו"איזה נמצא רחוב X") עד הובלה. + בונוס של 2 עמודים על משו"ב עצמי. בכלליות המשימות האלה הם הגרסה העלובה לDemonic Confidence. המעבר בין השלבים רחב מדי, השלבים לא בנויים בצורה שניתן להתקדם מהם ובנויים בצורה גרועה. לפחות הם שיחקו אותה בקטע של המשו"ב העצמי
לסיכום:
ההתחלה מעפנה והסוף מבולגן. דון ג'ואן, תפנימו, כתב גדול לא מחפה על חוסר תוכן. מריחות לא מכפרות על הסברים גרועים. דוגמאות לא באות במקום פירוט.
למה אין חלק על גישה?! (וגם מה שיש זה פונקציונלי). איך אתם מתכוונים שמישהו יגש? יעשה קריאה קרה?! ינסה לעשות את משחק ההשלמות?! בכללי אני נגד פתיחים פונקציונליים, הם מאוד קשים. מי שיודע להשתמש בהם - כבר לא צריך אותם. למה הסוף כ"כ מבולגן, אתם לא יכולים לפחות לסדר אותו בצורה נורמלית?! בספר כתוב בכתב ענק, יש בערך 25 שורות בעמוד מלא ממוצע, אם אין לכם על מה לכתוב אז איזה מין פיקאפרים אתם?! ראבק, 5 שנים וכל מה שיש לניקולס זה מריחות?! ראיתי סרטונים שלו, ישבתי חצי שעה מרותק. הבנדם תותח מול מצלמה, מול טקסטים הוא די גרוע. סבבה, אני מבין שאין כשרון כתיבה של סופר, אז למה לא לתת לכותבים טובים (סניה *אעמ* *אעמ*) לכתוב את הספר? הצחיק אותי גם שהם שינו לכל המושגים את השם... הטוב טוב נו, זה מילא
במילה אחת, אכזבה. ב2 מילים, אכזבה ענקית.
אחרי דיפדוף בספר חשבתי שהוא נחמד. אחרי שקראתי 10 דקות הבנתי כמה הוא גרוע והמשכתי לקרא רק בשביל לכתוב עליו סיקור.
ניקולס, אכזבת...
אבל אני כן רוצה לכתוב משפט שאהבתי מהספר, ואני הולך להשתמש בו הרבה כשאני מדבר עם חברים מהתחום... "סימן ההתעניינות הגדול מכולם: היא עדיין שם, נמצאת איתך, מדברת ומקשיבה". משפט חזק.
כמו שבהנתם, הספר לא מומלץ, בכלל. ואם כל הספרים כאלה כנראה שיש סיבה טובה לזה שלא קראתי ספרי פיקאפ בחיים שלי :whistle:



)

ציטוט ההודעה

