דואגים מהיכולת מול שרלרואה? המטרות הושגו והמשחק היסטוריה, כעת עוברים למשימות 2 ו-3. הבעיה: האחוזים מהשלוש והעונשין.
הצהובים מודים לקהל.
כולם מדברים על העייפות ששלושה משחקים בארבעה ימים יכולים ליצור, ועל חלוקת העומס בין השחקנים כתנאי הכרחי לשמירה על אנרגיות מספיקות במיני-מרתון הזה. מה שמדברים עליו פחות, אבל בהחלט מאפיין סיטואציות כאלו, הוא העניין הבא: כשמשחקים הרבה אפשר, מותר ואפילו נכון לעבור הלאה במהירות. המשחק מול שרלרואה היה בדיוק כזה: עושים, מנצחים, עוברים הלאה. לא חשוב איך, לא חשוב כמה, לא חשוב מה אומרים מסביב.
דייויד בלאט כמעט שאינו משאיר דברים ליד המקרה. הוא הלך עם חמישייה קבועה במשחקי היורוליג עד למשחק אתמול, אבל הכשירות הלא מלאה של דווין סמית' וסופוקליס שחורציאניטיס גרמה לו להחליף חמישייה הפעם ולעלות עם שון ג'יימס וקית' לנגפורד, שני צלליות היורוליג עד למשחק הזה (ולנגפורד גם אחריו). ג'יימס, למשל, שיחק פי שלושה מהממוצע שלו עד למשחק הזה.
פפאלוקאס מוחא כפיים מהספסל. ישחק יותר מול לובליאנה
לכתבה המלאה לחץ כאן






ציטוט ההודעה
