המראה

[newd_l]

אני זוכר שקראתי נראה לי פה משהו על "המראה" שאתה משקף ומחכה את מה שהבנאדם השני עושה ולאט לאט אתה משנה את השפת גוף והטון דיבור וגם הוא משנה את זה.
זה נכון? ואני זוכר שקראתי שאם רוצים שילד יקשיב לך ויעשה מה שאתה רוצה שהוא יעשה והוא בהתחלה עושה בלאגן וצועק אז גם אתה צריך לצעוק ביחד איתו איזה 5 דקות ואז לשנות את הטון דיבור ושפת גוף ואז לבקש ממנו לעשות משהו והוא יעשה את זה. זה נכון?
ואם אני נמצא במצב שבנאדם מתחיל לצעוק עלי ואני צועק בחזרה כמה דקות ואם אני אשנה את הטון דיבור אז גם הוא ישנה את הטון דיבור?
איך אני מתמודד במצב כזה שאני רוצה שהוא ישנה את הטון דיבור מצעקות לרגוע? דרך "המראה" או משהו כזה? כיא ני לא הבנתי כל כך את הענין הזה

[משתמש אנונימי]

מירורינג

[newd_l]

תודה אחי!!!
אבל לא כתוב שם על זה:
אני זוכר שקראתי שאם רוצים שילד יקשיב לך ויעשה מה שאתה רוצה שהוא יעשה והוא בהתחלה עושה בלאגן וצועק אז גם אתה צריך לצעוק ביחד איתו איזה 5 דקות ואז לשנות את הטון דיבור ושפת גוף ואז לבקש ממנו לעשות משהו והוא יעשה את זה. זה נכון?
ואם אני נמצא במצב שבנאדם מתחיל לצעוק עלי ואני צועק בחזרה כמה דקות ואם אני אשנה את הטון דיבור אז גם הוא ישנה את הטון דיבור?
איך אני מתמודד במצב כזה שאני רוצה שהוא ישנה את הטון דיבור מצעקות לרגוע? דרך "המראה" או משהו כזה? כיא ני לא הבנתי כל כך את הענין הזה

[newd_l]

upup

[XsonicX]

תודה אחי!!!
אבל לא כתוב שם על זה:
אני זוכר שקראתי שאם רוצים שילד יקשיב לך ויעשה מה שאתה רוצה שהוא יעשה והוא בהתחלה עושה בלאגן וצועק אז גם אתה צריך לצעוק ביחד איתו איזה 5 דקות ואז לשנות את הטון דיבור ושפת גוף ואז לבקש ממנו לעשות משהו והוא יעשה את זה. זה נכון?
ואם אני נמצא במצב שבנאדם מתחיל לצעוק עלי ואני צועק בחזרה כמה דקות ואם אני אשנה את הטון דיבור אז גם הוא ישנה את הטון דיבור?
איך אני מתמודד במצב כזה שאני רוצה שהוא ישנה את הטון דיבור מצעקות לרגוע? דרך "המראה" או משהו כזה? כיא ני לא הבנתי כל כך את הענין הזה

לפי הידוע לי, זה שתצעק בחזרה לא יעזור לך לשנות את התנהגותו.
"מראה" (או חיקוי) אתה יוצר באמצעות כך שאתה צועק יחד איתו (שים לב להבדל), מסכים עם מה שהוא אומר (ברמה של לחזור על דבריו ולהדגיש אותם) ורק לאחר זמן מה אתה משנה בהדרגה את התפיסה, יחד איתו (לרוב ע"י הסכמה הגיונית), מהתפיסה שלו לתפיסה המנוגדת לו.

אם לא הבנת, זה פועל בערך כך:

ילד צועק - "נמאס לי לאכול תפוח אדמה כל יום, אני רוצה לאכול שוקולד!!!!".
אתה צועק יחד איתו ומאשר - "אתה צודק! נמאס לך לאכול תפוח אדמה כל היום, אתה רוצה לאכול שוקולד! אי-אפשר עם זה יותר!!!".
ילד צועק - "נכון נמאס לי מזה כבר בא לי משהו טעים!!! תפוח אדמה זה פשוט מגעיל!!!".
אתה צועק יחד איתו - "נכון! משהו טעים לא יזיק!!!".
הילד מנמיך את קולו בשלב הזה - "איפה נמצא השוקולד?! אני רוצה שוקולד!".
אתה בקול פחות צעקי אך עדיין גבוה - "אתה רוצה משהו טעים לא?".
ילד - "כן!! תביא שוקולד!".
אתה - "משהו טעים חייב להיות שוקולד? זה יגרום לך לצמא אחרי זה ושלא נדבר מה זה יעשה לשיניים שלך!".
ילד - "נווו אז מה אפשר במקום שוקולד?!".
אתה - "מה עם מנגו מתוק ועסיסי?".
ילד - "אני רוצה מנגו, תביא מנגו!".
אתה - "אבל אתה ידוע שמנגו זה לא משביע נכון?".
ילד - "טוב אז אחר כך אני אוכל את התפוח אדמה, יאלה תביא מנגו!".

לא יודע מאיפה הפלצתי את זה אבל זוהי הצורה הגסה של התהליך אם הבנתי את שאלתך נכון.