בס"ד

השבוע קראנו את הפרק השלישי בפרקי אבות ובמשנה לפני האחרונה נאמר:

"הוא היה אומר(ר' אלעזר בן עזריה) כל שחכמתו מרובה ממעשיו למה הוא דומה?לאילן שענפיו מרובין ושורשיו מועטין והרוח באה ועוקרתו והופכתו על פניו...אבל כל שמעשיו מרובין מחוכמתו למה הוא דומה?לאילן שענפיו מועטין ושורשיו מרובין שאפילו כל הרוחות שבעולם באות ונושבות בו אין מזיזין אותו ממקומו..."

והכוונה היא שמי שלומד תורה ולומד תורה ולא עושה אם הלימוד כלום למה הוא דומה לאילן ששורשיו מועטין וענפיו מרובין אבל באה הרוח(היצר הרע) ובשניה הופכו ומסיטו לדרך הרעה למרות כל חוכמתו.
אבל מי שלמד תורה פחות אבל מקפיד על קיום מצוות ומעשיו מרובין הו דומה לאילן ששורשיו מרובין אבל ענפיו מועטין וכמה רוחות שיבואו(כמה פעמים שהיצר הרע יבוא) לא יזיזו ממקומו.

עיקר התורה היא המעשה,התורה היא ספר הדרכה איך צריך לחיות,כמו שנאמר "ראשית חכומה יראת השם שכל טוב לכל עושיהם..." ראשית החכמה היא יראת השם,היא המעשה,העיקר הוא המעשה.

שנאמר לגויים התורה היא חוכמה ולישראל התורה היא תורה,זאת אומרת שאם הגויים לומדים תורה הם לומדים את זה כידי להיות חכמים,אבל היהודים לומדים תורה לא כידי להיות חכמים אלא כידי לדעת איך לקיים את המצוות,שזה העיקר!

"לא המדרש הוא העיקר אלא המעשה"

תיזכו למצוות