רומן - אפשר לומר שאת שיר ,
הכיבה מתהפכת , הכבד לא בסדר
ידעתי שאני צריך להפוך כמעט את כל החדר
כידי למצוא ת'זכרונות ממך כוס עמק
קושר את כל הרגשות ואז שורף אותם עם דלק
אני בקושי כבר נושם , הכול כבד לי
כמה שהזוי שאת התקווה את גם הכאב בי
שתי עינייך הקרות מזכירות לי שלג
כמה שאני רוצה ממך חיבוק גם אם זה ישאיר נמק
שקט ... השכנים שומעים ת'רעש
תגרדי לי את הלב ואני התפרץ פה כמו הר געש
אז עברה שנה מאז , את בטח לא זוכרת
השם שלך כמו שיר המנגינה בפנים שורפת
עודפת , אני עף בן כיוונים בודד וממורמר
אני לא עוזב את זה בצד עד שתגידי זה נגמר
לא שאנחנו מדברים בכלל , זה עובד על עיקרון
וזה שאת רחוקה עכשיו משמש לי רק חסרון
אם לגנוב לי את הלב בדקה אחת זה פשע ?
את היית המשוגעת הכי גדולה במובנים של 09
אנחנו כל כך שונים שזה פוגע לי במוח
אבל כנראה שגם אחרי שנה אין לי את הכוח
להשיג אחת כמוך ששונאת אותי כאילו
על פי שמועות של אחרים ולא יודעת כלום אפילו
בלי להכיר אותי , לדעת כמה רגש מיותר
אני משחרר פה מכאב בגללה לתוך נייר
אני הפסקתי לעשן אז חשבתי זה בסדר
אם אני ישחק אותה ילד טוב הציון שלי הוא עשר
הפסקתי גם לשתות , התייבשתי כמעט למוות
לא רציתי שתדעי שגדלתי באיזור הכי אלים ב -ד'
אומר תודה ללילות לבנים שבזכותם הכרנו
אבל כל שניה מאז שזה קרה רק התרחקנו
הזמן לא מרפא כלום הלב שלי עם קביים
ליפני שבוע חזרת לראש יומיים לא עצמתי שום עין
עכשיו אני חושב איך אני פונה אליך בכלל
לא רוצה לשמוע עוד "חלאס תפסיק עם זה חבל"
אתה סתם מתאמץ ת'לא שווה אחת כזאת
כל נשימה קטנה שלה אני מרגיש את הריאות
כמה כיף לשקוע ולחשוב שאת בכלל שיר
להקשיב לך כמה דקות להתמלא שוב באוויר
ואללה כמה טוב להסתכל ולדמיין שאת שיר
ולהזכיר לך שתדעי שגם הלב שלי שביר
ציטוט ההודעה
